ניצחון להתארגנות עובדי גן המדע של מכון וויצמן – בזכות בית הדין לעבודה בת”א

לפני כ- 5 חודשים פירסמתי אודות התקרית האלימה במהלכה נשברה הברך של עובד גן המדע במכון וויצמן. התקרית הייתה על רקע סיכסוך עבודה: עובדי גן המדע במכון (גן המדע זה כמו מוזיאון מדע, אבל בחוץ) ביקשו לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהתאגד כאירגון עובדים. הנהלת המכון מנעה מהעובדים התארגנות באמצעים שונים והעובדים יצאו למאבק בהנהלת הגן.
היום גיליתי שהמאבק הגיע לבסוף לבית הדין לעבודה בת”א, שם זכו פעילי הגן בתמיכת בית המשפט.

זאת פורסם בבלוג של הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (ונלקחה מידיעה שפורסמה במקור בעוקץ).

אחד הדברים המצערים בסיפור היא שלאחר פסק הדין, הוציא פרופ’ חיים זייפמן (נשיא מכון וייצמן) מכתב לעובדי המכון אשר מציג את מכון וויצמן כטהור ואת עובדי גן המדע כפורעי סדר – למרות שפסק הדין של בית המשפט היה שונה בתכלית.

לשם ההשוואה, הנה כמה דברים ממה שכתב פרופ’ חיים זייפמן:

“אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי…..
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על ידי בית הדין לעבודה”.

ולעומתם, הנה מספר דברים שנכתבו בפסק הדין. (כאמור, חלק זה נלקח מהאתר העוקץ)
אך כיוון שכאמור פסק הדין הוא ארוך מאד, אציג כאן רק כמה מן הקביעות העיקריות של פסק הדין המציגות את התנהלותו המכוערת של המכון והתנכלותו לזכויות אדם יסודיות.
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו יכול להיות מוכר כארגון עובדים מבלי לקבל קודם הכרה מבית הדין לעבודה. בית הדין קובע:
“כללו של דבר: מכל הטעמים לעיל, אנו דוחים את טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים”
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים, בית הדין האזורי כותב:
“כללו של דבר: מחומר הראיות עולה כי ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים”,
המכון טען כי זכותו לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים ולנהל איתם משא ומתן. בית הדין האזורי קבע:
“לאחר בחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המכון לפיה עומדת למעביד הזכות לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים ביחסיהם עמו על ידי נציגות העובדים, וחובה עליו לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות.”
שואל בית הדין:
” האם המכון נקט שלא כדין בפעולות שפגעו בזכות ההתארגנות? ועונה:
72. כעולה מהאמור לעיל, מצאנו כי המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות כמפורט להלן:
72.1. המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות.
72.2. דר’ רוני אשכנזי עובדת בכירה בגן המדע, ניסתה לשכנע את העובדים לפרוש מהתארגנות העובדים.
72.3. המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה.
72.4. המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים.

בית הדין מעניק מספר סעדים לעובדים:

“ניתן בזה צו הקובע כי המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן, לנוכח הוראות סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. זאת, ללא קשר לשאלת מעמדו של ארגון כוח לעובדים כארגון עובדים יציג. מובהר, כי גם על המבקשים לפעול במסגרת החוק, וכניסת נציגי ארגון העובדים וועד העובדים צריכה להיעשות בהתחשב בצרכי העבודה ובצנעת הפרט”

“צו עשה קבוע המורה למשיב להשיב לאלתר את העובדים המאורגנים לעבודה ולשבצם לעבודה כרגיל: כאמור לעיל, קבענו כי סירוב המכון לקבל עבודה חלקית היה שלא כדין, ולכן כל עוד לא יחול שינוי בנסיבות על המכון לשבץ כרגיל את העובדים המאורגנים לעבודה, באורח שוויוני ביחס לעובדים האחרים הלא מאורגנים”.

“צו מניעה קבוע המונע מהמשיב לפגוע בכל דרך שהיא בזכות ההתאגדות וההתארגנות של עובדי גן המדע: איננו רואים מקום לתת סעד גורף כזה חסר תוכן קונקרטי. עם זאת, מובהר כי על המשיב ועובדיו לכבד את זכות העובדים לחופש ההתאגדות, על כל המשתמע מכך”

” צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה למשיב לחדול לאלתר מהעסקה כזאת:
כאמור לעיל, קבענו כי העסקת העובדים החלופיים הייתה שלא כדין, ומובהר כי ככל שיינקטו שיבושי עבודה נוספים המכון לא יהיה רשאי לקבל לעבודה עובדים חדשים במקום העובדים השובתים, בין כעובדים זמניים ובין כעובדים קבועים”.

הנה המכתב המלא של פרופסור זייפמן (נשיא מכון וויצמן) :
Presidents Letter Verdict 2 Presidents Letter Verdict 2 sm1972s

חוסר הדיוק והנאמנות לרוח הדברים של פרופסור זייפמן מצערת אותי ביותר.

אונס וסחר בנשים – אלנה, מריה ומונולוגים מהוגינה

הפוסט שלפניכם עוסק בנושא קשה וכאוב של סחר בנשים, אם אין לכם אנרגיות לזה – תמשיכו הלאה ותחזרו לקרוא ביום אחר.

שרון העלתה אצלה בבלוג, קליפ המציג את תופעת הסחר בנשים לצורך זנות (באנגלית: sex trafficking). הקליפ הקצר (בערך דקה), הוא ללא ספק הקליפ הכי קשה לצפייה שראיתי בשנה האחרונה. זהו קליפ מזעזע, וקליפ ש(בעיני) חשוב להפיץ. את הקליפ ניתן לראות (ולקבל קוד embading) מהלינק הזה.

(ועוד לינק: בפייסבוק קיימת “מטרה” של “עצירת הסחר באנשים”, אשר מונה למעלה ממאה אלף איש, אתם מוזמנים להצטרף אליה כאן)
והנה הקליפ:


I Am Elena
Uploaded by ViaMedia

ובאותו נושא, אבל מכיוון הרבה יותר עוצמתי חיובי ומחזק: איב אנסלר היא האישה שהמציאה את “מונולוגים מהוואגינה”. ונתנה ב-2004 הרצאה מדהימה בטד שבו היא מספרת כיצד היא הגיע לעשות את זה.
בהרצאה מסופר כיצד ההזדמנות לתת לנשים לדבר על החוויות של איבר מינן, איפשר למאות נשים לבטא אונס וכאב שעד אז לא ניתן להם לבטא. איב מספרת על נשים מדהימות ששאבו כוח מהטרגדיה של עצמן, לכדי ללכת לעולם ולעשות אותו מקום טוב יותר – כך שנשים אחרות ינצלו מהגורל שפקד אותן.
מדובר בהרצאה לא קצרה של 21 דקות, אבל הרצאה מאד סוחפת ומרגשת – המשך מתאים לקליפ שהבאתי בתחילת הפוסט.