אבל ניסחתי את השאלה לא נכון. השאלה מניחה שכל המרפאים האלטרנטיביים הם איזו אסכולה בודדת – אשר ניתן לומר לגביהם: כן/לא, הם דוגלים/מסתייגים ממתן תוספים.
המציאות, כצפוי וכתמיד, יותר מורכבת. הבורות של לא מעט אנשים מובילה לתייג רפואות "אלטרנטיביות" שונות תחת אותה מטריה. נתורופתיה איננה רפואה סינית, איננה הומאופטיה, איננה רפלקסולוגיה, איננה אירוודה איננה הילינג ואינם פלדנקרייז. (ואינה משחק בחצים! ) :
(המקור לתמונה, יש שם עוד קריקטורות מוצלחות)
(אגב, באפידמיולוגיה, יאמרו שסוג הרפואה המשלימה מהווה "משתנה ערפלן", על נטיית המטפל להציע תוספים למטופל)
וכל זה עלה, אחרי שבפורום לרפואה משלימה בתפוז, התחיל דיון מעניין בשאלה הבאה:
"כתבה ראשונה בנושא הויטמינים, בה תוקפים מומחי הרפואה הקונבנציונלית את הרפואה האלטרנטיבית, על כך שהיא דוחפת לאנשים ויטמינים ללא צורך וללא תועלת - גרם לי לתחושה מוזרה של היפוך היוצרות. הרי אצלנו בפורום קיימת הסכמה מלאה בין כל המשתתפים מכל האסכולות, שהדרך הנכונה לקבל ויטמינים ומינרלים היא התזונה הטובה והנכונה (יש רק ויכוחים מה זאת תזונה נכונה), קיימת האשמה מתמדת של הרפואה הקונבנציונלית שלא מבינה זאת ודוחפת ויטמינים ותוספים כימיים, והמתונים בחבורה מסכימים שלעתים בדרך לתזונה הטובה, אפשר להיעזר זמן קצר ב"קביים" של התוספים והגלולות.
אז מאיפה פתאום נדבקה לנו התוית שכשאנשי הרפואה המשלימה דוקא אנו שמוכרים כימיקלים כמזור לצרות האנושות כולה?
ליוצרי הכתבה ומוכרי הגלולות הפתרונים."
גם אני ניתקלתי במטפלים שמעדיפים למעט בתוספים ומעודדים את מטופליהם לתזונה מאוזנת יותר. אז הדיון סיקרן אותי ועלו כמה נקודות מעניינות.
מבלי להתיימר לסכם את כל הדיון שבפורום, אני אביא רק מקצת מהטענות המעניינות להסבר התופעה:
1) בורות הציבור - בתי טבע כסמל לרפואה המשלימה - חנויות הטבע, שבעבר הרחוק מכרו טבע אמיתי כמו פירות מיובשים, דגנים וקטניות, אגוזים ותחליפים למזונות מקובלים כמו דברי מתיקה טבעיים וכד', הפכו לבתי מרקחת.
מדפים מלאים בצנצנות וקופסאות של טבליות ואבקות פלא למינייהן, כביכול טבעיים ובריאים, הפכו לסמל המסחרי של חנויות הטבע. כל יתר המוצרים הינם דברים שוליים.
ולמה כך?
כי הטבליות והאבקות מכניסים רווחים ענקיים לסוחרים. ככל שמוכרים יותר, כך מקבלים יותר בונוסים מהמשווק וההכנסות גדלות.
פרסום רב מושקע בטבליות האלה ע"י יבואנים ומשווקים, והציבור התמים [והפרייר] מאמין להם.
גם רבים מבעלי החנויות מתיימרים להיות ידענים ומומחים בתחום. בדרך כלל הם חסרי ידע אמיתי ברפואה ובתזונה, ורק יודעים לצטט את התעמולה של המשווקים.
2) זה אכן לפעמים קורה – מרפאים אלטרנטיביים שונים מרבים להפציץ את המטופלים שלהם בטבליות כאלה. מבלי להכנס לויכוח המקצועי, אם זה נכון או לא, הרי רבים מהם עושים זאת בחוסר אחריות מבחינת המינונים וההתיחסות לחשיבותם של התוספים.
3) ובורות של רופאים – נקודה אחרת היא, שלא כל הרופאים יודעים באמת במה אנו עוסקים, וניזונים מחצאי ידיעות או ממפגש עם אדם כזה או אחר, שמייצג מבחינתם את כל התחום. לכן אני חושב, שחלק מחוסר ההערכה נובע מידע חלקי או שגוי. זה נכון, אגב, גם ביחס לחוסר ההערכה של מטפלים מסוימים ביחס לרופאים… וכשם שלא כל הרופאים מבינים משהו על מהותה האמיתית של הרפואה המשלימה, הדבר נכון גם לגבי העיתונאים.
נקודות מעניינות.
אני מקווה שהמגמות הקיימות של שיתוף מידע, וציבור שצורך רפואה באופן יותר מושכל – לאט לאט יעלימו פערים שקשורים לבורות. אבל דעתי היא שהמגמות החברתיות של מידע חופשי לא מספיקות. לדעתי, אם נירצה או לא, בורות לא פותרים רק על ידי פתיחת המידע. צריך לעזור לאחרים לדעת מה מידע אומר (כמו שאומרים בסטטיסטיקה, ובאסכולות רבות: להפוך מידע להבנה). בין אם זה לצורך הפרכת מיתוסים על הפערים שבין העולם השלישי למול העולם המערבי. ובין אם זה כדי לדעת מה אנשים מרגישים כרגע בעולם. בכל מקרה, הבנה של העולם דורשת יכולת להתמודד עם מידע כמותי. ואולי שווה להשקיע ולעודד חשיבה סטטיסטית אצל צעירים. לא כל מי שסביבי רואה את הנושא כמוני. אבל הנה לפחות אחד שחשב כך כשכתב: "יום אחד בעתיד, חשיבה סטטיסטית תהיה הכרחית לאזרחות יעילה, כמו קרוא וכתוב”. (ה.ג וולס)