friendfeed – לעקוב, להפיץ ולהגיב על לינקים/פוסטים/סטטוסים של חברים

טקקרנצ’ מדווחת על גיוס כספים לסטארט אפ בשם פרנד-פיד (http://friendfeed.com) אשר נפתח רשמית אתמול. אז נכנסתי להתרשם.

במה מדובר:

פרנד-פיד מאפשר הרשמה זריזה עם ייבוא נוח של אנשי קשר מג’ימייל, פייסבוק וכו’, ושל הפידים שלנו (מהבלוגים, דלישס, וכו’).

אחרי שנרשמים, האתר מאפשר לעשות שני דברים:

  1. לרכז את הפידים של החברים שלנו (מדלישס, מהבלוגים שלהם, טוויטר, פליקר, יוטיוב וכו’) במקום אחד, וכמובן, להירשם כמנוי רסס לריכוז הפידים של החברים שלי. כשלעצמו, לא מדובר בחידוש הרי כבר היום אני עוקב אחרי הפידים של חברי בקורא-רסס, ובפייסבוק. ייתרון שכן יש כאן הוא שחברים יכולים כעת לעדכן את הפידים שלהם, ובכך חוסכים ממני לעשות זאת. (כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש).
  2. סוציאליות סביב הפידים – זאת נקודה מעניינת.
    “סוציאליות” בפרנדפיד אומר שעל כל פיד שחבר מעלה אפשר:

    1. לכתוב תגובה על הפיד. (ואז כל מי שיראה את הפיד הזה, יראה את התגובה עליו)
    2. “להחמיא” על הפיד. (ואז, אם החמאתי על פיד של חברי X, אוטומאטית, חברים אחרים שלי יראו את אותו הפיד – אפילו אם הם לא חברים של X ).

צילומי מסך
לנוחיותנו, צירפתי צילומי מסך מההרשמה לשירות ומאיך שהאתר נראה “בפנים”:

דוגמא לשימוש הגיוני בפרנדפיד:

אני משוטט כהרגלי ברשת. חבר שרשום לשירות, נתקל במשהו ש”פירסמתי” (בין אם בבלוג, או במועדף ששמרתי) – וכותב עליו תגובה מאירת עיניים. אחרי תקופת מה, החבר פותח בלוג חדש ומעדכן אותו בפרנדפיד, ומאז אני מתחיל לעקוב גם אחריו (מבלי שנדרשתי לעדכן אותו ידנית). החבר גם ממליץ על הלינק, ואז חבריו ממליצים על הלינק – ואז, תוך 6 דורות, כל מי שמחובר ב- friend-feed ידע על הלינק שהוספתי.
השוואות לשירותים אחרים:

  • פרנדפיד ודלישס – אני חושד שמדובר בשילוב מאד חזק. נכון לכיום, דלישס (שקצב הפיתוח שלו איטי להחריד) איננו מאפשר לאנשים להגיב על לינקים שהם מעלים. פרנדפיד מציע לנו דרך להתגבר על זה – ובכך משדרג את החוויה הסוציאלית שלנו סביב מועדפים.
  • פרנדפיד וסטמבל אפון – סטמבל אפון כן מאפשר לדבר על מועדפים, וזו שאלה טובה למי, בפיטצ’ר הזה, יש ייתרון – אני חושד שלאף אחד משניהם.
  • פרנדפיד ופייסבוק – דבר אחד שפייסבוק לא מציע, זה להגיב על הסטטוס של מישהו. את זה פרנדפיד כן מאפשר (וגם על הסטטוסים בגוגל-טוק, טוויטר וכן הלאה). כאם פרנדפיד על העליונה – אך אני חושד שפייסבוק יוכלו לתקן זאת בקלות (ואני מחכה ליום שיעשו זאת).

ביקורות ותקוות לעתיד

בתהליך ההרשמה – לא ניתן להכניס אימיילים ישירות, אלא נדרשים להכניס שם-משתמש וסיסמא עבור הג’ימייל, כדי שהשירות יוכל לייבא את רשימת אנשי הקשר שלי. מדובר בהרגל רע (שלראשונה נתקלתי בו בפייסבוק) – ואני מתנגד לו בתוקף.

לפרנדפיד יש ערך אם:

  1. ירשמו אליו עוד אנשים. (התהליך יחסית זריז, אז אני בעד)
  2. הוא ימשיך להתפתח.
    1. דוגמא 1 – מנגנון סינון לריבוי לינקים: נניח ש-10 חברים שלי אהבו איזשהו לינק, ועכשיו כולם שומרים אותו בדלישס שלהם. אני חושד שהתוצאה תהיה שאני אראה את הלינק הזה עכשיו 10 פעם, זה מאד מיותר.
    2. דוגמא 2 – מנגנון סינון לריבוי פידים מגולש: אם השירות יצליח וירשמו אליו הרבה אנשים, הרי שמנגנון ההפצה על ידי “המלצה”, עלול להיות מתירני מידי. אני מקווה שבשלב כזה, אפשר יהיה לסנן המלצות של חברים מחברים, לפי כל מיני מדדים. (כרגע, מנגנון הסינון לא מספיק ספציפי, ואני מאד מקווה שהם ישפרו אותו)

האם פרנדפיד ישכילו להשתכלל ? נגלה זאת בקרוב…

סיכום ומסקנות

  • קל להירשם.
  • אני מאוכזב מהדרישה להשאיר את פרטי האימייל שלי בשביל לייבא רשימת אימיילים של חברים. (אפילו שהוא כותב שהוא לא שומר את הסיסמא שלי)
  • הוקסמתי מהפוטנציאל שפרנד-פיד מציע בסוציאליות סביב הפידים שלי ושל חברים. (בעיקר עבור דלישס)
  • בצער, גיליתי (שוב) שאי אפשר להציג סטטוסים שלי מפייסבוק (כי הרי פייסבוק היא רשת סגורה).

שורה תחתונה: נרשמתי לשירות (ואני אעקוב אחר הבלוג שלהם כאן), אני לא מפיץ על זה לחברים במייל. נחכה ונראה איך הם מתפתחים.

לקינוח

היסטוגרמת הפידים שלי ברשת:

עיתון-מיידי: שמירה קלה של רשימת “צריך לקרוא”

שמירה קלה של “דפים שצריך לקרוא”

במה מדובר: היום נתקלתי בכתבה על אתר חדש המאפשר לשמור מועדפים: www.instapaper.com. מטרתו היא לשמור דפים שאנחנו רוצים “לקרוא אחר כך”. TechCrunch כתבו עליו (כאן) עם ביקורות מאד חמות על כך שהממשק מאד (מאד) קל לשימוש, זריז להרשמה וכו’ וכו’. כפי שמישהו כתב: מדובר בדלישס רק בלי תגיות ובלי קהילה.

“אני צריך את זה ?”: התשובה האינסטנקטיבית שלי הייתה שלא. הרי איזה ייתרון זה כבר יתן לי על פני דלישס (בשילוב עם תגית toread) או סטמבל-אפון? או קורא הרסס שלי (שם אני משאיר מאמרים שצריך לקרוא כ”לא נקראו”)? אך לאחר מחשבה נוספת – נרשמתי.

למה נרשמתי:

  1. כי באמת מאד קל להרשם למערכת (מייל, סיסמא – זהו).
  2. כי להכניס מועדף לדלישס לוקח יותר מידי זמן (בגלל הטעינה, והצורך לתייג).
  3. כי בקורא הרסס שלי אני אין כבר הולך לאיבוד בין מאמרים שאני רוצה לקרוא (על ידי שתייגתי אותם כ”לא נקראו”), לבין מאמרים שבאמת לא נקראו. (ואני יודע שאני יכול להשתמש בסימון כוכב של המועדף, אבל את זה אני שומר למאמרים שאני אמור לעשות בהם שימוש מיוחד בעתיד).
  4. כי יש אתרים שאני לא אכניס לעולם לרסס או לדלישס שלי לפני שאני אקרא אותם (לדוגמא, מאמרים ב- YNET).
  5. כי עד כה, הפתרון הכי טוב שלי למאמר שאני צריך לקרוא – היה להשאיר אותו פתוח בדפדפן. והתוצאה של זה הייתה שהמחשב פועל לאט יותר (במקרה של מאמרים YNET, הם דורשים ריענון של העמוד כל כמה זמן – פויי! בפיירפוקס הצלחתי לעבור את השימוש בזכרון מעבר ל- 500 MB, בגלל עודף חלונות פתוחים על רקע “אני צריך לקרוא”).

אז איך משתמשים:

תכנסו ותנסו, זה (מאד) קל לשימוש. אני אעדכן פירוט שימוש אילו יעלה הצורך…

עידכון: הנה עוד כלי שנותן אפשרות דומה (לשמירה של מועדפים בעלי עניין “קל”: http://listmixer.com. החיסרון שלו הוא שבניגוד לאינסטפיפר (instapaper), הרי שליסטמיקסר (listmixer) פותח את חלון השמירה בחלון שבו אנו גולשים, מה שמוביל להאטה בקצב הגלישה (אותה בעיה של דלישס). על כן אינסטפיפר עדיין נשאר המוביל בתחרות. אבל ליסטמיקסר מקבל נקודות על זה שהוא אפילו לא דורש רישום בשביל שימוש (מאד אלגנטי).

מה זה דלישס

(מוקדש לידידתי נורית)
במשפט: דלישס (del.icio.us) הוא אתר אינטרנט שמאפשר לך לשמור אצלו את הלינקים המועדפים שאת אוספת, בעודך משוטטת באינטרנט.
כדי להבין זאת יותר טוב, אפשר לצפות בסרטון הבא (שלוש וחצי דקות)

השלבים לשימוש בדלישס:
1) צרי שם משתמש חדש בדלישס (הנה הלינק)
2) תכנסי לעמוד העזרה של דלישס ותתחילי לקרוא – כל פיסת מידע שיש שם היא בעלת ערך. (בעיקר חשוב להבין מה זה תגיות. וגם לדעת כיצד להוסיף כפתור דלישס לפיירפוקס, או לאינטרנט אקספלורר, כדי שהוספת לינק מועדף יהיה קל).
3) קפצי לבקר במועדפים שלי, וספרי לי מה שם המשתמש שלך בדלישס.
(ואותו הדבר נכון לכל חברי/קוראי בבלוג)

יש המון דברים מגניבים שאפשר לעשות מרגע שיש לכם משהו כמו “רשימת מועדפים על הרשת”. אבל נשמור אותם להזדמנות אחרת. (רק נזכיר שכבר כתבתי בעבר על יישום אחד של דלישס בעבר: כיצד לחפש בתוכן שבתוך האתרים ששמרת בדלישס בתוך גוגל – בעזרת דליגו )