“הקלד לאחור” (BackType) – למצוא את התגובות של חברינו בבלוגוספירה

אמרתי לעצמי שלא אכתוב עד לאחר הבחינה (אשר צפויה להתקיים בשלישי הבא). אבל כשראיתי את השירות של בקטייפ, פשוט לא יכולתי להתאפק.

הרעיון במשפט: טוויטר לתגובות – האתר אוסף את כל התגובות ברשת (לפחות ברשת בה הוא מחפש), שבהן השארתי תגובות עם הבלוג שלי כקישור בתגובה.

ובמילות בעלי האתר

BackType is a service that lets you find, follow and share comments from across the web. Whenever you write a comment with a link to your website, BackType attributes it to you. We give comment authors a profile featuring all the comments they’ve written on the Internet. If you don’t have a website to use when you fill out comment forms, sign up and use one of ours.

כדי להנות מהשירות – כל שצריך זה להכנס לאתר, למלא שם, אימייל, וכתובת-אתר וזהו. מייל אישור נשלח לדואר, והחשבון מוכן לפעולה. הנה כתובת התגובות שלי: http://www.backtype.com/talgalili

להמשיך לקרוא “הקלד לאחור” (BackType) – למצוא את התגובות של חברינו בבלוגוספירה

יוביקווטי (ubiquity) של פיירפוקס – פקודות פשוטות שמאיצות את השימוש ברשת (ולמבינים: טקסט אל מאשאפ)

את המילה “ubiquity” ניתן לתרגם ל”נוכחות בכל מקום”. וזה תיאור מוצלח של תוסף הפיירפוקס המבריק, אשר השתחרר לפני 10 ימים (הנה לינק להורדת התוסף והנה עוד לינק להדרכה על שימוש בתוסף). התוסף עוד בשלבי בטה ראשונים, אבל היותו קוד פתוח ועם רעיון מרענן, אפשר לצפות שנשמע עליו עוד הרבה בהמשך.

מטרת התוסף היא למשוך מידע ממקורות שונים ברשת לתוך האתר שבו אתם נמצאים כרגע (מה שמכונה מאשאפ). באמצעות פקודות טקסט (“שפה טיבעית”).

בפועל: לאחר התקנת התוסף, ועל ידי לחיצה על Ctrl + SPACE – נפתח חלון שמאפשר להקליד בו פקודות (כמו “email this to tal”) ששואבים שירותים ממקומות שונים (כמו גוגל, וויקיפדיה, גוגל-מפות, גוגל-מונחים, טוויטר, וכו’) – ומבצעים אותם. וכמובן, שמספיק שמתחילים להקליד את שם הפקודה – והתוסף כבר נותן הצעות להשלמת הפקודה אליה התכוונו.

הנה סרטון של כ-7 דקות המסביר היטב את המוטיבציה והיכולות של יוביקווטי:

Ubiquity for Firefox from Aza Raskin on Vimeo.

להמשיך לקרוא יוביקווטי (ubiquity) של פיירפוקס – פקודות פשוטות שמאיצות את השימוש ברשת (ולמבינים: טקסט אל מאשאפ)

כך תעשיית המשחקים הולכת (השנה) להפוך את המסך שלנו לתלת ממדי, במחיר של 40$ (אני רציני!)

הקדמה: הפוסט הבא הוא על הסרטון הכי מרשים שראיתי החודש. אהבתם – תנו לינק.

מה שבאמת שווה, זה פשוט שתצפו בסרטון הבא (כ- 5 דקות)

ואחריו, לפרטים נוספים, תקפצו לבקר באתר של החוקר (שם יש עוד סרטונים והדרכות).

ובשביל מי שרוצה פרומו, הנה קצת מלל:

החוקר ג’וני לי מצא יישום מקורי עבור שלט ה- Wii של נינטנדו. שלט ה- Wii הוא שלט שמזהה-מיקום-באמצעות-מצלמת-האינפרא-אדום שבו. השלט עולה כ- 40$, ומנורות אינפרא אדום מתאימות כ-10$. השילוב של השניים (ביחד עם מחשב, ותוכנות מתאימות) מאפשר:

* לוח כיתה ממוחשב.

* מסך רב-מגע.

מסך המציע חווית תלת-מימד עבור צופה יחיד. האפקט הזה (שהוא הכי מרשים, בעיני, מבין השלושה), מתאפשר על ידי שימוש במצלמת ה- Wii כדי לזהות את מיקום הראש (של האדם שחובש איזושהי מנורת אינפרא-אדום) – והמחשב מנתח את מיקום הצופה, כדי לשנות את התמונה שהוא מציע על המסך. תצפו בסרטון ותראו המחשה, זה ממש מדהים.

אחד הדברים המרשימים בסיפור של ג’וני לי, הוא לא רק הגילוי. אלא עצם זה שמרגע שהוא פירסם לעולם את הרעיון – תוך שבוע, הוא זכה למליון צפיות. ותוך 3 שבועות, חצי מליון איש הורידו את התוכנות שהוא ייצר. מדהים…

עידכונון (04-05-2008): מסתבר שעומרי התותח כבר כתב על זה לפני כמעט חצי שנה. הנה כאן.

הרצאת טד: כלכלת הקוד-הפתוח (והקשר בין זה לבין חוקי תקשורת כגון 892)

בהרצאת הטד הבאה מספר יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים, כיצד פרוייקטים שיתופיים (דוגמת לינוקס, וויקיפדיה ועוד) מייצגים את השלב הבא של התארגנות חברתית. התופעה המדהימה הזו הגיעה לשלב שבו היא משבשת מודלים קלאסיים לעשיית רווחים, וממצבת שיתופי פעולה מבוזרים באותה הליגה של תאגידי-על.

(אגב, דוגמא מצויינת לשינוי חוקי המשחק הקלאסיים, אפשר להבחין בהחלטה של בריטניקה לאפשר לבלוגרים להשתמש בה בחינם.)

הקשר בין זה לבין 892: בסוף הרצאתו (החל מדקה 16:55),  פרופסור בנקלר אומר: (ביצעתי תירגום יצירתי של דבריו לעברית)

בעידן האינטרנט, שיתוף פעולה חברתי נהפך לגורם משמעותי מבחינה כלכלית. אבל ישנו צל שחור:
הכלכלה השיתופית מאויימת על ידי (באותו אופן שהיא מאיימת על) הכוחות החזקיים של הכלכלה הקלאסית.
לכן, בפעם הבאה שתפתחו עיתונים ותראו החלטה בנושא של זכויות יוצרים או של חוקי תקשורת – תדעו שלא מדובר באנקדוטה קטנה וטכנית.
אלא מדובר בעתיד היכולת שלנו לממש את היותנו יצורים חברתיים לתוך הדומיין הכלכלי. ועל הדרך שבה מידע, ידע ותרבות תזרום בין אנשים.
דעו שאנו עדים לקרב על עד כמה קל או קשה יהיה לעידן הכלכלה הקלאסית להמשיך כפי שהיא, או למודל המקביל של הכלכלה השיתופית להשתלב איתה – ובכך, לשנות את הדרך שבה אנו מתקיימים בעולם.

את הפיסקה הזו אני מקדיש לדורון אשר הגיב בפוסט שבו סיפרתי על ההחלטה של ברזיל לחסום את הבלוגיה וורדפרס.קום. (אפשר להמשיך את הדיון על כך בתגובות)

והנה ההרצאה:

שילוב תמונות בעולמות-ווירטואליים-תלת-ממדיים

אחד הבלוגים של גוגל כתב לאחרונה על Viewfinder. זהו נסיון לפתח טכנולוגיה/תוכנה שתאפשר הלבשה של תמונות דו-ממדיות על עולם-ווירטואלי-תלת-ממדי (כמו גוגל-הרת’ google-earth). הנה דוגמונת לשלב הנוכחי של התוכנה (הסרטון משעמם משהו, אבל הכיוון חביב):

הנה דוגמא לחבר’ה אחרים שמנסים לעשות משהו דומה באופן אוטומאטי, פוטו-סינת’ של מיקרוסופט. אצלם נראה שהטכנולוגיה כבר הרבה יותר מפותחת. התהליך של טכנולוגיית הפוטוסינת’ הוא של לקיחת ערימת תמונות מאיזור “דומה” (יודעים שהאיזור דומה לפי התיוג-הגיאוגרפי שאנשים ביצעו על התמונות), ואז יצירת מודל תלת ממדי של האיזור ממנו התמונות לקוחות – והלבשת התמונות על אותו עולם תלת ממדי שנוצר (שווה לראות כדי להאמין, זה מדהים):

והשילוב של אלו ביחד, יוכל להוביל למשהו שיראה בערך ככה:

הגיגים ופנטזיות: מסרטונים כאלו, מתקבלת התחושה של טכנולוגיה שתגיע אלינו “בקרוב” (בין אם זה 10 שנים או חודשים, אין לי מושג). מה המשמעות של כל זה? בלתי נתפסת!

לדוגמא: אני מפנטז על ההתממשקות של טכנולוגיה כזו על החינוך (החל מהשכלה אלמנטרית עד אקדמאית). איזה שיעורים מרתקים אפשר לרקום באקולוגיה/ביולוגיה (מדעי החי והצומח)/היסטוריה/ארכיאולוגיה/גיאוגרפיה/שפות/אומנות – כאשר הלומדים יוכלו לטייל במרחב הווירטואלי, העשיר במטא-מידע, שהוא נושא השיחה של השיעור. אני מדמיין אותם לוקחים רשימות (class-notes), על גבי המרחב הווירטואלי שבו הם מטיילים – ובכך מעשירים את המטא-מידע למבקרים הבאים שיגיעו אחריהם.

(אם יש לכם גם רעיונות מה ההשלכות של טכנולוגיה כזו, אשמח לקרוא…)