על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

עידכון (2017-0710)

תמצות הרקע: בדצמבר 2009 ניסיתי לסייע לחבר להעלות לויקיפדיה העברית ערך על עמותת הל”ה. הערך נמחק לאחר דיונים מתישים ומתסכלים. הסיפור הותיר אותי בזמנו עם טעם רע מאד כלפי ויקיפדיה העברית (מה שהוביל לכתיבת הפוסט הנוכחי). עם זאת, שנתיים לאחר שהסיפור הארור הזה נגמר במחיקת הערך, עלה לויקיפדיה העברית הערך הל”ה (עמותה)! כיצד זה קרה? ובכן, על סמך הכתוב כאן

ההצבעה נפתחת מחדש בהתאם לויקיפדיה: פרשת בובות קש 2011. בדיון הקודם היה רוב של 59% למחיקה, אך בניכוי בובות הקש מדובר ב-49%. מאחר שהתוצאות צמודות גם כך, ההצבעה נפתחת מחדש. עידו • שיחה 09:51, 3 באפריל 2011 (IDT)

ותוצאות ההצבעה היו:

הוחלט להשאיר את הערך ברוב של 22 מול 11.

אז מהי אותה “ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011“? הנה תמצית:

בסוף 2010 העלה בפנינו דניאל ב. חשד לכך שמספר משתמשים אינם אלא בובות קש של אותו משתמש. מאחר שהמשתמשים שלהם נגעו החשדות היו כולם משתמשים ותיקים ופעילים, המתנו זמן מה עם הבדיקה, כדי לגבש תשתית עובדתית מספקת לבדיקה כזו, שאינה עניין של מה בכך. בסופו של דבר, ב-26 בפברואר נערכה בדיקה חשאית לבקשתנו.
בעוד שהחשדות שלנו נסובו תחילה סביב 7 או 8 משתמשים, הופתענו ביותר מהתוצאות שהצביעו על כך ש-29 משתמשים שונים השתמשו באותה כתובת IP. לגבי מקצת מהמשתמשים ידענו, מתוך היכרותנו עמם או ממה שנמסר לנו, כי הם אנשים בשר ודם. אחד מהם הוא מוטי, אליו פנינו כדי לקבל את תגובתו. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מהמשתמשים ששמותיהם עלו בבדיקה לבקש את חסימתם.

[…]

בדומה לרבים מכם, גם אנו קיבלנו את תוצאות הבדיקה בתחושה הקשה כי הולכנו שולל. כולנו השחתנו את זמננו בהצבעות שהוטו ודיונים שכעת מתברר שהיו פיקטיביים למחצה ומסבים לכולנו עוגמת נפש רבה. השקענו רבות מזמננו בטיפול בפרשה מצערת זו, בחקירת פרטיה הסבוכים ובירור הדרך הטובה ביותר למזער נזקיה. אנו מקווים, כי הדרך בה פעלנו תוביל אותנו חזרה למסלול ממנו סטינו בשל פרשה זו ותחזירנו לפסים של כתיבת אנציקלופדיה, שהיא, בראש ובראשונה, הסיבה לכך שכולנו כאן.

במהלך השבועיים האחרונים עברנו על מאות הצבעות שנערכו במהלך השנתיים האחרונות, כדי לבדוק אם הוטו. גיבשנו קריטריונים לטיפול בהצבעות, והם מובאים להלן. ככלל, הממצאים מעידים על כך שמתוך 264 הצבעות מחיקה ומחלוקת, 46 הוטו במידה כזו או אחרת, וב-28 נוספות הייתה השתתפות ערה של בובות קש, שייתכן שהשפיעה על התוצאות.

אנו מקווים כי סיום הטיפול בספיחי הפרשה יהיה שקט וחלק, ושנוכל להתקדם הלאה. זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

סיפור די מדהים. אז מה אני מסיק מכך? שלפעמים “טיפשותו (החברתית) של ההמון” יכולה להתגלות כמעשה הונאה של אדם אחד. ושלאנשים מספיק חרוצים איכפת מספיק מויקיפדיה העברית כדי לתקן עוולות שכאלה (אפילו אם לוקח שנתיים לעלות עליהם. מצד שני, זה מאד מאתגר לזהות סוג כזה של מעשה רמיה).

סך הכל, הסיפור הזה הותיר אותי עם אמונה מחוזקת לעתיד חיובי עבור ויקיפדיה העברית.

המשיכו כדי לקרוא את הפוסט המקורי (מדצמבר 2009):

בפוסט הזה אנסה לחלוק איתכם מה (עשוי להיות) כרוך בליצור ערך חדש בויקיפדיה. ותוך כדי כך, להציף בעייה מערכתית (אנושית/פסיכולוגית?) במפעל הזה שנקרא ויקיפדיה.

הסיפור הוא על נסיוני ליצור את הערך “ארגון הלה” בויקיפדיה והתלאות שאני עובר בלגרום לכך שהערך (איכשהו) יישאר (ראו עמוד השיחה של הערך והדיון סביב מחיקת הערך שמתקיים כרגע). הסיפור עוד לא נגמר, ואני מקווה שגם אתם תקחו בו חלק (אם לא עכשיו, אז בעתיד). ונתחיל:

ההתחלה התמימה – הרצון ליצור ערך

הכל התחיל לפני קצת פחות משבוע, פנה אלי אחי שוקי במייל בבקשה שאסייע לידידה שלו, חברה בארגון הלה, לעזור שיהיה להם ערך על האירגון בויקיפדיה העברית.
היות וכבר היה לי ניסיון (לא רב, אך קיים) בויקיפדיה העברית והאנגלית, הסתכלתי על המסמך שהאישה שלחה לאחי להיות מאמר. מדובר היה בעמוד האודות של האירגון, שהיה לא אנציקלופדי בעליל. הפניתי את האישה לעמוד ויקיפדיה לדוגמא, ביקשתי שתשנה אותו כמיטב יכולתה לפי הנוסח הנ”ל, שתצרף קישורים ושתכתוב בעמוד האודות של העמותה שתוכן העמוד משוחרר מזכויות יוצרים (C) ונמצא תחת הזכויות CC (מהסוג הדרוש לשימוש על ידי ויקיפדיה).

לאחר שהידידה שלחה אלי נוסח יותר מתאים, פניתי ליצור את הערך. למי שלא יודע, כדי ליצור ערך חדש בויקיפדיה הרי שמספיק לחפש את הערך ואם הוא איננו קיים תינתן לכם אפשרות ליצור אותו – וכך עשיתי. יצרתי את הערך על העמותה , לתוכו העתקתי את תוכן עמוד האודות מהאתר של העמותה עם מספר עריכות בסיסיות ראשוניות (יצרתי כותרות, פיסקאות והגדרתי את הערך כ”קצרמר” ועוד טיפה) ושמרתי. משם עברתי לעמוד השיחה של הערך וכתבתי מהיכן הערך הועתק (כדי שאנשים ידעו). כעת פניתי בחזרה לערך המקורי כדי לערוך אותו עוד, אבל נדהמתי לגלות שהערך נמחק.

להמשיך לקרוא על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

רוצים את הספר “הסוף לזיקנה” של אוברי דה-גרי בעברית?

הרקע לסיפור

לפני יותר משנתיים נתקלתי לראשונה בהרצאות TED. האתר מציע אינספור הרצאות של מובילי דעה בתחומם, הפתוחים לצפייה חופשית של הקהל. כל הרצאה היא של בין דקה לחצי שעה ורובם המוחלט של ההרצאות מרחיבות אופקים ומרתקות.

מבין ההרצאות נתקלתי בהרצאה של אוברי דה גרי (הנה ההרצאה). בהרצאתו שאל אוברי מדוע זה שאנו מתייחסים למחלות כאל דבר רע בו אנו נלחמים, אך לא עושים דבר לגבי הזדקנות ומוות מזיקנה. משם פנה אוברי להציע כיצד לדעתו ניתן למנוע ולחסל את הזיקנה מעולמנו (באמצעות טכנולוגיה). על כך הוא גם מדובר בהרחבה באתר העמותה אותה הוא ייסד: SENS.
הנה ההרצאה להנאתכם:

ולאחר זמן מה, אוברי אף פירסם ספר הפורס את משנתו למלחמה בזיקנה הנקרא Ending aging

מה קרה לאחרונה

פניתי לאוברי באי-מייל וכתבתי שאם הוא רוצה שיקראו את הספר בעברית, צריך לתרגם אותו ולשחררו לחופשי. היות ולא סביר שהתירגום ופירסום הספר יחזירו את עצמו המלצתי לאוברי לשחרר את קובץ הספר ברשותי כדי שאני (ועוד חברי שוחרי אריכות חיים) נפנה לתרגם את הספר בזמננו הפנוי – ולאחר מכן נפרסם את הספר בעברית (מבחינתי, רצוי על גבי האינטרנט – ובחינם).

אוברי השיב לי תשובה במייל שזה רעיון מעולה (היות והספר אינו למטרות רווח, אלא להפצת הרעיון), ואמר שיבדוק בנושא. ולפני זמן לא רב, חזר אלי אוברי עם אימייל שמוצמד לו הקובץ עם הספר (באנגלית).

אז מה עכשיו

אני צריך שני דברים: פלאטפורמה ומתנדבים.

פלאטפורמה – אני רוצה להעלות פרקים מהספר, כך שאנשים שונים יוכלו להכנס, ולראות את הפרקים, לתרגם, ולראות את התירגום שאנשים אחרים השאירו – כך שהעבודה תיעשה בשיתוף פעולה. כמו וויקיפדיה – אבל עבור תירגום. מצאתי אתרים שעושים את זה ברשת, אך הם דורשים לשחרר את הקובץ תחת רשיון חופשי – אך אין לי הזכות לפרסם את הספר (באנגלית) תחת רשיון זה, כך שאיני יכול להשתמש בהם.

שני הפתרונות שאני מסוגל לחשוב עליהם כרגע הם גוגל דוקס (שלצערי איטיים מידי). והשני הוא וויקיפדיה (שאפשר לחסום בקלות תחת סיסמא). החיסרון היחידי של וויקיפדיה הוא היישור מימין לשמאל (שאפשר לבחור רק אחד ממנו, ואני לא מכיר דרך לקבוע שחלק מהטקסט במאמר ייושר לימין וחלק לשמאל). אחרי שהשאלה הזו תפטר, אני אעלה את הטקסט לאינטרנט (תחת סיסמא), וארצה להתחיל לתרגם אותו.

מתנדבים – וזה מוביל אותי לשלב השני, אני רוצה אנשים שישתתפו בתרגום הספר. אם תעזרו – זה יקרה. אם תעזרו, אפשר יהיה להפיץ לאנשים את הטקסט המתורגם, ולהתחיל לעודד התייחסות רצינית בארץ (לפחות באוכלוסיה האינטרנטית היותר משכילה), שהארכת חיים על ידי ביטול הזיקנה הוא משהו שצריך לדבר עליו ולקדם אותו.

מעוניינים להשתתף ? אתם מוזמנים לצור איתי קשר או להשאיר הודעה בתחתית הפוסט.

may the force be with us…

רשתות חברתיות – מה עוד חסר ?

נתקלתי היום בפוסט key-factors-in-the-future-of-social-networking החביב שמסכם מה חסר כרגע ברשתות החברתיות (ובראשן עומדת פייסבוק). הפריטים ברשימה הם די היבטים שונים של אותו הדבר, ואשמח לסכם אותה עבורכם כאן:

  1. בעלות – כל אדם הוא הבעלים של המידע החברתי של עצמו (טקסט, תמונות, גרף חברתי, אימיילים וכו’). ייתכן והכפייה של זה צריכה להגיע בשילוב של לחץ צרכני עם חקיקה ממשלתית.
  2. יכולת נדידה – כל אדם רשאי (בקלות!) להעביר את המידע שלו מרשת אחת לשניה.
  3. אגרגציה – החופש לשלב פיסות מידע מרשתות-חברתיות ומקורות נוספים.
  4. שיתוף סלקטיבי – היכולת של אנשים לבחור מי יקבל גישה למידע אודותיהם.
  5. הצפת מידע רלוונטי – היכולת של הרשת ללמוד מאיתנו איזה מידע (“רישתי, חברתי, חדשותי וכו’) להבליט עבורנו.
  6. בניית פרופיל פאסיבית – היכולת ליצור, לעדכן, ולהעשיר את הפרופיל שלנו בקלות.
  7. תגיות בטעמים – להוסיף לתגים אלמנטים ריגשיים/חוויתיים כדי להעשיר את הקונטקסט של התגיות בהן משתמשים.
  8. טגרגציה (איזו מילה מקסימה) – היכולת של המערכת לקבץ, באופן אוטומאטי, את התגיות לאשכולות.
  9. זיקוק מידע –
  10. קלות שימוש (נקודה טריוויאלית – אך שאיננה מיושמת מספיק)
  11. מערכות סובבות אנשים (במקום פורטלים) – לא ללכת לתוכנת מסרים/אימייל/רשת-חברתית, ואז לבחור את האיש שאיתו רוצים לדבר. אלא לבחור את האיש איתו רוצים לדבר – ומשם להתקדם ללבחור את אופן התקשורת הרצוי.
  12. אינטגרציה עם הדפדפן – כך שניתן יהיה לשתף בקלות (על הרשת החברתית שלנו) את המידע שאנו אוספים/ממיינים/מייצרים.
  13. סינון מבוסס זמן/סביבה – היכולת למיין זרמי מידע בהתאם לזמני עבודה / רגיעת ערב וכדומה.
  14. מיקום – אינטגרציה חזקה יותר בין הרשת-החברתית-האינטרנטית לשירותי מבוססי מיקום (גיאו-טארגטינג) כגון GPS, אשר משתלבים במכשירים כגון טלפונים סלולריים. היכולת להציג את המיקום הפיזי שלי, על הרשת החברתית, צפוי להקל ולשדרג באופן דרמטי את היכולת הלוגיסטית שלנו לשתף פעולה בפעולות הקשורות במיקום שלנו. החל ממציאת חברים שבאיזור בשביל ללכת לאכול חומוס, איתור בני זוג פוטנציאליים (על סמך שידוכים מבוססים פרופילים אינטרנטיים), או הצפת מידע שיקל על פתיחת שיחה (חברית, רומנטית, עיסקית) עם האנשים שסביבנו וכלה בהתארגנויות חברתיות שונות (כגון הפגנות). (צעד ראשון אפשר לראות בשיחרור של fire eagle  של יאהו – ראו כתבה ב- YNET )

אם לסכם את הנאמר: הצעד הבא הרצוי (עבורנו, המשתמשים), היא הפרטה (מלשון פרט) של המידע החברתי שלנו. על גב פלאטפורה שתאפשר ניידות מידע, משולבת עם מידור מידע, קלות שימוש ואינטגרציה הדוקה יותר עם העולם ה”ממשי”.

אם (וכאשר!) תימצא הדרך ליישם את כל אלו, אנו צפויים לראות עולם שבו לנו, כפרטים, יהיה קל יותר למקסם את ההזדמנויות שהחברה שסביבנו מציעה עבורנו. (באופן מאד דומה לתיאור של קוין קיילי את 5000 הימים הבאים של הרשת, כפי שהפנו אותנו בפוסט ששוחרר לאחרונה בעוגיות)

אני אופטימי 🙂

הרצאת טד: כלכלת הקוד-הפתוח (והקשר בין זה לבין חוקי תקשורת כגון 892)

בהרצאת הטד הבאה מספר יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים, כיצד פרוייקטים שיתופיים (דוגמת לינוקס, וויקיפדיה ועוד) מייצגים את השלב הבא של התארגנות חברתית. התופעה המדהימה הזו הגיעה לשלב שבו היא משבשת מודלים קלאסיים לעשיית רווחים, וממצבת שיתופי פעולה מבוזרים באותה הליגה של תאגידי-על.

(אגב, דוגמא מצויינת לשינוי חוקי המשחק הקלאסיים, אפשר להבחין בהחלטה של בריטניקה לאפשר לבלוגרים להשתמש בה בחינם.)

הקשר בין זה לבין 892: בסוף הרצאתו (החל מדקה 16:55),  פרופסור בנקלר אומר: (ביצעתי תירגום יצירתי של דבריו לעברית)

בעידן האינטרנט, שיתוף פעולה חברתי נהפך לגורם משמעותי מבחינה כלכלית. אבל ישנו צל שחור:
הכלכלה השיתופית מאויימת על ידי (באותו אופן שהיא מאיימת על) הכוחות החזקיים של הכלכלה הקלאסית.
לכן, בפעם הבאה שתפתחו עיתונים ותראו החלטה בנושא של זכויות יוצרים או של חוקי תקשורת – תדעו שלא מדובר באנקדוטה קטנה וטכנית.
אלא מדובר בעתיד היכולת שלנו לממש את היותנו יצורים חברתיים לתוך הדומיין הכלכלי. ועל הדרך שבה מידע, ידע ותרבות תזרום בין אנשים.
דעו שאנו עדים לקרב על עד כמה קל או קשה יהיה לעידן הכלכלה הקלאסית להמשיך כפי שהיא, או למודל המקביל של הכלכלה השיתופית להשתלב איתה – ובכך, לשנות את הדרך שבה אנו מתקיימים בעולם.

את הפיסקה הזו אני מקדיש לדורון אשר הגיב בפוסט שבו סיפרתי על ההחלטה של ברזיל לחסום את הבלוגיה וורדפרס.קום. (אפשר להמשיך את הדיון על כך בתגובות)

והנה ההרצאה: