מע”מ על פירות וירקות – מדוע אני מתנגד

(עידכון נוסף: באופן אירוני שאין כדוגמתו, לאחר העמקה בנושא החלטתי לשנות את דעתי.

פירסמתי פוסט המרחיב את דעתי המעודכנת בנושא “בעד מע”מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא“)

עידכונים מאז שכתבתי את הפוסט הזה

למה כתבתי את הפוסט הזה

קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים. הסיבה לכך היא שאני לא יודע מספיק: אני לא כלכלן, או סוציולוג או פוליטיקאי. אין לי משהו המתקרב לנתונים הדרושים לקבל החלטה שקולה במה שכרוך בניהול מדינה ומהזווית הזו, מי אני שאדבר?
ואף על פי כן, ישנן החלטות ממשלתיות שמצליחות לעורר אצלי ספקנות רבה, אף מעבר לעננת אי-הידיעה שאופפת אותי (וכנראה את רובינו). הגזירה החדשה הצפויה להוסיף מע”מ על רכישת פירות וירקות היא גזירה כזו.

את הפוסט הנוכחי אני כותב כיוון שהנושא נראה לי חשוב, באופן אישי ובאופן כללי. הפוסט הוא למעשה תיעוד של המחקר הקטן שעשיתי בנושא כדי להבין, עבור עצמי, במה מדובר. ואני חולק אותו איתכם בתקווה לעזור למי שרוצה לדעת יותר, ובתקווה לקבל פידבק שיוכל ללמד אותי (ואת שאר הקוראים) יותר.

אני אתחיל מלהציג מספר זוויות ראיה שהופיעו בעיתונות, להציג מספר נתונים סטטיסטיים ולבסוף אנסה להוסיף כמה מילים מדעתי האישית. כל מי שמרגיש שיש לו מה להוסיף, מוזמן בחום להשאיר תגובה.

נתחיל מהגדרות – מהו המע”מ

כפי שמופיע בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מס_ערך_מוסף

מע”מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

מע”מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע”מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. או במילים אחרות: מע”מ אחיד קשה יותר לאוכלוסיות חלשות (השייכים לעשירונים התחתונים בהכנסתם).

בשביל הרקע – קצת נתונים מהלמ”ס – כמה כסף מוציאים אנשים על פירות וירקות? (או למה המע”מ המוצע הוא מס שווה לכל השכבות)

הנתונים הכי חדשים שמצאתי הם עבור שנת 2006, ב”לוח 2.2 .- הוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית” הנה הלינק הישיר לקובץ PDF. זה לקוח מתוך סקר הוצאות משק הבית 2006 סיכומים כלליים (לינק לעמוד עם תוצאות נוספות מהסקר)

להל”ן נתונים המראים כמה שקלים מוציאים (לחודש?) על תצרוכת המזון, לפי עשירון. פירות וירקות מודגשים בירוק (גרפים בהמשך הפוסט):

d794d795d7a6d790d794-d797d795d793d7a9d799d7aa-d7a2d79c-d79ed796d795d79f-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

היות וקשה מתוך טבלה לקבל מושג על הפרופורציות של המספר, הכנסתי אותם לגליון אקסל ושרטטתי אותם האחד ליד השני, כדי שנקבל קצת יותר מושג (פרשנותי שלי מתחת לגרפים).

d792d7a8d7a4d799d79d-d7a9d79c-d794d795d7a6d790d795d7aa-d797d795d793d7a9d799d795d7aa-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

הגרף העליון (עמודות בצבע בורדו) מציג את כמות ההוצאות החודשיות פר עשירון באוכלוסיה. אפשר בגרף לראות שיש הבדלים משמעותיים בין כמות ההוצעות החודשיות של אנשים מעשירונים שונים. כשאנשים מהעשירון התחתון מוציאים לחודש כ- 7000 שקל בעוד אנשים מהעשירון העליון מוציאים למעלה מ- 19,000 שקל לחודש. בתוך התקציבים הללו, כמות הכסף שיוצאת על פירות וירקות היא יחסית זעומה (בין 320 ל- 420 שקל לחודש).

אך מה שהגרף השני (שמתחתיו – זה עם העמודות הצהובות) מראה לנו, הוא שההוצאה על פירות וירקות בין העשירונים היא כמעט זהה. אנשים במדינת ישראל, לא משנה באיזה עשירון תסתכלו, מוציאים כמעט אותו הדבר על פירות וירקות (בין 320 ל- 420 ש”ח לחודש). כשעבור 7 העשירונים הראשונים, אין כמעט הבדל בכמות ההוצאות על פירות וירקות, וכולם עומדים על מתחת ל- 350 שקל לחודש.

או אם לסכם את התוצאות (אפילו שבעלי הרקע הכלכלי מביניכם יודעים זאת כבר), העלאה של המע”מ היא בפועל להעביר מס שווה על כל האוכלוסיות בארץ (מועסקים או מובטלים, צעירים או זקנים, עשירים או עניים). המס יהיה בערך של:

330 * 0.155  = (בערך) 50 ש”ח לחודש

(וזה לפני שנתניהו יעלה את המע”מ להיות 16.5% כפי שהוא מתכנן לעשות)

כלומר, מס על המע”מ יהיה מס רגרסיבי קלאסי.

(החלק הזה של הפוסט עודכן ב- 17.5.09)

בתגובות היו אנשים שטענו שאנשים מעשירונים תחתונים אוכלים יותר ירקות ופירות מאשר בעשירונים גבוהים (בגלל שיש להם פחות כסף להוציא על מזון תעשייתי יקר, ולכן הם יוציאו אותו על פירות וירקות), לעומתם היו אנשים שאמרו שאנשים משכבות חלשות יוציאו פחות כסף על פירות וירקות (היות ויש להם פחות מודעות ואמצעים, אז הם יוציאו את מירב כספם על מוצרים בפיקוח כמו לחם לבן וחלב, ופחות על פירות וירקות). ברצוני לומר שלמרות שבשני הטיעונים יש הגיון, הרי שללא נתונים אנחנו מתקשים לקחת את הדיון הלאה. אני מסכים ששני הטיעונים יכולים להסביר (בדיעבד או להתימר לנסות לספק חיזוי) על מה יהיה מידת הצריכה של ירקות ופירות באוכלוסיות החלשות, עם זאת – מבחן המציאות (או לפחות, מבחן הנתונים שבאפשרותינו לאסוף) הוא הקובע.

אי לכך, אני מצרף כאן פירות של הוצאות הירקות והפירות של העשירונים השונים לפי תת סעיף צריכה (רק ירקות, רק פירות, פירות יבשים, וכן הלאה). הנתונים לקוחים מהסקר על הוצאות משק הבית 2006 (אשר ממנו לקחנו את הנתונים הקודמים גם כן).

d79ed795d7a6d7a8d799-d799d7a8d7a7d795d7aa-d795d7a4d799d7a8d795d7aa-d79cd7a4d799-d7aad7aa-d79ed795d7a6d7a8d799d79d-d7a4d7a8-d7a2d7a9

מה שאנו יכולים לראות בתמונה היא טבלת נתונים ומתחתיה גרף. בגרף יש לנו בציר ה- X את עשרת העשירונים לפי יכולת הכנסה ובציר ה-Y אנו רואים כמה כל עשירון כזה מוציא על פירות וירקות. הקווים הצבעוניים מציגים פירות של ההוצאות (פר עשירון) לפי סוג מוצר הצריכה. כך לדוגמא, הקו העליון ביותר (הצהוב) מציג את כמות הכסף שמוציאים העשירונים השונים על ירקות טריים. הקו שמתחתיו (הטורקיז) מציג את כמות הכסף שמוציאים (פר עשירון) על פירות טריים, וכן הלאה.

רצוי לזכור לגבי הגרף הזה כמה דברים:

  1. הנתונים הללו מתייחסים לשנת 2006. ייתכן ולשנים יש פה השפעה, וראוי (אילו היה לנו את המוטיבציה והזמן) לבדוק זאת.
  2. הנתונים לא מציגים את מידת אי הוודאות שיש לנו לגבי כל אחד מהנתונים. היות והלמס נותנים לנו את הנתון הזה, אני יכול לומר שמידת אי הוודאות על פני העשירונים היא יחסית דומה, אך בין מוצרי הצריכה השונים היא שונה. לצורך הדיון שלנו נבחר לפשט את הבעיה ולקחת את התוצאות כמות שהן.
  3. הנתונים לא מציגים לנו מהי כמות המוצרים שהאנשים רכשו אלא רק כמה הם הוציאו עליהם. כך לדוגמא, אם אני רואה שהעשירון התחתון הוציא 140 ש”ח על ירקות טריים בעוד שהעשירון העליון הוציא 145, הרי שאם העניים יותר רכשו את הירקות בשוק והעשירים יותר רכשו את הירקות בסופר-מרקט, הרי שברור לי מכך שהעניים רוכשים יותר ירקות מאשר העשירים.

תיאור תוצאות (עיקריות) הגרף – ומסקנותי מהנתונים:

  • האוכלוסיות הכי חלשות (עשירון ראשון) מוציאות יותר כסף על ירקות טריים מאשר שאר העשירונים עד החל מהעשירון השמיני. היות ואפשר להניח שהעשירון התחתון קונה בשוק והעשירונים העליונים רוכשים (לפחות חלק מהזמן) בסופר-מרקט, הרי שקל מכך להסיק ששכבות חלשות רוכשות יותר ירקות מאשר השכבות החזקות.
  • ששת העשירונים הראשונים רוכשים פירות באותה כמות של כסף (פחות או יותר), וארבעת העשירונים העליונים מוציאים יותר כסף על פירות. היות ולא ברור כיצד אלו ואלו רוכשים בסופר לעומת בשוק, לא ניתן להסיק בקלות מי רוכש יותר פירות.

לסיכום – שכבות חלשות מסתמכות מאד על ירקות ופירות בתזונה שלהם. המשך הדיון בנושא בתגובות…

הזווית הפוליטית של הסיפור (ספין פוליטי)

יש הטוענים שהוספת המע”מ על פירות וירקות היא “עז גדולה”. דהיינו ספין פוליטי שמטרתו להכניס סעיף מפלצתי שלאחר מכן כשיוציאו אותו מתקציב המדינה הרי שמגבשי התקציב יוכלו לומר “התפשרנו”.
כך טוען שר הרווחה הרצוג בידיעה שהופיע בנענע: “שר הרווחה מאמין שהסעיף שהוא מכנה “העז הגדולה” הוכנס לתקציב לקראת המשא ומתן שיערך בכנסת, והוא “מניח שהסעיף יוסר בסופו של דבר מתקציב המדינה””
האם באמת מדובר רק בספין? ימים יגיעו – צפויה, כך נכתב, ישיבה ממשלתית על הנושא ביום רביעי הבא.

הזווית הבריאותית (רווחי הטווח הקצר למול תחלואי הטווח הארוך)

ווינט בריאות מפרסמים את הקטע הבא: “מס על ירקות ופירות – החלטה תמוהה והרסנית. בעוד שברוב מדינות העולם המערבי דנים בהטלת מיסים על מוצרים עתירי סוכר וקלוריות, בישראל מתכוונים להטיל מע”מ על פירות וירקות, מה שיגרום לירידה משמעותית בצריכה. מומחים מתחום הבריאות המומים מהצעד שעלול להכניס את ישראל למיטה חולה”
המומחים הבאים חושבים שהטלת המע”מ תוביל לעלייה בכמות התחלואה באוכלוסיה של המדינה. מדובר, לדעת רובם, בחשיבה לרווח כספי לטווח הקצר על חשבון הבריאות של תושבי המדינה לטווח ארוך (באופן שלא ישתלם כלכלית):

  • ח”כ ד”ר רחל אדטו (קדימה)
  • פרופ’ מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה
  • האיגוד לרפואת ילדים
  • ד”ר ניבה שפירא מעמותת הדיאטנים והתזונאים

בנימה אישית אוסיף על זה שהסיבה לכך שמעלים מיסים על סגריות (מלבד הרווח הכספי) היא במטרה להוריד את הצריכה של הסגריות באוכלוסיה (זאת בהתבסס על מחקרים שנעשו במדינות שונות אשר הראו את הקשר הנ”ל). על כן, אם נסיק מתחום הסגריות לתחום הפירות והירקות (מי היה מדמיין שזה יקרה), הרי שנקבל שהחשש שהמיסוי יוביל לירידה בצריכת הירקות והפירות (בעיקר בשכבות החלשות), נשמעת הגיונית.

טיעון נגד: עשוי להיות שמיסוי “קטן” לא משנה את הרגלי הצריכה יותר מידי.

תשובתי לכך היא שזו שאלה אמפירית (מהו אחוז המיסוי שמשפיע על אחוזי הצריכה, עבור תחומי צריכה שונים). ואני שואל את עצמי האם מדינת ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות ולבצע מחקר שיבדוק את ההשלכות של שינוי כזה במדיניות הפנים, ובעיקר האם תהיה לאחר מכן ממשלה שתסכים ליישם את הממצאים, במקרה ויתגלה שאכן הוספת המע”מ יוצרת שינוי בהרגלי הצריכה. אני חושש שהתשובות לאלו היא שלילית – מה שמוביל אותי לדאגה…

הזווית הכלכלתי (כמה מרוויחים, ועל חשבון מי?)

זוהי כנראה הנקודה הכי חלשה שלי בפוסט. היות ואני לא יודע. אני לא מבין במלואם את ההיבטים הכלכליים של ההחלטה על הוספת המעמ. אם יש למי מכם תובנות להעניק, ראו עצמכם מוזמנים. עם זאת, הנה מספר מקורות:

בהארץ נכתב ש: “ההחלטה להטיל מע”מ על פירות וירקות לראשונה בתולדות המדינה תפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה, אך באוצר מצביעים על הרווחים: 1.8 מיליארד שקל בשנה”

מי ייפגע מהמס? העשירונים התחתונים: “בעשירונים התחתונים מהווה ההוצאה לירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון. בשכבות אלה תגדל ההוצאה למזון ב-4%-5%. מנתוני הלמ”ס עולה כי ההוצאה הממוצעת לכל השכבות מביטול הפטור תסתכם בכ-55 שקל לחודש. ”

ומי ירוויח מהמס? זוהי שאלה טובה. בכתבה נאמר ש: “מי עשוי להרוויח מהמע”מ החדש על הפירות והירקות? ראשית, הירקנים ובעלי הבסטות בשווקים. הם יגבו מהצרכנים את המע”מ החדש במלואו, אך ספק רב אם המס הזה גם ימצא את דרכו אל קופות רשות המסים. אלא שגם הם מתייחסים לכך בביטול. ירקן שבבעלותו שתי חנויות במרכז תל אביב אמר אתמול: “אני לא מתרגש כי כולם מבינים שאת המס הזה בלתי אפשר לגבות. אף אחד לא יצליח לחייב כל בסטיונר בשוק לשים קופה רושמת. כולם ימכרו מתחת לשולחן”. ”

טיעון נגד: יהיו שיטענו שהיות ומטרת הפטור מהמע”מ על פירות וירקות הוא כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, הרי שאפשר להחזיר להם את הסכום שנגבה מהם באופן ישיר, ובכך להיטיב באופן ממוקד רק עם שכבות אוכלוסיה שהממשל רוצה להיטיב להן.

תשובתי לכך היא שלא ברור שלאוכלוסיות החלשות יהיה לובי שיאפשר להם לקבל את ההטבות הדרושות. בנוסף, וזה מתקשר לסוגיה הקודמת שהעליתי (השפעה על בריאות האוכלוסיה באמצעות מתן תמריץ שלילי לרכישה של פירות וירקות), אני חושש שמבחינה פסיכולוגית, אם תגבה ממישהו 50 שקל מס על פירות וירקות, ואז תחזיר לו אותם באופן עקיף, הרי שעדיין תיצור תמריץ פסיכולוגי למעט ברכישת הפירות והירקות. אם יש מי מכם שהעמיקו בכהנמן וטברסקי, ומוכנים להתייחס לטיעון הזה, אשמח מאד, היות ואלו חקרו את נושאי ה”רציונאליות” בקבלת החלטות של צרכנים. הנה סיפור לדוגמא המדגים את הרעיון: נאמר שהיום בצהריים אנו אמורים ללכת לרכוש כרטיס להופעה בעלות של 200 ש”ח. בעודנו הולכים לדוכן הכרטיסים, גילינו שאיבדנו את השטר של 200 הש”ח. האם נוציא אז כרטיס אשראי לרכישת הכרטיס (או שטר אחר של 200 ש”ח) התשובה לרובינו תהיה כן. לעומת זאת, נאמר שלאחר שרכשנו את הכרטיס, כמה דקות מאוחר יותר גילינו שאיבדנו את הכרטיס ברחוב, האם אז נחזור לדוכן הכרטיסים לרכוש כרטיס נוסף בעוד 200 ש”ח ? התשובה (שעולה מניסויים) היא שבמקרה כזה הסיכוי נמוך יותר שנרכוש את הכרטיס בשנית. זאת למרות שבשתי הסיטואציות שהרגע תיארתי, המצב שלנו הוא כביכול זהה – אך עדיין, האפשרות בה נבחר היא שונה.

טיעון נגד 2: החזרת המס תסייע למנוע רמאויות בשוק. זאת משום שכרגע אנשים שמוכרים בגדים יכולים לטעון לפקחים שהם מוכרים ירקות, ואז לא יבואו אליהם כדי לגבות מע”מ.

תשובתי לכך: אני לא יודע. לא ברור לי כיצד הטלת מע”מ בשוק יכולה להיכפות, והאם באמת למדיניות תהיה השפעה. זו שאלה שהייתי שמח לשמוע תשובות יותר מלומדות משלי.

הזווית מהשוק – מה אנשי השוק אומרים ?

הם צועקים ומתלוננים, כפי שאפשר לראות בשתי כתבות הווידיאו הבאות:

האחת מערוץ 2

והאחת מערוץ ווינט

לסיכום – מה דעתכם ? (ופייסבוק)

לסיכום, העלאת מע”מ על פירות וירקות הוא מס רגרסיבי שמעמיס יותר על השכבות החלשות מאשר החזקות. מדובר בתמריץ שלילי לרכישה של מוצרי פירות וירקות מה שעלול להוביל לירידה בצריכתן ופגיעה בבריאות הציבור לטווח הארוך על חשבון רווח לקופת המדינה בטווח הקצר. ייתכן והמיסוי השווה יקל על גבייה כללית מהשווקים, אך זה לא ברור. ההכנסותו בפירוש יועילו למשק, אך לא ברור שלא היה עדיף לקחת אותם מהאוכלוסיות החזקות יותר לדוגמא על ידי העלאת המיסוי ממוצרי צריכה השייכים לעשירונים העליונים יותר. דבר אחד ברור, לשכבות החלשות יש פחות משאבים, לפני ואחרי, להיאבק על תמיכת הממשלה בהן. דוגמאות כמו ההתנהגות של ממשלתנו כלפי ניצולי השואה היא דוגמא טובה (ועצובה) לכך.

אם אתם מסכימים ומקבלים את מה שכתבתי, אתם מוזמנים להוסיף את עצמכם לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: מע”מ על פירות וירקות? אני נגד

ובכל מקרה, אשמח לקרוא למטה את תגובתכם לפוסט…

וורדקמפ ישראל 2008 – התוכניה עלתה לאוויר (כבר נרשמתם ?)

אז, וורדקמפ ישראל 2008, איפה אנחנו עומדים:

  • הרצאות – העלינו (שזה אומר נעה, אלעד ואיתי) את תוכניית הכנס לאתר. עכשיו העיתונאים מביניכם מוזמנים לכתוב עלינו ולסייע להפיץ את מם הוורדפרס בארץ.
  • עמותות – רוצים להציג במה אתם עוסקים ואולי לקבל עזרה בהתנדבות מקהילת הוורדפרס שיבנו לכם אתר בלוג ? כנסו להייד פארק עמותות.

מה אנחנו כבר יודעים:

  • יש תאריך ואולם – 16 בנובמבר בבית ציוני אמריקה. רחוב דניאל פריש 1, תל אביב (הוראות הגעה ומפה)
  • אנשים – עד כה נרשמו לכנס למעלה מ- 380. עוד לא נרשמתם, לחצו על הבאנר בראש הפוסט (ואנא גם הפיצו אותו בבלוגכם). הנרשמים מעכשיו, כנראה, יכנסו לרשימת ההמתנה. אבל כדאי כיוון שהנרשמים המאוחרים יקבלו:
    • הודעה אם מישהו מהנרשמים הרגילים ביטלו – ואז תוכלו להגיע (שנה שעברה מתוך 275 איש שהזמנו לכנס, הגיעו כ- 200 איש. אז הסיכוי שלכם להיכנס אם תרשמו כעת הוא די טוב).
    • תקבלו הודעה בשנה הבאה כשנארגן את וורדקמפ ישראל 2009. (היה כבר 2007, ועכשיו יהיה 2008 – אז באמצעות משפט האינדוקציה אפשר להסיק שיהיה אחד גם ב- 2009 😛 )

מה אנחנו עוד צריכים:

  • אינטרנט אלחוטי ! אנחנו מחפשים בנרות דרך שיהיה לנו אינטרנט אלחוטי לכולם. כי לבית ציוני אמריקה אין. וספקיות האינטרנט שאנחנו מדברים איתן רוצות בשביל זה כעשרת אלפים שקלים (שאין לנו).
  • עובדים לדוכן קבלת הפנים בכנס – אנחנו רוצים המלצות לאנשים שיעמדו (בתשלום) בדוכן ההרשמה ויקבלו אנשים. יש המלצות ?
  • עוד ספונסרים? כי כסף זה תמיד טוב, הרי אנחנו נותנים את כולו לכם הקהילה… (המארגנים והמרצים לא מקבלים גרוש על העבודה שלהם, מאידך זה נטוורקינג מצויין, ונותן תחושה חמימה בלב)
  • צלמי וידיאו (מקצועיים!) לתיעוד הכנס – יש המלצות ?

עצומה – לא ניתן לסגור את ההוספיס בתל השומר

הרקע (באדיבות הפוסט של יוסי לוי בנושא):

ידיעה שפורסמה היום ב”הארץ” ובעיתונים אחרים מספרת כי ההוספיס בבית החולים שיבא נמצא בסכנת סגירה. בית החולים הודיע כי ההוספיס ייסגר בעקבות סירוב משרד האוצר להקצות תקנים נוספים על מנת לאייש את הצוות הרפואי במחלקה. משרד האוצר כי מדובר בבעיה ביורוקרטית בלבד, וניתן להעביר תקנים פנויים ממחלקות אחרות בבית החולים אל ההוספיס.

למה איכפת לי:

למדתי לדעת מהו הוספיס רק בשנים האחרונות, אלו היו ימיה האחרונים של דודתי האהובה חיה (אשר גססה מסרטן), והועלה הרעיון להעבירה להוספיס – היא סירבה. היא מתה במיטתה.

אבל אז הבנתי לאיזה אנשים מיועד ההוספיס.

המוסר שלי מכתיב לי לתמוך במקום כזה, והמינמום הוא לתת קישור לעצומה המתנגת לסגירת ההוספיס בתל השומר.

נקודה מעניינת: המחשה של הפצה.בסיפור סגירתו של ההוספיס נתקלתי הבוקר, כאשר אימי סיפרה לי שהיא קיבלה מייל שמזמין אותה לחתום על העצומה – והיא ביקשה את עזרתה בתהליך החתימה.

ראיתי את המייל, אך לא טרחתי להכנס ולחתום.

לאחר מכן נתקלתי באחי שוקי, אשר כתב על סגירת ההוספיס. ולבסוף בפוסט של יוסי.

אף אחד לא שלח אלי אימייל שמזמין אותי לחתום (שזה נהדר, זה אומר שהחברים שלי לא מעבירים דואר זבל). אבל הערוצים שבהם אני בוחר לצרוך חדשות (בלוגים), הצליחו להפנות את תשומת ליבי (מכיוונים שונים), שקורא במדינה משהו שיש לשים אליו את הדעת.

אני מרגיש שזה סימן טוב לבאות…