סיוע (בהתנדבות) להעביר בלוגרים מ”רשימות” לוורדפרס

רשימות“, הבלוגיה הייחודית בנוף הישראלי עומדת לבזר את הבלוגרים שבתוכו לוורדפרס. היום פורסם שבשבוע הקרוב ישוחרר כלי ההמרה אשר יאפשר לבלוגרים לעבור מרשימות לכל פלאטפורמת וורדפרס שם בחוץ.

אני מזמין את שאר חברי קהילת וורדפרס להציע את מה שאני מציע, אני חושב שכך כולנו נרוויח – עכשיו הזמן לעזור!

ההצעה: לאחר מחשבות החלטתי שאני מציע את עצמי לסייע (“בהתנדבות”) לבלוגרי רשימות לעבור לבית חדש תחת פלאטפורמת וורדפרס תחת העקרונות הבאים:

  1. תשלום – הסיוע יינתן על בסיס תרומה. דהיינו, בלוגר שאין לו ממון יקבל סיוע בחינם. אך מי שמרגיש אסיר תודה וגם בעל אמצעים כספיים, מוזמן להודות לי על העזרה באמצעות תשלום כפי רצונו.
  2. קרדיט – מקבל הסיוע יעניק קרדיט על העזרה. על ידי מתן לינק מהבלוג החדש אלי (ומהבלוג הישן, בפוסט הפרידה).
  3. זמן תגובה – מרגע שאני אתחייב לעזור למישהו, האתר שלו יהיה באוויר תוך פחות משבוע (לעיתים אף פחות מיומיים). אך היות וייתכן ורבים מכם יבקשו עזרה (וגם כי אני בעל מפרנס), ייתכן ואני אבקש להמתין מספר שבועות (הראשון שמבקש, הראשון שיקבל).
  4. תמיכה טכנית – אינני מתחייב ללמד את השימוש במערכת אלא רק להקים אותה באופן איכותי. אני מעודד את חברי רשימות לסייע האחד לשני בלימוד המערכת (ואף אשמח לחבר בין האנשים שיפנו אלי כדי שיסייעו האחד לשני)

הטופס:

אם אתם מעוניינים בעזרתי, אנא מלאו את הטופס הבא ואשוב אליכם תוך 24 שעות.

אם יש לכם מייל שרשרת בנושא דחוף שאתם רוצים להפיץ, בבקשה, תפתחו בלוג!

קיבלתי עכשיו במייל פנייה מידידה שהפיצה פניה של מישהו אחר שאמר שצריכים תרומת דם עבור ילד שנפצע בתאונה. המטרה היא נפלאה, ולרתום חברים בשביל זה זה נהדר. אבל מה יקרה עם המייל הזה בעוד שנה?
בעלי הטלפונים שבמייל עלולים להמשיך לקבל פניות גם בעוד שנתיים בין אם הילד שלהם יבריא ובין אם חס וחלילה לא.
הפתרון לזה היה יכול להיות להקים בלוג (חינמי) באיזושהי מערכת מוכרת (לדוגמא וורדפרס.קום או בלוגלי) ושם לעדכן במה שקורה.

הייתרונות של לפתוח בלוג בשביל הפצת מייל שרשרת:

  1. עידכונים – המפיץ יכול להודיע בבלוג כאשר הצורך לסיוע נגמר (בין עם סוף טוב או סוף רע) – וכך לחסוך מאנשים אנרגיות מיותרות, ולחסוך ממנו כאבי לב של פניות מאנשים שנים לאחר שהסוגיה נגמרה.
  2. תוכן – יש אפשרות להוסיף עוד תוכן רקע שאחרת לא הייתם מוסיפים על האיש (לדוגמא – אם רוצים לצרף מאגר תמונות של האיש, לא הייתם משלבים אותם במייל, אולי רק תמונה אחת. ובאתר אפשר להוסיף יותר)
  3. תגובות – אנשים יכולים להגיב בבלוג, לשאול שאלות, ובכך להביא לדיוק הטקסט המופץ (בעוד שאם הייתה אי בהירות בטקסט המקורי, השולח ייאלץ להסביר אותה כל פעם מחדש)
  4. תנועה מחוץ למיילים – תוכן מסוג זה ניתן יהיה לחפש ולמצוא בגוגל, ובלוגרים או אתרים אחרים יוכלו לתת קישור ולהפנות אנשים לתוכן של בקשת השולח.
  5. אמינות – אתר עם חדשנות עדכניות בנושא, תגובות של אנשים מתעניינים ובעיקר התייחסות מבעלי אתרים אחרים –  יוצר רושם של משהו ש”קורה באמת”. וזה עשוי להעלות את הסבירות שהגולש יתרום את חלקו ויהיה מעורב יותר.
  6. מעקב – אפשר לבצע מעקב סטטיסטי על מיהם האנשים שהגיעו לאתר – וכך לדעת לאיזה היקף הפצה הקמפיין הצליח להגיע.

דוגמא לכל הנקודות הללו ניתן לראות בקמפיין שעזרתי לקדם בתחילת 2008, לנסות לסייע להציל את חיי אילנה, אשר חיפשה תורם מח עצם. הבלוג קיבל כמות עצומה של לינקים (וכניסות מאימיילים), כפי שמציג תפריט הניווט בצד האתר. בסוף היא מצאה תרומה, אך הלכה לעולמה במרץ 2008.

אם אהבתם, אנא הפיצו (במייל, או אם יש לכם פייסבוק – פתחתי קבוצה למען הנושא בשם “אם אתם רוצים לשלוח מייל שרשרת לחברים, בבקשה – תקימו בלוג!“)

* * * *

והנה מייל השרשרת שהגיע אלי – מקווה שיעזור למישהו שהפצתי אותו:

להמשיך לקרוא אם יש לכם מייל שרשרת בנושא דחוף שאתם רוצים להפיץ, בבקשה, תפתחו בלוג!

פצעים לבנים (אפטות) – המדריך שלי לטיפולים שעובדים

ניסיוני עם טיפולים ותרופות לטיפולים באפטות (פצעים לבנים) בפה. (המאמר זכה לתגובות מעניינות על טיפולים נוספים שלא הכרתי)

הפוסט הזה מיועד למי שאי פעם סבל מפצעים לבנים (כיבים) בפה, אלו המכונים אפטות (או אפתות).

ההיכרות שלי עם פצעי האפטות התחילה עוד מאז שהייתי ילד קטן כאשר רק בשנתיים האחרונות מצאתי פתרונות אפקטיביים להתמודד איתן.
עידכון: אתם מוזמנים לעיין בתגובות לפוסט, שכוללות הרבה התנסויות של אנשים, לטוב ולרע. ולזכור – העצות פה אינן של רופאים והכל על אחריותכם 🙂

רקע קצר (למי שלא יודע מהם פצעים לבנים) – מדובר בפצעים בעלי חיפוי לבן אשר לרוב מופיעים בחלק הפנימי של השפתיים (לפעמים גם באיזור הלשון). משך ההחלמה “הטבעי” של הפצעים הללו נע בין 4 ל- 10 ימים. עד להחלמה, הפצעים יוצרים את הכאב שמקבלים כאשר נושכים את השפה, אך באופן שנמשך במשך שעות וימים, הכאב תלוי בגודלן ובמידת הגירוי של האפטה. כאבי האפתות לא מאפשרים לאכול באופן נורמאלי בשל הכאב המלווה כל לעיסה (בעיקר של מזון חריף או כזה שיש בו פירורים) ובהתאם למיקום גם מקשות על דיבור. בנוסף, האפטות מקשות על שינה סדירה בשל הכאב שמקשה על ההירדמות ושאף מסוגל בקלות להעיר במהלך הלילה. לעיתים האפטות גם מלוות בהתנפחות של בלוטות לימפה, מה שמוסיף לכאב וגם יכול ליצור רושם מוטעה של כאבי שיניים.

616px-aphthe_unterlippe

(קרדיט לתמונה: וויקיפדיה)

מה קצת עוזר (אבל ממש לא ברור עד כמה) –

  • תה חמים – הנוזל החמים שורף מעט ואז מאלחש את איזור הפצע, מה שמרגיע את הכאב המתמיד.
  • גירגור מי מלח – לפעמים זה מאלחש מעט את הכאב, ישנו גם חשד שהגירגור מאיץ את תהליך ההחלמה בכך שהוא מחטא את הפה.
  • ויטמין C – ישנה טענה שלקיחה של כמויות גדולות של וויטמין C מסייעות לתהליך החלמה מהיר יותר של הפצע. מעולם לא הצלחתי לשלול את הטענה הזו. אם ברצונכם לקחת ויטמין C, דעו שעדיף לקחת עד 500 מיליגרם אחת לכמה שעות (היות ומינונים גבוהים יותר פשוט לא מספיקים להיספג במחזור הדם).
  • צמחי מרפא – אני לא רוצה לטעון שהם לא עוזרים, מאד מאד ייתכן שכן. הניסיון שלי עם טיפות שטיפת פה (ספציפיות) שקיבלתי מהרבליסטית, לא סייעו (לי) באופן דרמטי (מלבד זה שהאלכוהול עזר באילחוש).
  • אפטהX (תרופה) – מדובר בשטיפת פה שמרגיעה את איזור הכאב באופן מידי. החיסרון – לאחר שיורקים את הנוזל, הכאב חוזר די במהרה. ייתכן שבשביל ילדים מדובר בפתרון מקל מוצלח (הטעם גם לא נורא).
  • אפטגון/Aphtagone (תרופה) – ג’ל שאמור ליצור חיפוי על הפצע, להקל על הכאב ולמנוע פציעה נוספת. בפועל, החיפוי יורד תוך פחות מ- 10 דקות (כך שלצערי מצאתי שהתרופה הזו היא חסרת ערך).
  • KANK+A (תרופה) – מדובר בתמיסה שמניחים על הפצע שמאלחש מעט את הכאב ויוצר חיפוי. מדובר בטיפול מאד וותיק, אך (לטעמי) גם לא מוצלח. האילחוש נשאר מעט מאד זמן (בין 10 דקות ל- 30 דקות, מניסיוני האישי בלבד). החיפוי דביק ומקשה לאכול או להשתמש בפה באופן כללי (בניגוד לתרופה כמו אורלמדיק). החיפוי לא יעיל, ואם כל מה שאתם רוצים זה הקלה בכאב, עדיף כבר להשתמש במאלחש מקומי כמו דנטין (שמתואר מטה).

מה “אולי” עוזר (אבל אולי גם ממש לא)

  • אלכוהול על גבי הפצע (שופכים על צמר גפן ואז מניחים על הפצע) – ברגעים הראשונים מדובר בכאב רב מאד. הכאב דומה כאילו מישהו הכניס סתירה עוצמתית בחלק זה של הפנים, ויכול להיות מלווה בהזלת ריר, דמעות ורעידות. אך לאחר (בערך) 2 דקות הכאב נרגע, ואנו זוכים לבין עשר דקות (לעד שעה לפעמים) שבהם הפצע לא כואב.  אפשר להגיע לאפקט דומה עם אבקת סודה לשתיה או עם מלח (לא מי-מלח). אבל עד כה נראה לי שאלכוהול (כמו ברנדי או דומיו) עדיף.
  • חומר מאלחש/מרדים – אפשר לקנות אותם בבית מרקחת – ולפעמים זה פתרון מאד סביר לכאבים.
  • יש עדויות לעוד טיפול שעוזרים כמו: טחינה גולמית על איזור הפצע (באופן שדומה לשום) (אבל בשימוש בו, יש להיזהר שלא ללכת לישון איתו – ומתישהו לקום עם עששת), סוכריות אבץ (למציצה), גירגור מים עם תמצית פרופוליס (לאלטמן יש ספריי פרופוליס). ואם יש לכם עוד המלצות – אתם מוזמנים להוסיף אותם בתגובות.
  • קרח על מיקום הפצע עוזר באילחוש קצר טווח.
  • חלב עיזים (מהסופר!) – ניתן להשתמש בחלב עיזים שרוכשים בסופר. יש לגרגר אותו מספר פעמים (אפשר לבלוע או לירוק).
    עד כה לא מצאתי מחקר מדעי שמראה את מידת ההשפעה של השיטה, אבל מחקר ראשוני (לינק לדיווח ב ngr) שבוצע על ידי פרופסור משה רובין (בשיתוף בית החולים בלינסון, משרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב), הראה שאנזים המצוי בחלב העיזים (אנזים אשר לא נהרס לאחר תהליך הפיסטור שעובר חלב בסופר), מסייע בהרס ווירוס נפוץ אשר גורם לאפתות בפה.
    החדשות הטובות הן שלא צריך לסוע לאיזה קיבוץ בשביל לשתות את חלב העיזים ישירות מעטין העז. אני מקווה מאד שיבוא יום שאיזשהו חוקר יסכים להשלים את המחקר ולפרסם את הממצאים בג’ורנל מדעי. בינתיים, כל פעם שאני נתקל בחשש לאפטות, אני רוכש חלב עיזים (ב- AM:PM אפשר להשיג אותם בכ- 17 שקל לקופסה).  את החלב אני מגרגר בפה ושותה.  באופן סובייקטיבי לחלוטין, אני מרגיש שזה עוזר לי לראות זמן החלמה מהיר יותר מפצעים לבנים (פצעים שמתחילים קטנים הרבה פעמים נעצרים ולא גדלים), ולכן אני משתמש בזה. אבל הייתי מרגיש הרבה יותר טוב אם מישהו היה מבצע מחקר שיטתי שיבדוק את מידת ההשפעה המדוייקת של הטיפול.
מה עוזר מאד – 
  • ג’נג’יג’ל – מדובר בג’ל כחול אשר מורחים על איזור הפצע (לאחר שראשית מנקים את האיזור מרוק). מרגע מריחת המוצר מתקבלת הקלה מיידית בכאב. ומחקרים הראו ששימוש במוצר מקצר את משך ההחלמה מהפצע (בניגוד לחומרים מאלחשים בלבד). הג’נג’יג’ל מכיל חומצה היאלורונית שתפקידה להגן על החניכיים ולשמור על בריאותן. חומצה היאלורונית מצויה בריכוז גבוה בחניכיים באופן טבעי, אולם ריכוזה יורד כאשר יש פצעים בחניכיים ובמצבי דלקת. מחקר קליני משנת 2007 בדק ומצא ששימוש חיצוני בחומצה היאלורונית, באמצעות תכשירי ג’נג’יג’ל, מציע טיפול בטוח ואפקטיבי עבור פצעים לבנים (יש עוד מחקר מעודד כאן). הטיפול מקצר את זמן ההחלמה מפצעי פה, מאיץ חידוש רקמות, ומקל על הכאבים.  התרופה יצאה לשוק בישראל באיזור שנת 2008.  שתי החסרונות של התרופה הן המחיר (כ- 80 שקל עבור שפורפרת לא גדולה במיוחד) בשילוב עם העובדה שיש צורך בשימוש חוזר של התרופה עד ריפוי.
    עידכון: בינתיים התחילו גם לשווק ג’נג’יג’ל בתור נוזל לגירגור. השימוש במוצר הזה עדיף (לדעתי) בהרבה על השימוש בג’ל, בעיקר במקרה של פצעים על איזורים קשים לגישה כמו הלשון או אחורי הפה.
  • ויטמין B12 – מוריד את תדירות האפטות במקרים מסויימים. במאמר אקדמי משנת 2009 בוצע ניסוי קליני (עם סמיות כפולה ופלסבו) שבו בדקו את ההשפעה של לקיחת B12 על תדירות, כמות ועוצמת הכאב של אפטות. לפי פרוטוקול הניסוי היה צריך לקחת גלולה אחת של B12 (מתחת ללשון), לפני השינה, במינון של 1000 mcg. בניסוי, הנבדקים לקחו את התרופה יום יום במשך חצי שנה. כל מדדי הסבל מהאפטות (תדירות, כמות, עוצמת כאב), הופחתו משמעותית לאחר 5-6 חודשים (וזאת ללא תלות ברמת ה- B12 בדם ההתחלתית של הנבדקים).  לאחר שישה חודשים, בקבוצת הטיפול היו 74.1% מהנבדקים שהגיעו למצב שבו לא הייתה להם אף פריצה של אפטות. לעומתם, בקבוצת הטיפול, רק 32% הגיעו לאותו המצב.
    לסיכום: זה נראה כמו תוצאה שהייתי רוצה לראות מחקרים נוספים שמשחזרים אותה. אבל עבור אנשים שסובלים מאפטות שחוזרות על עצמן הרבה, נראה שלקיחה סדירה של B12 עשויה בהחלט לסייע.
  • אורלמדיק / OralMedic (תרופה) – התרופה הזאת יצאה לשוק לפני רק פחות משנתיים (מסיבה זו, רוב נותני העצות שתתקלו בהן, מלבד רוקחים בבית מרקחת, לא ידעו להמליץ לכם עליה). אך התרופה הזו היא הדבר האמיתי. מדובר בשתי מקלות צמר גפן שהמקל שלהן עשוי ממבחנה שממולאת בחומר התרופה. כדי להשתמש בתרופה, יש לשבור את החלק העליון של המקל, כך שנוזל התרופה הסגלגל יזלוג לחלק התחתון של הצמר גפן. כעת, את הצמר גפן הספוג בתרופה יש להניח על איזור הפצע וליד איזור הפצע (זאת לאחר שמייבשים אותו מעט מהרוק שסביבו). תחושת הצריבה של התרופה היא חזקה יותר מזו של הנחת מלח ישירות על הפצע. מדובר בכאב חריף מאד שנמשך גם הוא כ- 2 דקות. בזמן מריחת התרופה, יש להיזהר שלא למרוח אותה על איזורים נוספים בפה ולנסות שהרוק שנוטף לא יגע באיזור הפצע עם התרופה. לאחר מספר דקות, התרופה יוצרת חיפוי חזק מאין כמוהו סביב הפצע. בטעות יצא לי פעם להניח חלק מהתרופה על איזור בריא בחלל הפה, ניסיתי להסיר את החיפוי שנוצר שם (על ידי גירוד האיזור עם הלשון או האצבע), ולא הצלחתי להסיר את החיפוי. התרופה הזאת (אורלמדיק), מצליחה לשמור על הפצע ללא כאבים ויחסית מוגן מפציעות, במשך למעלה מיממה. לרוב, מדובר במספיק זמן כדי שהפצע יספיק להחלים במידה כזו שלאחר מכן הוא כבר ייעלם.
    החיסרון הגדול של אורלמדיק (מלבד הכאב במגע הראשוני, עד ליצירת החיפוי) הוא מחירה – נכון לכיום, כל חבילת אורלמדיק מכילה 2 מקלות תרופה ומחירה 50 60 ש”ח. בכל מקל אפשר להשתמש רק מרגע הפתיחה (ואז אפשר להניח את התרופה שבו על כל הפצעים שיש בפה באותו הרגע, אך לא ניתן לשמור את שארית התרופה שבמקל ליום אחר), כך שמדובר ב- 30 שקלים בשביל (פחות או יותר) ריפוי הפצע (למרות שהשתמשתי בהצלחה במקלון יחיד עבור מספר פצעים לבנים שהיו לי בפה).
    מצד אחד, מדובר במחיר יקר (יחסית) בשביל פצע. מצד שני, אילו הייתי מציע לכם 30 שקלים בשביל שתעברו שבוע של כאבים בפה, הייתם מוותרים – כך שמדובר במחיר שכשאין ברירה משלמים אותו. (התיסכול הוא כמובן בתקופות בהן יש חזרה נישנית של עוד ועוד פצעים, ואז החשש הוא שמחיר התרופה יתחיל להיות מורגש)
    על האורלקמדיק אפשר לקרוא עוד באתר האנגלי (לינק), ולקנות בבתי בבתי מרקחת.
  • שום – מעיכת שום כך שיצא ממנו המיץ, והנחת השום עם המיץ על גבי איזור הפצע. הטענה ששמעתי מידידה יקרה (בשם ליאורה) גורסת שהטיפול מאיץ את החלמת הפצע באופן דרמטי, ואף מצאתי סימוכין לכך בעדויות אישיות באינטרנט. מניסיוני, אני לא יודע להפריד האם האצת ההחלמה שחוויתי לאחרונה בריפוי פצעים לבנים נובעת משימוש בשום או במלח (ישירות על הפצע) – היות ויישמתי את שניהם, ואיני יודע מי מהם ביצע את העבודה. עדיין לא ברור לחלוטין עד כמה השיטה הזו יעילה, אבל מחקר מדעי שבוצע ב- 2010 על עכברושים, הדגים ששימוש בשום (וכנראה שספציפית בזכות החומר הפעיל המכונה Allicin), מביא לשיפור מובהק סטטיסטית בהחלמת פצעי פה (אשר נגרמו על ידי העכברושים). לסקרנים, הנה קישור למאמר.

hands_bud_3oralmedic_pack

שימוש בחומרים מאלחשים

בנוסף לטיפולים המיועדים לאפטות, אפשר להוסיף הקלה בתקופת הסבל באמצעות חומרי מאלחזים. לאחרונה התחלתי להשתמש בדנטין. מדובר בתמיסה (כ- 30 שקל) שאפשר לטפטף על מקלון צמר-גפן ואז להניח בעדינות על הפצע. תוך כדי המגע של החומר על הפצע, הכאב של הפצע מוחלש עד כדי נעלם. אפשר להשתמש בזה גם לפני שמניחים אורלמדיק על הפצע כדי להחליש את עוצמת הכאב של האורלמדיק. תקחו בחשבון שזה לא יעלים את הכאב של האורלמדיק, אבל זה יחליש את ה”מכה הראשונה” של התרופה, ובכך ישפר את החוויה ויאפשר להניח את האורלמדיק באופן יסודי.

אסטרטגיית טיפול

הדרך שבה אני מתמודד עם הפצעים בימינו היא כך:

  1. כאשר אני בחשד של התחלה של פצע, אני קונה חלב עיזים מהסופר-מרקט, מגרגר ויורק או בולע. לפעמים אני קונה את החלב גם כשאין פצעים, אם מדובר בתקופה של לחץ או מיעוט שעות שינה.  מאז שהתחלתי בהרגל הזה, אני חושד שהייתה ירידה משמעותית בהתקפי האפטות שלי (אך כאמור, הטענה הזו שלי איננה מגובה מחקרית!). אחד הקשיים שלי עם החלב הוא ששתייתו מעודדת אצלי ליחה, ולכן אני לא מתלהב מזה.
  2. אם הגעתי למצב של פצע, והפצע באיזור “נוח” (כמו השפה התחתונה), אני משתמש בג’נג’יג’ל כמה ימים מתוך תקווה שזה יסגור את הסיפור.
  3. אם הפצע הולך וגדל, או במקרים שבטעות נשכתי את הפצע (ואז הוא נפצע ולרוב גדל בצורה דרמטית), אז אני בוחר לשלם (בכסף, ובכאב הראשוני בשימוש) ולהשתמש באורלמדיק. ההמלצות הרפואיות הן לא להשתמש בתרופה יותר מפעם אחת לפצע. אני מודה שהפרתי את הכלל הזה כמה פעמים כאשר הפצע הקשה עלי לתפקד. אך לפי ההנחיות זה לא מומלץ.
    כמו כן, לאחרונה התחלתי להשתמש בדנטין (מאלחש אשר מפחית כאב) לפני שהשתמשתי באורל-מדיק. זה לא מעלים את הכאב הנוראי של האורלמדיק, אבל זה מחליש אותו באופן דרמטי (בעיקר את ה”מכה” הראשונה של כאב בהנחת התרופה. מי שניסה, יודע על מה אני מדבר…)
  4. אם הפצע באיזור לא נוח (כמו בפנים הלחי בפנים, או במקרים ממש גרועים – על הלשון או על העינבל), אז הייתי מתחיל מפתרונות של גירגור דברים כמו מלח או אפטהX – כדי להקל על הכאב. אני משלב את זהעם ג’נג’יג’ל אם הבעיה מחריפה, כנראה שהפתרון היחיד (שאני מכיר) זה אורל מדיק (באתר של החברה הם טוענים שאפשר להשתמש בתרופה על הלשון. הניסיון שלי מלמד שזה אכן אפשרות, אך שזה מ-א-ד כואב, ודורש הרבה תשומת לב, כדי שהתרופה תצליח לכסות את כל שטח הפצח, לפני שהרוק והתזוזה של הלשון ישתלטו). כמו כן, לאחר שימוש באורל מדיק, עדיף שלא לשתות/לאכול מאכלים חמים – כי הם יפגעו בחיפוי המגן של התרופה (כך שהיא תחזיק מעמד פחות משעתיים, במקום בין 12 ל- 24 שעות). על העינבל לא הייתי מעיז להשתמש בתרופה.

הוליסטי או נקודתי?

תומכי הרפואה ההוליסטית שביניכם בוודאי שואלים את עצמם מדוע התעלמתי בפוסט הזה מה”גורם” לאפטות, שכן לא היה עדיף לטפל באיזשהו גורם שורשי ומהותי המוביל לאפטות במקום בסמפטום עצמו?

אידיאלית – הייתי שמח לכך. מעשית – לא נתקלתי במחקר שיודע חד משמעית מהו הגורם לאפטות. ישנן אינספור סברות לגורמים (ראו הערך בוויקיפדיה), אשר כוללים כל דבר החל ממחסור בויטמין B12 וכלה במתח נפשי ומחסור בשעות שינה (מה שבמקרה שלי, אגב, אני מאמין שנכון).

ומן הראוי שכשיש אפטות, תלכו ותבדקו את שאר הגורמים האפשריים לפצעים הלבנים, כדי לבדוק אם יש בעיה “רצינית” שדורשת טיפול. אך לבינתיים, כדי שתוכלו לישון בלילה ולהנות ממהלך היום, אני מקווה שהעצות שנתתי יהיו לכם לעזר.

קשר וסיבתיות

ולסיום, אם כבר דיברנו על מהו “הגורם” לאפטות – הנה קריקטורה חביבה הממחישה את ההבדל הגדול שבין “קשר” ל- “סיבתיות”

correlation

אזהרה/הבהרה: אני לא רופא, וכל העצות שמתוארות בפוסט הזה הן על בסיס של התנסותי האישית בלבד. כל אחריות על יישום העצות ותוצאותיהן מוטל עליכם בלבד.

תפיצו לחבריכם:

הסיבה שאני כותב על הנושא בבלוג שלי הוא שאני חושד שאנשים לא יודעים. אני חושד שאנשים התייאשו מהפתרונות שהיו לפני 5 שנים (שלא היו משהו) ופשוט הפסיקו לבדוק אם יש פתרונות חדשים (ויש – כגון אורל מדיק). מסיבה זו פתחתי את קבוצת הפייסבוק: “יש לי פתרון לאפטות (פצעים לבנים) בפה – תעזרו לי להפיצו!” מתוך הרצון הטוב שעוד אנשים ידעו על הפתרון ויסבלו פחות.

חברי, זוהי הדרך הכי קלה שאני מכיר ללהפוך את העולם למקום טוב יותר.

דרושים צעצועי ילדים לפליטי דרפור בשכונת שפירא

קיבלתי היום את המכתב הבא אשר קורה למי שיכול לתרום צעצועי ילדים ל-13 המשפחות הגרות בצפיפות במקלט בשכונה שפירא. להל”ן המכתב והפרטים:

היום ביקרנו במקלט החדש למבקשות מקלט בשכונת שפירא. במקלט הממוקם בדירה קטנה מתגוררות כ – 13 משפחות ( נשים וילדים בלבד ) בצפיפות רבה.
הבאנו בגדים , קצת מצעים וקצת צעצועים . כמה ילדות חמודות ביקשו מאוד לקבל בובות , ונראה שמה שהכי חסר לילדים הם צעצועים .
לאחת הנשים יש תינוק כבן שבועיים ואם למישהו יש מיטה או עגלה הם יתקבלו בברכה .
למבקשים להביא ציוד –  ניתן לפנות ליסין :  יו”ר עמותת הדארפורים
בישראל(דובר אנגלית)
טל:052-5629084 או לעומרי: 054-2323-825
. בהעברת מיטה , עגלה , אנחנו נשתדל לעזור.

אמי סער .
מוקד סיוע לעובדים זרים

טיפ חומרה: איך לתקן מדפסת שנכשלת בלשאוב דפים

הסיפור: הייתה לי מדפסת לייזר (שחור לבן) xerox 3110. לאחר ניסיון להדפיס איתה על בריסטולים (כרטיסי ביקור עבור חבר), היא התקלקלה. המדפסת לא הצליחה לשאוב יותר דפים. החלטתי להיפטר ממנה.

העליתי מודעה בלוח המודעות של האתר אגורה (אתר המאפשר למי שרוצה להיפטר מחפצים, להשאיר הודעה. ושמי שמעוניין בהם יבוא ויקח). מספר אנשים פנו אלי, והעברתי את המדפסת לבחור נחמד. והיום בבוקר קיבלתי את המייל הבא:

הטיפ:

שלום וברכה.

לפני שתמסרו, בהיותי טכנאי (לפני שנות דור) היו לנו הרבה בעיות כאלו. הפתרון, די פשוט וזול: מדובר בגליל גומי שנהיה חלק מלמשוך את הדפים. הפתרון למשוח אותו (כמו משחה) באציטון (על גבי מטלית, ספוג וכדומה) מה שמאכל מעט את הגומי של הגליל ואז המדפסת עובדת עוד כמה חודשים…

הפסדתי מדפסת, אבל הרווחתי מסך מחשב וטיפ חומרה 🙂