קטגוריה: סטטיסטיקה

אני לא חושב שיש בלוגר עברי שעוד לא מכיר את עומרי ופיירסטטס.

ומבלי שהבחנתי בכך, התברר לי היום שעברה שנה מאז שעומרי שחרר לראשונה את פיירסטטס – התוסף שמאפשר לשמור סטטיסטיקות על גלישה לבלוגכם (או אתרכם). (וכשחושבים על זה, גם שנה מאז שהכרתי אותו)

אז לכבוד היומהולדת, כדאי שתכירו מעט מהמאפיינים של התוסף (הרשימה המלאה נמצאת כאן):

להמשיך לקרוא שנה לפיירסטטס – התוסף לאיסוף סטטיסטיקה מאתרים (ובלוגים)

פוסט זה נכתב כחלק מהמאמר שכתבתי על חשיבות החשיבה הסטטיסטית. ומתבסס על הרצאתו של הנס רוסלינג בטד 2006 (ההרצאה ניתנת לצפיה בסוף הפוסט הנכוחי).

פרופסור הנס רוסלינג הקדיש כ-20 שנים לחקר הרעב באפריקה ובסביבות 1996 הוא נתבקש להעביר קורס על בריאות גלובלית, במוסד קרוליין שבשבדיה.

לקורס נרשמו סטודנטים מצטיינים ורוסלינג חשש שהסטודנטים כבר יודעים את מה שהוא תיכנן ללמד אותם. לכן, כדי לעמוד על ידיעותיהם של תלמידיו, הכין רוסלינג מבחן מקדים. באחת השאלות הוצגה לתלמידים רשימה של חמישה צמדי מדינות. על התלמידים הוטל לקבוע, בעבור כל צמד, "באיזו מדינה אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר?" (כאשר בכל צמד הייתה מדינה עם בערך פי שתיים תמותת תינוקות מרעותה). הצמדים היו: [סרילנקה__טורכיה], [פולין__דרום-קוריאה], [מלזיה__רוסיה], [פקיסטן__ויאטנם], [תאילנד__דרום-אפריקה]. (התשובות הנכונות בסוף המאמר)
להמשיך לקרוא גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית

שאלה טובה. נספר על מאמר בנושא ונציג קצת ביקורת.

הפריקונומיסט מדווח על מאמר שפורסם ב "American Psychological Association Journal". ( "Does harboring hostility hurt? "). שחוקר את השאלה האם כעס מפחית את תפקוד הריאות ?

תשובת המאמר: ניראה שכן.

כיצד הם עשו זאת: המחקר לקח 4629 אנשים בריאים, בגילאים 18 עד 30 ממספר מדינות. הנבדקים נשפו לתוך מודד תיפקוד ריאתי ואז ניתבקשו לענות על שאלון עם 50 פריטים של רפלקציה עצמית כגון "אני נוטה להתרגז בקלות".

התוצאות, לאחר התאמה של שלל פרמטרים דמוגרפיים כגון גיל, מצב סוציואקונומי, עישון, אסטמה וכו', הראו שיש מיתאם בין תפקוד ריאתי נמוך לבין מידת התוקפנות שהתבטאה בשאלון – עבור נשים בעלי צבע עור שחור ולבן. ועבור גברים בעלי צבע עור שחור. עבור גברים עם עור לבן – לא ניתגלה מתאם.

כמה ביקורות:

להמשיך לקרוא האם כעס מפחית לכם את תפקוד הריאה ?

סיפורה של סאלי קלארק הופיע לאחרונה בהרצאתו המצויינת של פרופסור פיטר דונולי מאוניברסיטת אוקספורד (ההרצאה מופיע בסוף הפוסט). פרופ' דונולי מספר כיצד חוסר הנסיון של אנשים בחשיבה הסתברותית הוביל לכך שאישה חפה מפשע נשלחה לכלא.

לפני שנדבר על סאלי קלארק, בואו נקח דוגמא הסתברותית קטנה.
נניח שיש לנו בדיקה שיכול לאתר מחלה ב- 99% מהנבדקים. ונניח שמישהו שאנו מכירים ניגש לבדיקה, והבדיקה קבעה שאותו אדם נגוע במחלה. מה הסיכוי שהוא חולה? לכאורה התשובה תהיה 99%. אבל זו אינה התשובה הנכונה.

מדוע? כי…
להמשיך לקרוא כיצד (אי) חשיבה סטטיסטית שולחת אישה לכלא – סיפורה של סאלי קלארק

"כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה, משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו" (פלורנס נייטינגייל)

(רשומה זו ניסמכת על הערך של פלורנס בוויקיפדיה. וגם על הרשומה שהתפרסמה בבלוג המצויין של יוסי לוי.)

בשנת 1820, נולדה פלורנס נייטינגל למשפחת אצולה בריטית. בגיל 20, לאחר מאבק עם הוריה, פנתה ללמוד מקצוע "לא נשי" (לטענת אמה), מתמטיקה, בהדרכתו של המתמטיקאי ג'וזף סילבסטר. בגיל 25 החליטה לעסוק בטיפול בחולים, זאת חרף דעתם השלילית של בני משפחתה על מקצוע האחיות (שבזמנו פנו אליו רק העניות ביותר). קריירת האחות של נייטינגייל החלה ב- 1851 לאחר שקיבלה 4 חודשי הכשרה בגרמניה. ב- 1853, נייטינגייל קיבלה את תפקיד המפקחת במוסד ההבראה ברחוב הארלי שבלונדון.
כעבור שנה, החלה מלחמת קרים. פלורנס התייצבה יחד עם עוד 38 אחיות בזירת המערכה בקונסטנטינופול שבטורקיה. עם הגעתה, גילתה נייטינגייל שהלוחמים הפצועים שרויים בתנאי סניטציה מזעזעים וזיהומים קטלניים שעלו בחייהם של רבים. אחוזי התמותה החלו לרדת רק חצי שנה מאוחר יותר, כאשר הגיע צוות תברואה שהסדיר את הביוב ואיוורר את איזורי החולים.

כדי להראות את חשיבות השמירה על רמת הסניטציה, נייטינגייל אספה בקפדנות נתונים סטטיסטיים אודות שיעורי התמותה בבתי החולים השונים. היא נעזרה בהבנתה המתמטית כדי להראות כיצד שיעור התמותה צנח מיידית עקב הנהגת הסניטציה מ-80% ל-47%, ובמשך הזמן הלך וירד עד לשיעור של 2.2% בלבד.
כאשר חזרה ללונדון עם סיום מלחמת קרים, ב-1856, המשיכה לאסוף נתונים על שיעורי התמותה בבתי החולים הצבאיים, כדי לקדם את שיטות ניהול בתי החולים שפיתחה. מאמציה נשאו פרי, ובהוראת המלכה ויקטוריה הוצאו המלצותיה לפועל וב-1857 הייתה לאשה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית המלכותית בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית. ובהמשך אף הוענקו לה שני תארי אצולה. פלורנס נפטרה בשנת 1910 בגיל 90.