טל גלילי

בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

התנצלות קצרה:

קשה לגבש דעה בנושא כלכלי רציני, ולאחר שאחת מתגבשת גם קשה לשנות אותה.
ואת שניהם קשה לבצע כשאמורים לטוס לצרפת לכנס חשוב בנושא R ולהעביר שם הרצאה על שיטה בחירת מודלים ברגרסיה (נושא מרתק, אגב, ברגע שנכנסים אליו. ראוי שאכתוב עליו מתישהו בבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ועם זאת, אני מוכרח להודות שעל אף ההשקעה שזה דורש – זה מאד מעניין!
כל ההקדמה הזו הייתה כדי להתנצל על כך שלקח לי שבועיים לפרסם את הפוסט הזה – אז סליחה בפני כולכם.

אז הנה תזכורת קצרה: לפני שבועיים פרסמתי פוסט של התדיינות בין שני חובבי כלכלה (בלשון המעטה), מר א' ומר ש' – אשר התווכחו בעד וכנגד הטלת המע"מ על ירקות ופירות. כפי שציינתי בפוסט, ההתכתבות שלי במייל עם א' (שרובה לא פורסמה בבלוג), הובילה אותי לשנות את דעתי המקורית ביחס להטלת המע"מ על ירקות ופירות ולהחליט לעצור (לפחות מהצד שלי) את המאבק שהתחלתי כנגד הטלת המע"מ.
אם לסכם את הסיבה שלי בקצרה: מר א' שיכנע אותי בניסיון הרב שלו בתחום והביא טיעונים אשר הובילו אותי להאמין בטענה שלו לפיה הטלת המע"מ על ירקות ופירות לא צפויה להעלות במיוחד (אם בכלל) את מחירי הפירות והירקות לצרכן הסופי.

אז אני השתכנעתי, אבל הרבה מהקוראים לא. בפוסט שבו הצגתי את שינוי העמדה שלי בפעם הראשונה, הפוסט זכה ל- 50 תגובות (מספר שיא בבלוג הזה, מלבד הפוסט הנודע לשימצה על פייס-בוק).

ועל כן אני מרגיש מחוייבות (וגם הקלה מסויימת) בלפרסם את הפוסט הזה שמציג:

  1. עוד דברים שנאמרו כנגד דבריו של א' וכמה מתגובותי להם.
  2. ואז הרבה מלל ונתונים מדבריו של א'.

אני אתחיל דווקא מדברי הסיכום של א' לדבריו, ואת השאר תוכלו לקרוא בתוך הפוסט:

אני חושב שכל החומר ששלחתי אמור לשכנע.
רוב אלה שהגיבו , אינם באמת מבינים ותגובתם מגיע מתחושה ומאינטואיציה ולא מידע .
תראה כמה פסלו את העובדה שלימון הוא אינו במוצר בסיסי – ולכך הבאתי אף מכתב ממשרד החקלאות – על כך שצריכת הלימון בארץ שואפת לאפס.
בעיקרון ולסיכום : כל עוד יהיו עודפי תוצרת כ"כ גדולים והמחיר בחו"ל לק"ג תוצרת חקלאית יהיה כ"כ משמעותי יותר גבוה מהארץ , 15% מע"מ זה לא מספיק להעלות את המחיר בארץ.
המחיר בארץ לא משפיע על עקומת ההיצע והביקוש – כי המחיר בחו"ל גבוה משמעותית מהמחיר בארץ ואת זה כן לומדים בכלכלה.
בנוסף לזה , כמו שכבר רשמתי , פרות וירקות בארץ הם מוצרי לוסט לידר מובהקים , ולכן 8 המוצרים המובילים , שכפי שהוכחתי – במכתב ממשרד החקלאות , הם רב סל הפרות והירקות – תמיד ימכרו בזול – ללא קשר לעלות .
בארץ, רב התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות , זה בעצם פסילות יצוא ועודפים , מה שהרבה פעמים מתנגש עם עניין הבריאות , כי אלפי טונות נפסלים בגלל ריסוס יתר ואיכות פרי ירודה מאד – ולרב זה מה שהציבור אוכל.

נתחיל במכתבו של שי זיו, אשר כתב באריכות כנגד דבריו של א' (ובכתב מודגש התגובות שלי לדבריו של שי זיו):

טל שלום,

ברצוני להסב את תשומת לבך לקשת עמדה הכלכליות הקיומות.
כמו שקיימות מגוון דעות מדיניות משאל ועד הימין כך קיימות מגוון דעות כלכליות מסוציאליזים ועד הניאו-ליברליזים (שוק פרטי בכל מחיר).

האם המדינות האנגלו-סקסיות מוצלחות יותר ממדינות סקנדינביה? (טל: הדעות בנושא המדיניות הכלכלית האופטימלית הן במקרים רבים, בעיני, דיונים אידיאולוגיים שמתקשים להתבסס על מידע עובדתי. בדיוק היום הקשבתי לשיחה ב- econtalk.org שבה המנחה טען כיצד הוא מעולם לא זוכר כלכלן ששינה את דעתו האידיאולוגית-כלכלית על בסיס של מידע אמפירי.)

לגבי הטענות של א'

"ההון השחור בענף הירקות הוא עצום"
במדינה נאורה, טיפול בעברות על חוקי המדינה מוטל על ביתי המשפט.
איך התערבות ממשלה תטפל בנושאים שבסמכות בית המשפט? (טל: ממה שהבנתי מא' יש סיבה מעניינת למדוע זה חשוב. הסיבה היא שעבירה על חוקי המע"מ הן פשע פלילי אשר יכול להוביל לריצוי זמן מעצר. מדובר במשרד ממשלתי משומן ואכזרי למדי בגבייה. כאשר מס הכנסה, לעומתו, איננו עבירה פלילית (אתם מוזמנים לתקן ולדייק את מה שאני אומר, למי שיש נתונים אחרים), ועל כן היכולת שלו לבצע גבייה וענישה מוגבלת יותר. או במילים אחרות – ההון השחור צפוי לספוג פגיעה עקב הכנסה של גוף ממשלתי רגולטורי נוסף למשחק. ורק כדי להמחיש עד כמה הנקודה הזו חשובה, באופן רטורי לחלוטין, אני רוצה לציין שאחת הסיבות היותר טובות ששמעתי למדוע אובמה לא איפשר פשיטת רגל של שורה של בנקים הייתה בגלל שלא היה לו את כוח האדם להתמודד עם פירוק של בנקים בסדרי הגודל שהגיעו לפשיטת רגל. או במילים אחרות – כוח אדם רגולטורי הוא משאב מוגבל שאין לזלזל בצורך לנתב אותו בתבונה)

"הלבנת ההון בהרבה מאד מקרים מממנת פעולות טרור כנגד מדינת ישראל"
יש כאן הוצאת דיבה, אתה יכול להוכיח את הקונספירציה? (טל: אני בטוח שאנשים שמלבינים הון הם האחרונים שמתעניינים בזה שגם מוציעים את דיבתם. כך או אחרת, הטיעון לא מעניין אותי מספיק כדי לחקור לעומקו. אולי זה נכון ואולי לא, זה פחות מעניין בעיני)

ערבים= פיגועים?!
מוצר ציבורי = הרס המשק?!

טל, איפה ההגיון שלך? הערכתי אותך כבחור ביקורתי הרבה יותר. (טל: אני מבקש שתפריד בין ההצגה שלי של מה שאנשים אמרו, לבין מה שאתה חושב ששיכנע אותי 🙂 )

"מהבעלים של החברות הגדולות העוסקות בהפצת פרות וירקות"
אכן, אם איני טועה נוחי דנקנר הוא הבעלים של מספר רשתות שיווק גדולות, כגון: שופרסל

"מצד שני ברשתות היקרות – הריווחיות גדולה מאד – וללא פרופרציה – עד כדי חשד להפקעת מחיר".
נכון מאוד, אם לנוחי דנקנר יש קרטל על רשתות השיווק נדרשת התערבות ממשלתית, ברם לא בדמות מיסוי כי כל עלות המס תיפול על הצרכן. (טל: הפואנטה כאן איננה שהמיסוי ישפר את המצב, אלא שהוא לא ירע אותו, היות והמחיר בין כה לא משקף את מצב השוק)
אבל שוב עיין ערך ניאו-ליברליזים ותבין שאין קשר בין הפרטה להטבה עם הציבור, אלא עם בעלי הון בלבד. (טל: מה שכתבת כאן גדול עלי, ברשותך נעזוב אותו לכרגע)

"כל מי שלמד כלכלה בסיסית , יודע שתוספת המע"מ לא תשנה את מדיניות המחירים של פרות וירקות לצרכן"
כל מי שלומד כלכלה בסיסית יודע שכלכלה בסיסית לא עובדת במצב של קרטל.
שם צריך רגולציה חזקה. (טל: אמת, אבל הטיעון שהמע"מ לא ישפיע עדיין מחזיק)

החקלאים בארץ מקבלים סיוע מוגזם מהממשלה
אמת, בוא נקצץ בסובסידיות. (טל: אני מסכים, וגם מסכים שזה לא קשור)
את המיסים החקלאים יגלגלו על הציבור, ולכן הם אינם אפקטיבים.

סעיף 5 הוא דמגוגיה, הרי לא תחזור לב"ש לקנות בקבוק מים מינרלים.
גם אם היה מעם הייתה משלם 12 שח+ מע"מ ושותק כי הבררה היחידה שיש לך היא להביא מים מנרלים מהבית.
אולם אם היה מחיר מקסימום אפקטיבי, לדוגמא 9 שח, הייתה משלם את מחיר המקסימום ולא אגורה אחת יותר. (טל: אני דווקא לא חושב שזו דמגוגיה. זו דוגמא לגיטימית למצב שבו פטור ממע"מ לא מסייע כנגד מחיר שנקבע על ידי כוחות השוק)

סעיף 6 דמגוגיה גם כן. שופכים מים לחקלאות בגלל סובסידיות מוגזמות ולא בגלל חוסר במס.
אם הסובסידיה היא הבעיה בוא נפתור אותה. עם סובסידיה כזאת גם אן יהיה מס החקלאים ימשיכו לייצא לאירופה את תוצרתם. (מסכים שזה לא קשור. לקרוא לזה דמגוגיה זה להניח את מטרת הכותב, ובזה איננו מסכימים)

סעיף 7, זה כבר איבוד שפיות!
אם ארה"ב לא גובה מס שעלות גבייתו עולה על הסכום שמשולם, למה אנחנו צריכים להיות צקידים (טיפשים) יותר מהאפיפיור שהרי כל המודל של הניאו ליברלים הוא ארה"ב. (טל: אני לא מצליח לראות את הקשר בין מה שכתבת לסעיף 7. הוא בסך הכל סתר את הטיעון שיהיה קשה לגבות באמירה שזה יהיה משתלם כספית ועל כן יקרה)

סעיף 8, הפטור ממע"מ על ירקות נובע ממאינטרסים אישיים ותמיד כלכליים. כך גם האינטרסים האישיים על ביטול הפטור.

אך אם יש מע"מ הוא צריך להיות על כל המוצרים.
שטויות במיץ עגבניות, מטרת המס היא לממן את תקציב הממשלה. (טל: עד כמה אתה בקיא בפוליטיקה מבפנים שאתה טוען שזה שטויות במיץ ?)
כל עוד המס מממן את הוצאות הממשלה אין לערך הפטורים בסוגייה.
יש לפטורים ולסוג המס השפעה חיצונית על אוכלוסיות ומגזרים במדינה וזאת שאלה של שיוויוניות מול צמיחה.
אני באופן אישי מעדיף את השיוויוניות של מדינות סקנדינביה על פני הצמיחה של איסלנד ואירלנד. (טל: אני חושב שהמערכת הממשלתית שלנו מורכבת מעוד שיקולים מלבד שיקולי המדיניות שהצגת)

בנוגע לאמינותו של ש'

ג. לשאלתך, למדתי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. אותי לימדו שכאשר מטילים מס על מוצר זה שווה ערך להגבהת עקומת ההיצע, כך שנקודת המפגש שלה עם עקומת הביקוש מתקרבת לציר ה-Y. בשוק שבו הביקוש גמיש, הוצאות הצרכנים יגדלו והיקף הצריכה ירד. בשוק שבו הביקוש קשיח היקף הצריכה לא ישתנה, אבל הוצאות הצרכנים יגדלו עוד יותר. בכל מקרה, הצרכן הוא זה שיספוג את עלות המס. (טל: מה שאתה מתאר פה זה מודל פשטני. המקרה של מעמ מורכב מסל של מוצרים, אילו המחיר היה מושפע אז הצריכה הייתה נעה מסל מוצרים מסויים לאחר. ובאופן כללי, לא ברור באמת איך המיסוי היה משפיע על הצריכה זה סוגיה נחקרת ומאד לא ברורה אמפירית. כך או אחרת, אתה מניח שהמחירים של המוצרים באיזון ואז מטילים עליהם מס. הנקודה לגבי הירקות והפירות שהם מוצר בורסאי שסופג תנודות במחיר על בסיס של שעות ומורכב מהמון גורמים. להניח שכל הגורמים הללו יספגו את המס באופן (אפילו ממוצע) דומה, זו הנחה מאד חזקה שלא הייתי מזדרז להניח)

אכן ש' מראה בקיעות בפרטים הכי קטנים של מיקו כלכלה.

עם כל הנתונים היפים שיש לא' אני לא מוצא שום כלום בין טענותיו לבין כלכלה.
1. עבריינות צריך לטפל בביתי המשפט.
2. קרטל צריך לטפל באמצעות רגולציה.
3. כשל שוק שנובע מסובסידיות גבוהות מידי צריך לטפל על ידי ביטול הסובסידיה.
4. על מי יפלו ההוצאות, ראה גמישויות, ש' הסביר על שני מצבי הקיצון של עקומת הביקוש. (אני עוצר כאן בלהגיב ונותן לא' את הבמה 🙂 )

בברכה,
שי זיו

שי, אחרי כל שכתבתי אני רוצה להדגיש שאני מעריך את ההשקעה שלך במחשבה ודיון ושכל מה שיש לי לומר הוא ברמה העניינית בלבד. ברמה האישית, אני מודה לך על ההשקעה.

עכשיו נעבור לכמה דברים שא' שלח לי. אני לא מכניס אותם ל"גרשיים", כדי להקל על הקריאה. מכאן והלאה אלו דבריו של א':

עוד מהמכתבים של א'

הי טל , בגלל החשדות שנוצרו לגבי האמינות , ניצלתי את קשרי והבאתי לך נתונים "חיים" ממשרד החקלאות.
דרך אגב – אם חשוב לך , אתה יכול לאמת אותם מול משרד החקלאות.

קובץ מס' 1:
הבאתי לך נתונים ממשרד החקלאות , לחודש אפריל , בחרתי בחודש אפריל כי הוא קרוב אלינו בזמן , ואין בו ספקולציות של משרד החקלאות , שלהם יש אינטרס שהפרות והירקות יהיו ללא מע"מ .
העליה היא עלייה ממוצעת של 68% במחירים !!! מול חודש אפריל בשנה קודמת.
עגבניה , מהווה כ12% מסל הפרות והירקות הכללי , בנתוני חודש אפריל – מחיר סיטונאי של עגבניה הוא 7.12 ₪ , לעומת כ 3 ₪ באפריל 2007.
הבאתי לך מחירי מדף , מתוך Z של חנויות מובילות ברשתות המזון ,
המחיר הוא מחיר ממוצע לק"ג עגבניה , ברשתות , לתוצרת מובחרת , בחודש אפריל 2008 , בו כאמור מחיר הקניה של הרשתות עמד על 7.12 ₪ לק"ג.
רשת רמי לוי : 1.49 ₪ לק"ג עגבניה.
טיב טעם : 6.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת ויקטורי : 1.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת מסני השוק בדרום : 1.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת חצי חינם : 2.99 ₪ לק"ג עגבניה.

עלות העגבניה עלתה ב108% לעומת חודש מקביל בשנה קודמת .
האם הרגשת את זה במחירים בסופר מרקט ???
לפני ההגיון הכלכלי של היצע וביקוש של ש', מחירי העגבניות היו צריכים לעבור את ה20 ₪ לק"ג.
כך לפחות היה קורה בכל מוצר רגיל אחר בשוק .
לכן , אדם שלא מבין בפרות וירקות – לא מבין למה עליה של 15.5% מע"מ , לא תעלה את המחיר.
הבאתי בכוונה דוגמא קיצונית מאד של עליה במחיר , בכדי שתבין למה התכוונתי.
דרך אגב , כל הפרות והירקות בחודש אפריל , מראים את אותה המגמה.
ניהול מדף הפרות והירקות בארץ , שונה מכל ניהול אחר שאתה מכיר .
בענף הפרות והירקות , מתעלמים תמיד ממחיר הקניה , וכשמתמחרים מוצר במדף , השאלה היא תמיד !!! כמה הלקוח ירצה לשלם – ויהיה מרוצה ויחשוב שקנה בזול.
ביקשתי ממשרד החקלאות נתון לגבי הצריכה הנורמטיבית בחודש ממוצע בארץ ל80% מהסל הכללי
והנה הנתונים . (דרך אגב , אין שם "לימון" וגם אם הייתי מבקש 99% מהסל – לא היה שם לימון)
צריכה נורמטיבית חודשית , ממוצעת בטון:
בטטות – 1600
בצל – 9000
גזר – 7000
חצילים – 4000
כרוב – 5000
כרובית – 2500
מלפפונים – 9000
עגבניות – 14,000
פלפל – 6000
קישואים – 2500
תפו"א – 23,000
זה 80% מסל הצריכה בארץ.

הבאתי לך את הנתון הזה בגלל כמה סיבות.
1. בגלל הויכוח על הלימון – כמוצר בסיס .
2. בשביל להוכיח לך למה מע"מ לא יכול להעלות את המחיר.

בצל – צריכה חודשית נורמטיבית של 9000 טון , בחודש יוני צפויים לצאת לשוק כ28,000 טון בצל.
כלומר יותר מפי 3 מהצריכה החודשית שלנו.
צפי למחיר נמוך מאד , והשמדה של אלפי טונות בצל .
האם תוספת מע"מ של 15% תשנה את המצב ??
בשום פנים ואופן לא !!!

לזה התכוונתי שלעיתים קרובות , צריכים להעלות מחיר מוצר ב180% בשביל לשנות את המחיר לצרכן. במקרה של הבצל – גם זה לא יעזור.
רק השמדה של המוצר – תשנה את המחיר.
האם ידוע לך כמה מים בוזבזו בהשקיית הבצל שיושמד ????
פה אני פוסל מכל וכל את הטענה , שצריך לעודד את גדולי החקלאות בשביל לשמור על ריאות ירוקות.
אני מעדיף שתילת עצים מיוחדים – שלא צורכים מים – ושנעימים למראה ולנוף ……
בצל הוא בהחלט לא התשובה לכך……………

קובץ מספר 2 .ביטוח לחקלאי

הוא קובץ מקורי , מאתר משרד הממשלה, על סובסידיות בכללי , מתוך הקובץ הוצאתי את מה שרלוונטי:
סיבסוד במחיר המים לחקלאים : 178 מליון ₪.
הכסף הוא לא העניין , מה שמרגיז אותי זה שזה מעודד בזבוז מים בחקלאות.
איך בדיוק המחיר המצחיק שחקלאי מקבל עבור חשבון המים – יביא לחסכון במים ??
הרי זה אבסורד !!!
המינימום שביקשתי זה שיתנו להם במחיר העלות !!!
דרך אגב , גם מחיר העלות הוא זול מאד. בעצם משק בית משלם מחיר לקוב מים כמעט פי 10 מחקלאי – וטוב שכך .
מה לעשות שאין לנו מים – שהוא שמשאב הכי חשוב – ממש בשביל הצורך לחיות !!!
כשאני אומר לך שיש בזבוז אדיר בחקלאות אני מתבסס על ידע ונתונים , ויודע שחקלאים לא מחשבנים לבזבוז במים בגלל המחיר המצחיק.
הם מגדלים בשטחים פתוחים – תחת השמש – שזה מגדיל את בזבוז המים ב600% מאשר בגידולי חממה מבוקרים.
עוד נתון מהקובץ : משק החקלאות צורך מיליראד קוב בשנה !!!! מתוך 2 מליארד מיים בצריכה ישירה !!!
בשנת 2010 – יש חשש שיהיה מחסור של חצי מליארד קוב מים.
עוד מהקובץ :
הממשלמה מממנת לחקלאים 35% מהפרמיה עבור השמדות תוצרת חקלאית.
בסה"כ שילמה המדינה ב2008 כ400 מליון ₪ פרמיות עבור השמדות תוצרת חקלאית.
האם אתה חושב שהוספת מע"מ על הירקות – היתה גורמת לכל מאות אלפי הטונות – עודפים בפרות וירקות – לצאת חזרה לשוק ??
כל עוד ההיצע כ"כ הרבה יותר גבוה מהביקוש – המחיר לא יעלה !!!
קובץ על ביטוח חקלאי

קובץ מס' 3.
מצגת של משרד החקלאות על נתוני צריכת עגבניה.
הקדמה:
מחירי העגבניה בארץ הוא מהנמוכים בעולם !!!
למרות זאת צריכת העגבניה לנפש בארץ היא מהנמוכות בעולם !!!
תקרא את קובץ מספר 3 וקובץ מספר 4.
מה שאני רוצה להגיד , שבריאות זה עניין של שיווק , ולא עניין של מחיר לצרכן.
2 ₪ לק"ג עגבניה זה מחיר מצחיק.
ואתה תבין זאת מהקבצים.
חוץ מזה , הידעת שכפית רסק עגבניות שווה מבחינת הוויטמינים לגוף – כמו 20 ק"ג עגבניות ???

מציק לי עניין הלימון אז צרפתי לך קישור
http://www.plants.org.il/plants/www/Site_sub.asp?Subid=3&Subnum=1&NodePage=Site_sub_in

אין לי עניין או אינטרס בלימון , אך אני יודע כי הולכים להשמיד כ – 500 טון לימון בימים הקרובים.
גם במקרה הזה כמו ברב האחרים – גם מע"מ של 40% לא יציל את הלימון ולא יעלה את מחירו לצרכן.

טל, לגבי ההערה שהעלית שהמע"מ עלול היה להעלות את המחיר ביותר מ- 15.5:
תוספת מע"מ של 15.5% , בלי שום קשר לירקות , לא מעלה את המחיר ב30%. המע"מ בקניה מוחזר , לכן זה משפיע – רק ב15.5% .
נניח שהמע"מ היה 15%
דוגמא:
מחיר קניה לפני מע"מ 100 + 15% מעמ = 115
מכיר מכירה (נניח 50% רווח גולמי) – 200 לא כולל מע"מ + 15% מע"מ = 230.
תשלום למעמ:
מעמ על עסקה = 30 ש"ח
בניכוי מעמ תשומות = 15 ש"ח
בנטו שילמנו 15 ש"ח למעמ – הרווח נשמר (100 ש"ח)
תוספת למחיר 15%.
נקווה שבזה לא יהיו ויכוחים . כי זה באמת א , ב , בחשבונאות.. ואין פה עניין של דיעה – זו פשוט עובדה

כשהתכתבנו בפעם הראשונה , שלפתי לך מלא נתונים ומספרים על סמך זכרוני בעיקר ומבלי לקבל נתונים מדוייקים ממשרד החקלאות.
ככל שאני מקבל יותר נתונים , דעתי רק מתחזקת ואני אפילו מופתע לפעמים מרמת הדיוק של הנתונים שנתתי לך בעבר , בהשוואה לנתונים סטטיסטיים שאני מקבל מגורמים רשמיים .
תדע , שמס הכנסה אינו יודע לקרוא דוחות ולהיכנס לעומק דוחות של חברות לפרות וירקות. זוהי נישה , שרק מעטים יודעים באמת לטפל בה , ואני בינהם.
זה מתחיל מכך שאין תוכנה לניהול חשבונות בשוק היום שיודעת לטפל בחברות כאלה , הכל מורכב מטלאים של תיכנותים שונים.
כל חוקי החשבונאות שונים , חקלאי שמוכר תוצרת לחברה , אינו מוציא אסמכתא !!!
מי שמוציא את האסמכתא ורושם בה את הנתונים – זה הלקוח (דהיינו החברה שקולטת תוצרת מהחקלאי)
בכל מקרה אחר – זה עבירה על החוק.
בכל מקרה אחר – אסור אפילו להוביל סחורה בלי תעודת משלוח.
כל אלה הופכים את הענף למעצמה בתחום הלבנת ההון.
לא מפליא על כן שישנן בעלי חברות עם מינוס בבנק ועם הון שחור של יותר מליוני שקלים.

כל המתעסקים בעניין צריכים להבין דבר אחד חשוב מאד.
2 המליארד ש"ח שהממשלה רוצה לגבות בעקבות ביטול הפטור ממע"מ – הם בגלל גרעון בהון המדינה.
תקציב המדינה הוא שלילי – אם מדינת ישראל היתה "עסק" זה היה נקרא פשיטת רגל.
אתה לא חושב שהמדינה צריכה להיות מאוזנת ???
זה שכולנו חושבים שלא צריך להיות מע"מ בכלל – ושזה מס לא הוגן – זה חלום או אשלייה שגם אני רוצה שתתגשם.
זה מזכיר לי את האשליות של אשתי (שלא עובדת לדאבוני) שרוצה בית יותר גדול ובריכה לילדים ורכב חדש , ושסך חיובי הישראכרט שלה בסך 20,000 בחודש – זה סביר – ואי אפשר לעשות את זה בפחות.
מה לעשות שההכנסות שלי קובעות מציאות אחרת ???
כשמישהו ישמע את דעת שנינו משוחחים בעניין – גם שם יהיו דיעות לפה ולשם .
אך כמו המוטיב העיקרי במכתבי הארוכים – במספרים קשה לנצח אותי , זה התחום שלי ואני מתמחה בו.
שוק הפרות והירקות הוא שוק מרתק – אבל מבלבל הרבה כלכלנים.
לפני כ20 שנים , היה מונופול בתחום , ושלטה בתחום "תנובה " .
אפילו שהיא היתה מונופול , היא לא הצליחה להכתיב מחירים לשוק , כמו שעושה קוקה קולה ושטראוב במוצרים אחרים.
גם הממונה על ההגבלים העסקיים לא התערב במחירים ובאכיפת תנובה – בתקופות שהיא הפקיעה מחירים וניסתה לכופף את השוק כולו.
אף שתנובה בשלב מסויים – היתה רב השוק בפרות וירקות – העלאת המחירים בשוק של מוצר בורסאי – הביאה לתוצאה מיידית.
תנובה חתמה עם המון חקלאים בארץ על עסקאות של מחיר שנתי קבוע במוצרים עיקריים (מלפפון עגבניה בעיקר) , ועשתה הסכמים מול לקוחותיה בינהם הרשתות, על מחיר קבוע.
וזה גם מדוע השיטה קרסה.
אי אפשר להשפיע ולקבוע את מחירי הפרות והירקות במדף – ואי אפשר ליצוא מונופול .
זה שתנובה היוותה בזמנו את המקור העיקרי לפרות וירקות – לא הופך אותה למונופול , כי אי אפשר לייצר בארץ מונופול בתחום הזה.
אמנם תנובה הצליחה ליצור מחירון מסויים לרשתות , אך הציבור לא היה מוכן לשלם את המחיר במדף והתאוריה קרסה .
פרות וירקות אינם מותג ובנוסף לזה הם מוצר בורסאי.
אין אף ספק שיש לו אינטרס לשמור על המחיר במדף .
למעשה זה המוצר הקלאסי – ללוסט לידר .
שופרסל מואשמת היום בכתב אישום חמור , שיכול להכניס את מנכ"ל הרשת לכלא , על עבירות מונופוליסטיות בתחום הרשתות .
שופרסל הורידה מהמדפים מוצרים שראתה ברשת מתחרה במבצעים – וקנסה ספקים.
לכן כולם מפחדים להוריד מחירי מותגים.
החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) לא מספקת קוקה קולה למי שמוריד את המחיר במדף מתחת למחיר שהיא מכתיבה.
עין גדי רושמת את המחיר על המארז בקבוקים – ומי שמוריד מחיר נכנס לבעיה.
לפרות וירקות – אין אבא ואמא !!!
זה המוצר הקלאסי היחידי ללוסט לידר !!!
גם בעל מכולת קטנה יכול למכור עגבניה בשקל – ואף אחד לא יפריע לו.
בחג האחרון רשת רמי לוי – מכרה חבילת מצות ב1 ש"ח , לאחר שבוע ולאחר לחץ הרשתות הגדולות , הפסק לספק מצות לרשת רמי לוי.
בייחוד בתקופות מיתון , הרשתות מחפשות מוצרי לוסט לידר – ופרות וירקות יוצרים את האפקט המתאים .
לרמי לוי יש מרכז לוגיסטי ענק ומוביל בבעלותו לשיווק פרות וירקות עצמאי לרשת (בכורי השקמה) , אני מאמין שהוא מתפלל שיבטלו את המע"מ על פרות וירקות ושביום שזה יקרה הוא יוצא בהכרזה שהוא ימכור מלפפונים ועגבניה ב99 אגורות – ויממן את המע"מ מכיסו.
תאמין לי שזה יגרור את כל השוק אחריו.

שלחתי מכתב למשרד החקלאות בנושא , ושאלתי למה הם נגד הוספת המע"מ.
לקח להם 14 יום להחזיר תשובה רשמית ואני יכול להגיד לך שהתשובה עלובה ממש , ונשענת בעיקר על 2 קריטריונים:
1. נושא הפגיעה בבריאות (כביכול יעלה המחיר והציבור יאכל פחות פרות וירקות)
2. נושא הריאות הירוקות .(גידול פרות וירקות לטענתם זה נוף ירוק – ועוזר לאיכות הסביבה)

ואת שניהם אני פוסל בקלות – בהתבסס על נתונים שהם כמעט מדעיים !!!
1. כבר כתבתי על נושא הבריאות , בנושא צריכת פרות וירקות נחלק את האוכלוסיה ל2 חלקים:
א.אוכלוסיה חלשה וענייה
ב.אוכלסיה ממעמד הביניים ומעלה.

אני טוען שהוספת מע"מ לא תעלה את המחיר , אבל נניח שהיא כן תעלה את המחיר:
הממשלה נתנה מענק כספי לאוכלוסיות החלשות שהיא בגובה הפגיעה בהם במידה והמע"מ יעלה את המחיר.

שאר האוכלוסיה :
בכל העולם , ללא יוצא מהכלל , גודל צריכת הפרות והירקות אינו תלוי במחיר לק"ג – ועל כך קיבלת הוכחות ונתונים לגבי צריכה מול מחיר.
בריאות והגברת צריכת פרות וירקות הוא מרכיב של "שיווק" בלבד – ולא מחיר .
שהרי איך תסביר את זה , שהמחיר לק"ג פרות וירקות בארץ הוא מהנמוכים בעולם , איכות הפרות והירקות בארץ הוא מהגבוהים בעולם , ולמעשה הטכנולוגיה הקיימת בארץ לגידול פרות וירקות – היא יותר טובה גם מארה"ב.
ולמרות כל זאת אנחנו צורכים פחות פרות וירקות ממדינות מפותחות.
בנושא הבריאות אנחנו מפגרים הרבה אחרי מדינות מפותחות ולא רק בנושא צריכת הפרות וירקות.
בארה"ב לדוגמא – יש חוק האוסר להציב מכונות שתייה בבתי הספר (של קוקה קולה וכו') ובבתי הספר בכל ארה"ב , נכון להיום מותר לקנות רק מים , ותתפלא , בקפיטריות בארה"ב יש פרות וירקות למכירה !!! ואין ברב בתי הספר ממתקים למכירה.
זו רק דוגמא מאד קטנה לאיך מעלים צריכת פרות וירקות……….
טענת המחיר – היא טענה מגוחכת ועלובה.

2. בנושא הריאות הירוקות : זה רק תירוץ – כבר כתבתי לך שגידול עגבניה ובצל בשטחים פתוחים – וריסוסם ברעל – לדעתי בכלל פוגעת ולא מועילה.
יש היום ענף שמתפתח מאד – והוא גידול עצי נוי , ועצים לייצור נייר (יש מחסור בעולם ) שאינן זקוקים כמעט להשקייה.
גם יפה , גם יעיל , גם מוסיף לאיכות הסביבה – וזה ימנע את מגמת הריסת היערות בארץ לצורך ייצור נייר.
על 2 נושאים אלה נשען משרד החקלאות , יש פלא שהממשלה רוצה להוסיף מע"מ על ירקות ???

אני מפנה אותך לכתבה מתחום המזון – שמוכיחה כמה מטענותי .
מה שחשוב בכתבה , זה הנתון שמראה את העליה המטאורית של עלות מחירי הפרות והירקות .
למרות העליה החריגה בעלויות ובתשומות החקלאות , המחירים במדף יורדים ….
מעניין איך יסבירו את התופעה כלכלנים בכירים ???
http://www.mazon.co.il/39208/

טל: שלחתי לא' את הדיון שנערך בוועדת הכספים שהיה בנושא המעמ על הירקות והפירות:
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/ksafim/2009-05-26.html
והנה תגובתו:
עצוב מאד שכך מתנהל דיון בנושא כ"כ חשוב
מע"מ על ירקות צפוי לתרום למדינה כ 2מליארד ש"ח בשנה .
מן הראוי שיביאו כמה מומחים בינלאומיים שיתנו מצגת בנושא.

עד כאן דבריו של א'.

ולמי שרוצה עוד התייחסות (למרות שהיא לדעתי פחות מקיפה במובנים מסויימים ממה שהבאתי כאן), מוזמן להכנס ולקרוא את ניתוח ההשלכות של הטלת המעמ על ירקות ופירות של מרכז המחקר והמידע במחלקה לפיקוח תקציבי, הקישור: http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02247&type=pdf

אני חושב שאעצור פה.

Exit mobile version