הפוסט על המאגר הביומטרי (של גל מור) הוסר עקב איום בתביעה מצד רותי שטרית – מי יעמוד לצד הבלוגרים?

לפני יומיים (24.7) פרסם אפי פוקס (אצל גל מור) פוסט מעורר מחשבה אשר עסק בחוק המאגר הביומטרי וביו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ מאיר שטרית (כתבתי עליו בפוסט המדווח על הקשר באפשרי בין מאיר שטרית ל-OTI)

היום, כפי שגילה לי טוויטר, הפוסט נעלם. (למרות שנפלאות גוגל מאפשרות כמובן עדיין לאתר אותו). בתשובה לתהיה מה קרה לפוסט אמר גל מור בטוויטר שלו (לאחר בירור עם ידיד, נודע לי עכשיו שאיימו לתבוע את גל גם על הטוויט שבו הוא הודיע על איום התביעה. לכן אני מסיר את הטוויט שהוא כתב).

מרגוליס העלה את הנקודה הזו כמקרה מעניין המדבר על הצורך ב”עיתונות חזקה” שתוכל לחקור מקרה כזה ולעמוד למול איומים משפטיים. אני שואל את עצמי האם המקרה הזה מדגים צורך (שכנראה ילך ויגבר), בהתאגדות של “אנשים” להגן על חופש הכתיבה של בלוגרים ברשת. אולי יש כבר גופים שיוכלו לקחת על עצמם דברים כאלה ורק צריך לאתר אותם (אולי אחת ממחלקות הייעוץ המשפטי האוניברסיטאיות, או אולי איגוד האינטרנט הישראלי היה עשוי לעזור בזה… אין לי מושג).

ומה אתם יכולים לעשות:

בינתיים, אני מזמין אתכם לכתוב על זה בקצרה בטוויטר שלכם (עם לינק לפוסט שלי או של מרגוליס). ואולי גם לכתוב על זה פוסט בעצמכם.

אני לא משפטן אבל למיטב ידיעתי לכתוב על זה שרותי שטרית איימה משפטית על בלוגר בשביל שיסיר פוסט שעוסק בדיון על החוק הביומטרי ומאיר שטרית (ומתייחס לקשר אפשרי בין מאיר שטרית אליה, שאני לא בדיוק זוכר מה הוא היה כרגע, משום מה) – זה לא הוצאת דיבה (אלא תיאור עובדתי של העניין). אם זאת, אני מקווה מאד שגם אני לא אקבל איום לתביעה – זה לא כיף (גל מור, ליבי איתך).

לאחר בירור קצר בגוגל, מצאתי את הפירוט הבא:

לשון הרע בבסיסו הוא חוק שנקבע בישראל בשנת 1965 – תשכ”ה. חוק הוצאת דיבה קובע כיניתן לתבוע עוולה נזיקית בעבור הוצאת דיבה של אדם אחר על אדם פרטי או על ארגון.
מה הם 4 ההגדרות של הוצאת דיבה?
1.להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם (מתוך חוק הוצאת דיבה)
2.לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו (מתוך חוק הוצאת דיבה)
3.לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו (מתוך חוק הוצאת דיבה)
4.לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית בסעיף זה, “אדם” – יחיד או תאגיד (מתוך חוק הוצאת דיבה)

תחת הגדרה זו, אני לא מוצא מה עשה גל מור שראוי להיות מכונה דיבה. אבל אולי מישהו כאן יבוא ויתקן אותי.

נ.ב: עכשיו נודע לי שיש דחייה של הקריאה השניה והשלישית להצעת החוק על המאגר, פורסם באתר האגודה לזכויות האזרח.

עידכון שלישי, 28.7.09: גל מור פרסם פוסט הבהרה והתנצלות בפני משפחת שיטרית. אשר כולל את תגובת משפחת שיטרית לפוסט. גל כתב בפוסט:

עד כאן דברי משפחת שטרית. בנימה אישית: בוודאי שלא התכוונו חלילה, לפגוע במר שטרית באופן אישי וככל שפורסמו הדברים שפורסמו – מטרתן הייתה עניינית גרידא. יחד עם זאת, ברור לנו כי משפחת שטרית נפגעה מהפרסום, ונבקש להבהיר כי אין ולא היה לנו כל רצון לפגוע או לגרום לעוגמת נפש.

תגובתי שלי היא שגם אם אני מניח שמאיר שטרית טהור כשלג (ואין לי קושי להניח את זה), אני חושב ששליחת מכתב עורך דין המאיים בתביעת דיבה (במקרה הנידון) הוא כוחני ולא הולם. כוחני כיוון שרק אנשים שיש להם כסף וכוח יכולים לעשות דבר כזה. גם אם לא הייתה פה שום דיבה, אין לגל המשאבים להתמודד מול תביעה משפטית. וזה בעיני שימוש בכסף כדי לנגח. מצד שני, כסף זה לא הכל. אני רוצה לראות כסף קונה מחדש את המילה “מאיר שטרית” בגוגל…

אם אתם רוצים תגובה שיטתית לכל מה שמשפחת שיטרית כתבה לגל, רחביה ברמן כתב פוסט מעולה בתגובה – מומלץ בחום לקריאה! וגם קלינגר כתב פוסט משובח המגנה את הפרשה.

ניצחון להתארגנות עובדי גן המדע של מכון וויצמן – בזכות בית הדין לעבודה בת”א

לפני כ- 5 חודשים פירסמתי אודות התקרית האלימה במהלכה נשברה הברך של עובד גן המדע במכון וויצמן. התקרית הייתה על רקע סיכסוך עבודה: עובדי גן המדע במכון (גן המדע זה כמו מוזיאון מדע, אבל בחוץ) ביקשו לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהתאגד כאירגון עובדים. הנהלת המכון מנעה מהעובדים התארגנות באמצעים שונים והעובדים יצאו למאבק בהנהלת הגן.
היום גיליתי שהמאבק הגיע לבסוף לבית הדין לעבודה בת”א, שם זכו פעילי הגן בתמיכת בית המשפט.

זאת פורסם בבלוג של הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (ונלקחה מידיעה שפורסמה במקור בעוקץ).

אחד הדברים המצערים בסיפור היא שלאחר פסק הדין, הוציא פרופ’ חיים זייפמן (נשיא מכון וייצמן) מכתב לעובדי המכון אשר מציג את מכון וויצמן כטהור ואת עובדי גן המדע כפורעי סדר – למרות שפסק הדין של בית המשפט היה שונה בתכלית.

לשם ההשוואה, הנה כמה דברים ממה שכתב פרופ’ חיים זייפמן:

“אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי…..
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על ידי בית הדין לעבודה”.

ולעומתם, הנה מספר דברים שנכתבו בפסק הדין. (כאמור, חלק זה נלקח מהאתר העוקץ)
אך כיוון שכאמור פסק הדין הוא ארוך מאד, אציג כאן רק כמה מן הקביעות העיקריות של פסק הדין המציגות את התנהלותו המכוערת של המכון והתנכלותו לזכויות אדם יסודיות.
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו יכול להיות מוכר כארגון עובדים מבלי לקבל קודם הכרה מבית הדין לעבודה. בית הדין קובע:
“כללו של דבר: מכל הטעמים לעיל, אנו דוחים את טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים”
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים, בית הדין האזורי כותב:
“כללו של דבר: מחומר הראיות עולה כי ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים”,
המכון טען כי זכותו לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים ולנהל איתם משא ומתן. בית הדין האזורי קבע:
“לאחר בחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המכון לפיה עומדת למעביד הזכות לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים ביחסיהם עמו על ידי נציגות העובדים, וחובה עליו לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות.”
שואל בית הדין:
” האם המכון נקט שלא כדין בפעולות שפגעו בזכות ההתארגנות? ועונה:
72. כעולה מהאמור לעיל, מצאנו כי המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות כמפורט להלן:
72.1. המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות.
72.2. דר’ רוני אשכנזי עובדת בכירה בגן המדע, ניסתה לשכנע את העובדים לפרוש מהתארגנות העובדים.
72.3. המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה.
72.4. המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים.

בית הדין מעניק מספר סעדים לעובדים:

“ניתן בזה צו הקובע כי המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן, לנוכח הוראות סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. זאת, ללא קשר לשאלת מעמדו של ארגון כוח לעובדים כארגון עובדים יציג. מובהר, כי גם על המבקשים לפעול במסגרת החוק, וכניסת נציגי ארגון העובדים וועד העובדים צריכה להיעשות בהתחשב בצרכי העבודה ובצנעת הפרט”

“צו עשה קבוע המורה למשיב להשיב לאלתר את העובדים המאורגנים לעבודה ולשבצם לעבודה כרגיל: כאמור לעיל, קבענו כי סירוב המכון לקבל עבודה חלקית היה שלא כדין, ולכן כל עוד לא יחול שינוי בנסיבות על המכון לשבץ כרגיל את העובדים המאורגנים לעבודה, באורח שוויוני ביחס לעובדים האחרים הלא מאורגנים”.

“צו מניעה קבוע המונע מהמשיב לפגוע בכל דרך שהיא בזכות ההתאגדות וההתארגנות של עובדי גן המדע: איננו רואים מקום לתת סעד גורף כזה חסר תוכן קונקרטי. עם זאת, מובהר כי על המשיב ועובדיו לכבד את זכות העובדים לחופש ההתאגדות, על כל המשתמע מכך”

” צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה למשיב לחדול לאלתר מהעסקה כזאת:
כאמור לעיל, קבענו כי העסקת העובדים החלופיים הייתה שלא כדין, ומובהר כי ככל שיינקטו שיבושי עבודה נוספים המכון לא יהיה רשאי לקבל לעבודה עובדים חדשים במקום העובדים השובתים, בין כעובדים זמניים ובין כעובדים קבועים”.

הנה המכתב המלא של פרופסור זייפמן (נשיא מכון וויצמן) :
Presidents Letter Verdict 2 Presidents Letter Verdict 2 sm1972s

חוסר הדיוק והנאמנות לרוח הדברים של פרופסור זייפמן מצערת אותי ביותר.

ברזיל: אם בלוגר הכניס פורנו לבלוג, חוסמים את כל הבלוגיה

בבלוג (המצויין) של לוריל, עלה הפוסט “WordPress.com Banned Again: Why Aren’t You Concerned?“. שתחילתו הוא:

According to Brazil: Bloggers united against WordPress.com ban by Global Voices, WordPress.com blogs are or soon will be banned due to a judge in Brazil ruling against a WordPress.com blogger featuring a YouTube video embedded in the blog of a couple having sex.

הפוסט, כרגיל, מצויין.

הקשר של הפוסט הזה ל- 892, עבורי, הוא ברור. אבל למי שלא מקשר: חסימה של בלוגיה שלמה בשל זה שבלוגר אחד מחליט להכניס סרטון פורנו אחד בפוסט אחד בבלוג שלו, הוא תסריט שבהחלט עלול להתממש בישראל.

אני מקווה לכתוב על הנושא ביתר הרחבה – אבל ייתכן וזה יידחה במספר ימים (רבים) עד שאגיע לכך.

(חג שמח 🙂  )