צפיתי הערב בסרט "רובוט ופרנק" עם אישתי ורציתי לכתוב עליו.
ברצוני לכתוב משהו על הסרט שהוא ממועט ספויילרים ככל הניתן. בהקשר הזה, למרות שאתם יכולים לצפות בטריילר של הסרט, הרי שאני ממליץ לכם שלא. הטריילר מוצלח, אבל הוא יבזבז לכם חלק מהבדיחות שמופיעות בסרט (ולא מופיעות בו עד כדי כך הרבה, רובן מרוכזות בתחילת הסרט), והייתי מציע לכם שלא לצפות בטריילר כדי שלא לבזבז את הבדיחות (הן מהנות יותר בסרט). כמו כן, יש תגליות בסיסיות שהסרט מעניק לכם, שאני משער שתהנו יותר לגלות בזמן הצפייה מאשר אם תקראו עליהן מראש באינטרנט.
ומה כן נשאר לי לכתוב על הסרט? ובכן, יש כמה דברים:
- מדובר בסרט שנחמד לחשוב עליו גם אחרי שהוא מסתיים.
- הסרט עוסק בברנש (פרנק) וברובוט (כמה לא מפתיע). הסרט מתרחש בעתיד הלא רחוק שבו הייתה פריצת דרך מאד משמעותית (למרות שהיא איננה מודגשת בסרט), והיא שרובוטים נהיו מאד "חכמים". חכמים במידה שמאפשרת להם לתקשר ברמה גבוה של תיחכום. אמין? לא. אבל קשה לעשות דבר כזה באמת אמין…
- נהניתי מאיך שהסרט נותן הזדמנות לרובוט להיות מאד אנושי, אבל לא פחות מכך, שהוא מציג את חלק מדמויות המפתח ה"אנושיות" באופן שהוא מאד רובוטי (אני מקווה שהשחקנים קיבלו הוראה לשחק כך, אחרת זו עדות מאד עצובה על איכות המשחק שלהם).
- הסרט מדגים בצורה מהממת שני דברים – את האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש לדברים שהמתכננים שלה לא צפו מראש (בדומה ללא מעט סיפרי אסימוב אשר עוסקים ברובוטיקה). ומהצד השני, את האופן שבו הטכנולוגיה יכולה להשפיע עלינו, בני האדם, באופן שאיננו חושבים עליו מראש. שתי דוגמאות מתאימות לכך הוא האופן שבו הסמארטפון שלי נהפך לחלק קבוע מחיי בצורה שלא חשבתי שתתרחש כשרכשתי אותו (מי האמין שיש כל כך הרבה זמנים "מתים" ביום, שסמארטפון יכול למלא!). והדוגמא השניה היא האופן שבו אימי מאוהבת ברומבה שאבי קנה לה כמתנת יומהולדת. היא חשבה שזה יהיה נחמד, אבל כיום היא מצהירה שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו.
- הסרט מורכב מליהוק משובח של שחקנים אשר עושים עבודה מעולה (למעט ליב טיילר, שלדעתי לא ממש יודעת לשחק, אבל אולי אני חריף מידי).
- הסרט עושה עבודה פנטסטית בלסובב אותנו לכיוונים שונים במחשבה על מה שקרה, קורה ויקרה – והצליח להפתיע אותי בלא מעט פעמים. בעיקר נהניתי מכמות הרמזים שהסרט מעניק לנו הצופים כהזדמנות לזהות מראש מה יגיע (למרות שחלקן מקבלים משמעות רק בדיעבד, או בזמן הנכון לאנשים עם אינטואיציה בריאה, כמו אישתי…)
- אני משער שבשביל דור של נערים שיצפו בו, הסרט הזה יכול להוות עוד מקור להשראה על עולם לא רחוק שבו הם לא יצטרכו לסדר את החדר, ובמקום זאת יוכלו להתמקד בלעשות דברים באופן שמכוון לחיים מאוזנים ככל הניתן. אבל היופי שבסרט איננו באופן שבו הוא חוזה טכנולוגיה שעשוייה לבקר אותנו בעשרות השנים הקרובות. היופי של הסרט הוא באופן שהוא מעלה סוגיות מהותיות אשר צפויות להישאר איתנו גם כשהטכנולוגיה תתקדם עוד כמה שנות אור. שאלות כמו מה עוזר לנו לרצות לקום בבוקר, האופן שבו אנחנו אוהבים ומתקשרים עם אנשים אחרים, והדרך שבה אנו מסתגלים ומאמצים לחיקינו טכנולוגיות חדשות.
כאמור, מבחנתי הסרט זוכה ל- 8.5.
התגובות שמורות לספויילרים, ראו הזוהרתם 🙂
(גילוי נאות: קיבלתי כרטיסים לצפייה בסרט ממשרד הפירסום של הסרט. אך זה לא השפיע על מה שכתבתי, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות הרגילות, שסביר שקיימות. כמו כן לא הכריחו אותי לכתוב, פשוט רציתי לחלוק איתכם כמה מחשבות)