טל גלילי

זהירות: השומרים במכון וויצמן שברו ברך לפעיל אירגון עובדים שהגיע להפגין

רקע: למעלה מ- 100 יום שמכון וויצמן מונע מעובדי מוזיאון גן המדע על שם קלור להתאגד. בשבוע האחרון היא מנעה (בניגוד לחוק) מעובדי הגן להכנס למכון. ומחוץ ובתוך המכון (מחוץ לגן המדע), הותקפו המפגינים על ידי שומרי המכון. כאשר אחד המפגינים יצא מהאירוע עם ברך שבורה. הנה תמונות מהתקרית האלימה:

דיברתי כעת עם פעיל חברתי שאמר ששלח את התמונות הללו לפני מספר ימים לאתר חדשות גדול מאד – אך לא התפרסמה בנושא כתבה.

כלומר: אף אחד (מלבדנו הבלוגרים) לא מספר לציבור איך (מוסד הקשור ישירות ל) מכון וויצמן – השתמש באלימות (פיזית וכלכלית) כנגד עובדים המנסים להתאגד בו באופן חוקי!

רוצים לכתוב על זה בהרחבה – עוד פרטים בהמשך הפוסט:

עצומה למען עובדי גן המדע.

להלן תיאור של אלעד שאול זמיר, סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חבר בפורום להגנת ההשכלה הציבורית ופעיל חברתי:
'בשבועות האחרונים האלימות כלפי העובדים הולכת וגוברת, והם הוכרזו לאחרונה "מנועי כניסה" למכון, צעד לא חוקי בהתחשב בסכסוך העבודה התקף.
הבוקר הגענו, שני עובדים ושלושה פעילים, למכון ויצמן, ובידינו שני שלטים. לפני שהגענו לגן המדע התנפלו עלינו מאבטחי מכון ויצמן, בהוראת ההנהלה. שני פעילים נפצעו, ולאחד מהם נגרם שבר בברכו — מה שלא מנע מהמשטרה לעכב אותנו לחקירה, שלא התקיימה בסופו של דבר. לאחר שהגיע למיון, התברר שיהיה על הפעיל הפצוע לעבור ניתוח.'

נדב אהרוני מנציגות העובדים, שבעצמו היה בין המותקפים, כתב באתר 'העוקץ' על ההתרחשויות. לכתבה שלו מצורפות תמונות המתעדות את אלימות המאבטחים.

http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2846

העובדים בגן הם מועסקים של מכון דוידסון, ולא של מכון ויצמן, אך המאבטחים שהשתמשו באלימות פיזית נגדם הם המאבטחים של מכון ויצמן, שפעלו על פי הנחיית ההנהלה של מכון ויצמן.

עוד פוסטים בנושא:

חלה הסלמה בדיכוי מאבקם של עובדי גן המדע במכון ויצמן

 וגם משמרת המחאה שתתכנס ביום חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00, השער הראשי של מכון ויצמן.

אלימות לא תשבור את העובדים!
מכון ויצמן לא יחמוק מאחריות!
משמרת מחאה
חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00

מול השער הראשי של מכון ויצמן
ברחוב הרצל ברחובות, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת
לפרטים: נדב אהרוני, 0545-936737

 ואגב, טל ירון שלח מכתב לגן – שאנו עדיין ממתינים לתשובתם אליו.

ואני שואל אותכם – מה עושים עם דבר כזה?