המוח המאוהב – אלן פישר בטד, ופיאונה אפל מבצעת את “אני רוצה אותך” (16:27 + 7:18 דקות)

זכיתי בחיי לאהוב אישה. יותר מאחת. ובחיי, זכיתי לאהוב אישה שאהבה אותי בחזרה – יותר מאחת.
לכן כשראיתי את הרצאת הטד של אלן פישר, קיבלתי את התחושה החמימה(שחלקנו) מקבלים כשמגלים שיש מישהו שחוקר באופן מדעי משהו שאיכפת לי ממנו.

את ההרצאה הזו ראיתי לפני זמן רב, והנה לאחרונה הפנה אותי אחי האהוב רז למישהי שמספרת את כל מה שאלן פישר מספרת בכ- 17 דקות, בפחות מכ- 8 דקות. אני מפנה אתכם לביצוע המדהים הזה של “I want you” : שיר שנאה של אישה לאהובה אשר זרק אותה עבור אחרת. שיר מדהים של אהבה והכאב המטורף שחלקנו חווים סביבה:

ולמי שרוצה לעקוב, הנה מילות השיר:
להמשיך לקרוא המוח המאוהב – אלן פישר בטד, ופיאונה אפל מבצעת את “אני רוצה אותך” (16:27 + 7:18 דקות)

המוח – מהרצאות רית’ של ה- BBC, עד לסיפורו של אדם שחושב שתשע זה מספר “גבוה”.

לפני זמן קצר, נתגלה לי מאגר מהנה של הרצאות איכותיות (באנגלית מצוחצחת לעילה) בשם “הרצאות רית'”.

ההרצאות ממוקמות כאן.
וניתן להוריד אותן כקובץ MP3 (הרבה בלאגן), או לשמוע באופן ישיר כל הרצאה, באמצעות שמיעה של קבצי ram. אשר אותם ניתן לשמוע בעזרת real player (בוווז). או באמצעות Real Alternative (הורייי), אותו ניתן להוריד כאן.

ההרצאות להן הקשבתי היו מ- 2003 של מדען המוח ההודי, וילנור רמצ’נדרן. מדובר ב- 5 הרצאות, מרתקות ומבדרות על כיצד הדמיה מוחית, ידע קיים על הגיאוגרפיה של המוח, ואנשים בעלי תופעות חריגות שקשורות לתפקוד מוחי – מאפשר להבין יותר טוב שלל דברים.
אחת התופעות עליהן וילנור מדבר היא של איברי פאנטום (דהיינו, החוויה של אנשים, אשר איבדו איבר מגופם – שהם עדיין מרגישים את אותו האיבר). מסתבר שבחלק מהמקרים של איברי פאנטום, כאשר נוגעים לאותם אנשים באיזור אחר בגופם (שעדיין מתפגש) – אותם נכים, מרגישים את המגע כאילו הוא מתבצע על איבר הפאנטום שלהם. ההסבר לתופעה זו נעוץ בכך שהמיפוי של גופנו, בתוך המוח – איננו באותה צורה של הגוף, אלא מקופל בתוך עצמו. ואז, כאשר הגוף מאבד איבר, החלק במוח שאחראי עליו “צמא” לקלט – ועובר “להאזין” לאותות שמתקבלים מאיבר שסמוך לאיבר הקטוע (אך איבר שסמוך לפי מיפוי הגוף במוח, ולא לפי צורת הגוף במרחב).
עוד נושא מרתק שעלה בהרצאות הוא על אנשים שחווים קלט חושי בחושים אחרים (לדוגמא, מרגישים את הטעם של צלילים, או רואים מספרים עם צבעים). אבל על זה אני חושב שאני אספר עוד בבלוג הסטטיסטיקה שלי, מאוחר יותר.