ישנם נושאים בהם אני מוצא שפשוט אין לי מה לכתוב, למרות שחובה בעיני לכתוב עליהם. נושא המאגר הביומטרי (ה"יענו פיילוט" שלו) שאושר היום בקריאה שלישית הוא אחד מהם.
אני כועס.
אני כועס על ווינט – על כך שהם החליטו לפרסם את הידיעה בנושא בעמוד הראשי למעלה. למה? כי זו הפעם הראשונה (עד כמה שידוע לי) שבו הם פירסמו ידיעה בנושא במעלה האתר. עד כה הם החביאו את הידיעה במדור "מחשבים" מתחת לידיעות בנושאים שבעיני פחות צריכים לעלות בשיח הציבורי.
אני עצוב.
אני עצוב שאנשים כמו קלינגר שכתבו על הנושא, כבר מדברים על עייפות, על תשישות, על כניעה? מדבר מילים שלתת להם לינק עליו זה פשוט לא מספיק.
אני מפחד.
מפחד שנמצא את עצמנו בוקר אחד במדינה שבה "האח הגדול" איננו רק תוכנית ריאליטי (ואני מצטער שלא הקשבתי לאחי שוקי שהציע לפני שנה שאתן את הלינק שהרגע נתתי למאמר בוויקיפדיה של האח הגדול, כדי לעזור לו בדירוג בגוגל).
אבל יותר מזה, אני מפחד שאולי טעיתי
אבל האם זה מספיק? זה לא מרגיש מספיק.
מרגיש כאילו מבלי להקדיש משרה מלאה לדברים האלה, ולמי יש את הזמן להקדיש לזה משרה מלאה?
בזמן שכתבתי את הפוסט הזה, לא ידעתי לאן הוא יגיע, אבל כשהגעתי לשורה הזו פתאום הבנתי שיש תשובה. והתשובה היא של סת' גודין: מנהיגי השבט!
רוצים להבין טיפה יותר? תצפו בזה:
מנהיג השבט הוא זה שתפקידו לקחת את המשרה המלאה, ולהנהיג אותנו (אותי) במסע לשנות משהו מגוחך שמולו צריך להתארגן (נאמר, החוק הביומטרי!).
ויש לנו כאלה בארץ, אבל לא מספיק.
לפני מספר חודשים קראתי את הספר "שבטים" של סת' גודין, ובזמנו הרגשתי שאני לא מצליח להפנים את המסר שלו. ורק עכשיו אני חושד שאני מבין מה הוא ניסה לומר. הוא ניסה לומר לי שהמאמר שכתבתי בזמנו "התיתכן מהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים ?" היה שגוי, כי הוא התמקד בדבר הלא נכון. התמקדתי בטכנולוגיה ופיספסתי את האנשים. נכון שהטכנולוגיה מאפשרת לדברים מדהימים לקרות שלא קרו קודם. אבל רק היום הבנתי שפיספסתי את זה שלא משנה כמה מתוחכמת תהיה הטכנולוגיה, היא לא תספיק כדי לייצר לנו את המנהיגים שיובילו את השבטים שיצוצו באינטרנט. בשביל זה צריך משהו לא פחות מעניין מטכנולוגיה – בשביל זה צריך חינוך!
וכשאני אבין מה זה אומר, טיפה יותר לעומק, אני אכתוב על זה עוד פוסט 🙂
ואגב, אתם באים לעצרת ביום שישי הקרוב?"למי איכפת כאן? יום שישי הקרוב, מצעד זכויות האדם, 11:00, כיכר רבין."