ברזיל: אם בלוגר הכניס פורנו לבלוג, חוסמים את כל הבלוגיה

בבלוג (המצויין) של לוריל, עלה הפוסט “WordPress.com Banned Again: Why Aren’t You Concerned?“. שתחילתו הוא:

According to Brazil: Bloggers united against WordPress.com ban by Global Voices, WordPress.com blogs are or soon will be banned due to a judge in Brazil ruling against a WordPress.com blogger featuring a YouTube video embedded in the blog of a couple having sex.

הפוסט, כרגיל, מצויין.

הקשר של הפוסט הזה ל- 892, עבורי, הוא ברור. אבל למי שלא מקשר: חסימה של בלוגיה שלמה בשל זה שבלוגר אחד מחליט להכניס סרטון פורנו אחד בפוסט אחד בבלוג שלו, הוא תסריט שבהחלט עלול להתממש בישראל.

אני מקווה לכתוב על הנושא ביתר הרחבה – אבל ייתכן וזה יידחה במספר ימים (רבים) עד שאגיע לכך.

(חג שמח 🙂  )

8 תגובות בנושא “ברזיל: אם בלוגר הכניס פורנו לבלוג, חוסמים את כל הבלוגיה”

  1. למה לחסם למישהו אם הוא הכניס פורנו? פורנו זה חלק מהחיים שלנו, ובטח באינטרנט, אני לא מכיר מישהו שלא נמצא באתרי פורנו, למה להיות יפה נפש?

  2. שלום טל.
    אני די “שמח” שאני עושה לך חיים קשים.
    ולעניין: לגבי וורדפרס או יוטיוב – שוב אתה טועה. זה ממש לא רלבנטי מי “התחיל”. לצורך העניין, יכולים להגיש שתי קובלנות – האחת נגד יוטיוב והשנייה נגד וורדפרס. הגונב מגנב אינו פטור. זה בדיוק כמו שאתה מוריד באי-מיול שיר ממישהו שכבר הוריד אותו קודם. זה הופך אותך לזכאי מאשמת פגיעה בזכויות יוצרים? לא! (לצורך העניין, יש לציין את העובדות שגם יוטיוב נחסמה בתחילה למספר ימים והואילה בטובה להסיר את הסרטון הזה מיידית).
    עכשיו, תרשה לי עוד אתנחתא קלה לתקן אותך לגבי כל נושא השיתוף וזכויות יוצרים וכו’ שכביכול עלו בשנים האחרונות. אז זהו, שממש לא. זה ממש לא הנושא של השנים האחרונות. טל, אתה אדם צעיר ואינך זוכר בוודאי שהיינו קונים קלטות ריקות להקליט מהרדיו (ואז הייתה הוראה לשדרנים לדבר במהלך תחילת וסוף השיר), אינך זוכר שהעתקנו דיסקטים זה מזה של משחקי מחשב עוד בתחילת שנות ה-80′ שנפרצו על ידי האקרים כבר אז. אתה לא זוכר שפעם, לפני עידן הכבלים והלווין היו שידורי “כבלים” פירטיים. וזה רק בארצנו הקטנטונת. כלומר שום דבר לא השתנה מלבד התקשורתיות של הנושא בעקבות השיפורים הטכנולוגיים שצצו.
    ונחזור לתלם: הסרטון הזה בדיוק מדגים את הרצון של מתנגדי 892 להחזיק במקל משתי קצותיו: מצד אחד פרטיות, מצד שני חופש הביטוי. זכותה לכאורה של אותה בחורה לפרטיות נפגעה כתוצאה מזכותו לכאורה של מישהו אחר לחופש הביטוי. מי גובר על מי? שאלה מצוינת. לבוא ולהגיד שזה ישכח זה חוכמה קטנה מאד (ואני לא רוצה להיות דמגוג ולשאול מה היית אומר אם זה היה קורה לאחותך במדינה הקטנה שלנו). אז נכון שהאייטם הזה יחלוף מהר מאד ויעלם בתהום הנשייה הוירטואלי, כמו כל ידיעה על אונס בעיתון. מה זה יעזור לנאנסת? היא נפגעה וקשה מאד (ואל תגיד לי שזה לא מקביל, כי זה בדיוק מקביל!). בסופו של דבר, יש כאן קורבן שהוקרב על מזבח חופש הביטוי.
    עכשיו, בוא נפריד את הדברים לשניים: פרסום חומר פוגעני וחשיפה לחומר פוגעני. הבעיה עם המלה הזו “פוגעני” היא שזו הגדרה רחבה מדי. אני לא רוצה לחשוף את ילדי לפורנוגרפיה ואלימות, מצד שני, הוצאת דיבה ופרסום סרטונים מהסוג הזה הם גם פוגעניים כלפי אינדיבידואליים. איפשהו, אתה לא יכול לבוא ולהגיד שהכל מותר, לא?
    אז עדיין לא הבנתי, מה רע באיסור על פרסום חומר פוגעני וחסימה של חומר פוגעני, לכאשר נגדיר מהו?

  3. חחח, דורון, בקצב הזה, אני לעולם לא אספיק לכתוב תגובה להודעה הארוכה שהשארת בזמנו.

    לגבי טענותך:
    1) הסעיף הראשון שלי רלוונטי, כיוון שמי שאיכסן את הסרטון (ואיפשר את הפצתו) היה youTube. כל פלאטפורמה אינטרנטית שמאפשרת הפצה (wordpress.com היא רק אחת כזו, באותה מידה גם בלוגר ב- blogger.com ) יכלה הייתה להטמיע את הסרטון בתוכה. ובכך להצדיק חסימה גורפת של כל הבלוגיה. הרבה יותר הגיוני לחסום את יו-טיוב. (או ספציפית, לבקש מהצינור חסימה של הסרטון הרלוונטי).
    2) בוא נפריד פה לשתי נקודות:
    2-א) הסיטואציה היא באמת אומללה (עבור הבחורה). פשוט מצער.
    2-ב) דיברתי על 3 מליון בלוגרים שנמצאים בבלוגיה של wordpress.com. כמובן שבלוגים כמו שלי לא יושפעו. אבל מה זה משנה ? זה שקול ללחסום את כל העיתונים במדינה שהיה בה עיתון אחד שהיה פורנוגרפי, נו באמת…

    ולבסוף (2-ג ?!) – אני רוצה להבהיר פה משהו שרק אחרי שקראתי ראיון עם כריס אנדרסון (http://www.longtail.com), נפל לי האסימון: המשמעות של עידן האינטרנט שלנו הוא אובדן/שינוי משמעותי של הפרטיות שהייתה לנו בעידן הישן!
    כניסתנו לעידן האינטרנט הציפה בצורה דרמטית את סוגיות כמו “חופש ביטוי” ו- “זכויות יוצרים” ב-ג-ל-ל שהאמצעים שעומדים לרשותינו להפצה (ולצנזורה) השתנו בצורה כה דרמטית בעשור האחרון.
    נידמה לי שאנחנו עוד לא בשלים להבין באמת את המשמעות התרבותית של זה?
    ואם להגיב “פרקטית” לגבי הסיטואציה האומללה של הבחורה, ניראה לי שהיא היא בלתי פתירה:
    מרגע שהסרטון עלה לצינור, כל אדם יכול להוריד אותו. להפיץ אותו באתרי שיתוף סרטים אחרים, וברשתות שיתוף קבצים. כל מי שרוצה יכול לפתוח כמה בלוגים שהוא רק ירצה באיזו בלוגיה שרק יתחשק לו – ולהטמיע את הסרטים הללו. מרגע שהמידע הזה שוחרר, יהיה מ-א-ד קשה להדחיק אותו. ייתכן והבחורה הזו ספגה מהלומה מהסיפור, אך זה מה שיש – זו אבן שהושלכה לנהר, שאיני מאמין שאפשר יהיה לחלץ.
    הצד השני של המטבע הואן שהדבר הזה יישכח. כמו כל סנסאציה. היות ובימינו, בגלל ריבוי אמצעי ההפצה, כל כך הרבה אנשים ר-ו-צ-י-ם שיפיצו את המידע שלהם.
    כך שלא פחות חשוב מפרטיות, אנשים שואלים כיצד להפיץ מטרות שחשובות בעיניהן. מצד אחד – יותר קל להפיץ. מצד שני, אנשים מופצצים במידע. ואגב, אישית, השאלה של התמודדות עם הפיצוץ הזה, בעיני, היא חשובה לא פחות משאלת הפרטיות.

    עכשיו, אני ארשה לעצמי לדחות את המענה לתגובה הקודמת שלך (אודות 892) ליום אחר. אני צריך להספיק עוד דברים הערב 🙂

    חג שמח !
    טל.

  4. טל, לדעתי אתה פשוט טועה.
    לגבי סעיף 1 שלך: זה שהסרטון היה מ-YouTube אינו רלבנטי. הסרטון גם היה יכול להיות מופק עצמאית או מובא מסרט ממקור שאינו אינטרנטי. אז מה? זה הוכנס לבלוג בניגוד לחוק המדינה.
    לגבי סעיף 2 שלך: נורא נחמד לנפנף בסיסמאות כמו “חסימת שלושה מיליון…” וכו’, אבל רצוי קצת לדייק בעובדות. קודם כל, הסרטון האמור פוגע בבחורה שהיתה מספיק מטומטמת בשביל להצטלם באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ואז החבר העוד יותר מטומטמם שלה זרק אותה ופרסם את הסרטון הזה באינטרנט. איזה כיף שיש חופש ביטוי, לא? נחזור לעובדות: בית המשפט הברזילאי הורה לחסום רק את הכתובות המפנות ישירות לבלוג זה, שזה טיפ’לה בעייתי, מאחר ורוב הבלוגים בוורדפרס נמצאים תחת אותה כתובת, למרות שבלוגים עם כתובות אחרות, שנשענים על מערכות וורדפרס לא יפגעו. עם זאת, כל ההערכות בעולם מסביב לזה אומרות דבר אחד: רוב הסיכויים שחסימה גורפת שכזו לא תקרה. זה בדיוק מה שאני טוען: יש דברים וירטואליים ויש דברים ממשיים שמתרחשים בעולם הזה.

  5. אהלן דורון. אני עוד זוכר את חובתי לך בנושא 892, אני ממתין להזדמנות שאוכל להשקיע בתשובה את הזמן שאני מאמין שהיא ראויה.
    אך אם לענות לתגובתך כאן:
    1) הבלוגר הכניס לתוך הבלוג שלו סרטון מיוטיוב (embed). יותר הגיוני שברזיל יחסמו את יוטיוב, ולא את וורדפרס.קום. מעניין מדוע הלכו דווקא על וורדפרס.קום
    2) אני מסכים שהסוגיה של אחריות של בלוגיה על תכניה היא סוגיה שכחברה שמנסה לשמור על פלורליזם, עוד לא ליבנו. מצד שני, ברור לי שלחסום שלושה מליוני בלוגים, בגלל שבלוגר אחד הכניס פורנו לבלוג שלו – ניראה לי כמו שימוש-יתר, לא-הגון, ביכולת הצנזורה של הממשל.
    3) לגבי האנרכיה של האינטרנט – אני הולך לכתוב על זה עוד פוסט עכשיו.

  6. שלום טל.
    אני עדיין ממתין לתשובתך על תגובתי בפוסט שלך על ההפגנה נגד 892 (אני מודה שהתגובה ההיא שלי “קצת” ארוכה”, אבל צריך להעלות את הדברים).
    ולעניינינו, הפעם שאלה ממש ממש קצרה יחסית: כאשר ש”ג בבסיס מפשל מול מחבלים אנחנו רוצים להוריד את ראשו של אלוף הפיקוד ו/או הרמטכ”ל. כאשר פקיד בנק אחד מועל, כל ההנהלה צריכה לעוף. על כל פיפס קטן אולמרט צריך להתפטר. כאשר השחקנים כושלים מפטרים את המאמן.

    אבל כשבלוגר אחד מפר את החוקים, אין שום אחריות מינימלית לוורדפרס? כלום? נאדה?

    טל, אני מפנה אותך לפסיקה כאן בארץ של בושמיץ נגד רפואה מהחודש האחרון: אדם לא יכול לעשות מה שמתחשק לו באינטרנט ולהגיד “חופש הביטוי” וכו’. בדמוקרטיה, בניגוד לאנרכיה, יש חוקים. לא מוצא חן בעיניך? רוץ לבית המחוקקים המקומי ותשנה את החוקים.

השאר תגובה