ניימן הוא האיש היקר שבזכותו התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. לקחנו קורס שני קורסים ביחד, באוניברסיטה הפתוחה, ולמדנו במשותף לקראת בחינה. כל כך נהניתי מהלימוד איתו, שהבנתי שהאוניברסיטה הפתוחה אינה המקום בשביל. כי אני (כך חשבתי), צריך למצוא עוד אנשים ללמוד איתם – והמקום לכך בוודאי יהיה (כך חשבתי) תל אביב.
עברתי לתל אביב, ואחרי תואר וחצי שם אני יכול להודיע חגיגית, שאין עוד ניימנים בתל אביב – ישנו רק ניימן אחד ויחיד, לו אני חב 7 שנים של ידידות מעשירה ומפרה.
לפני כך וכך זמן, הרשת הישראלית זכתה בהזדמנות להנות מהניימן בעצמה, כשהחליט לו הבחור לפתוח בלוג.
אך לפני חודש וכמה שבועות, עזב ניימן את ארצנו למען טיול מרענן באירופה. והשבוע הוא חזר.
אם אתם רוצים לדעת האם שווה לכם להכיר את הבלוגר בעצמכם, עליכם לבקר בפוסט הזה, שמספר מה הניימן מתכנן לשנה החדשה:
- את החזרה של המדריך הכייפי ביותר לאירועי השבוע בתל אביב
- סיפורי ניימן באירופה
- פוסטים העוסקים בבירה, פאבים וחיי הלילה של תל-אביב (אני איני "בקטע", אך שמעתי שניימן מבין עניין בהחלט)
- ולמרות שהוא לא כתב – אני מצפה לשלל פוסטים תרבות אלטרנטיבית, שכל פעם אני מתפלא לדעת שקיימת בכלל ובישראל בפרט.
אני אומנם משוחד, אבל ממזמן טענתי שאובייקטיביות זוכה בהערכת יתר…
מספר הקורסים תוקנו (אני אפילו זוכר אילו: בדידה, ומבוא לסטטיסטיקה).
ואם אדם אחד יגלה את בלוגך בזכות פוסט זה, הרי שארגיש שאת שלי עשיתי 🙂
וואו. השארת אותי חסר מילים. איכפת לך שאכניס את הפוסט הזה לתיק העיתונות המתפתח שלי? :]
ואגב – לקחנו שני קורסים ביחד באוניברסיטה הפתוחה. הלימוד המשותף לשניהם זכור לי כאחת החוויות הטובות בתואר.