אז איך האמריקאים רואים את המלחמה בעזה (ג'ון סטיוארט ב- 6 דקות)

עושה רושם שהם חושבים שאנחנו תוקפים בעזה בגלל שהממשל של בוש עומד להסתיים, ומי יודע מה נוכל להשיג בזמן שאובאמה יהיה נשיא. וכנראה שיש שם גם שלל פרשנים ופוליטיקאים שמאד תומכים בפעולות הצבאיות (הרי, אם היו זורקים עלינו טילים וכי לא היינו מגיבים ?!)
בין אם זה נכון או לאו. ובין אם המלחמה בעזה תסתיים היום או לאו.
הקליפ הבא של ג'ון סטיוארט מספק סקירה הומוריסטית לאופן שבו האמריקאים מתייחסים למעשי ישראל בעזה. תהנו:

מערכון קומי המסביר מהו משבר הסאב-פריים (כ-9 דקות)

המערכון הקומי שלפנינו הוא מלפני שנה (!), אך מסביר באיטיות ובהומור את משבר הסאב-פריים:

כיצד היה נראה מבזק חדשות הפייסבוק שלך (קלפי של כ -3 דקות)

כיצד היו נראים חדשות הפייסבוק שלכם אילו הם היו משודרים בטלוויזיה ? על השאלה הזו עונה הקליפ הפארודי שלפנינו.

הבחנתי מהקליפ בשני דברים: הראשון הוא עד כמה פייסבוק רווי בספאם-חברתי (social spam) והשני – עד כמה משדרי חדשות הם מגוחכים באופן כללי.
תהנו:

(נ.ב: נתקלתי בקליפ אחרי שיטוט בבלוג המשובח של Simon)

חלב עם מים – חלב עם מים – לבן כמו חלב – דליל כמו מים

השיר הארור הזה, מתנגן לי כל היום בראש.
האשם הוא הסרט(ון) החדש (והראשון!) מבית היוצר של אהודק היקר. ועליו באתי לספר לכם בפוסט זה.

מדובר סרטון (פסאבדו) דוקומנטרי, של 5 דקות, על סרט ה(פסאבדו?!) קאלט "המוסד הסגור" (הנה ערך הוויקי של המוסד הסגור), מבית היוצרים של היפופוטם.

הסרטון הרוויח לי שני דברים, האחד – לגלות שיש דבר כזה שניקרא היפופוטם (כן, שמעתי שהם קיימים, אך אשכרה חיפשתי מערכונים של היפופוטם רק לאחר שצפיתי בסרטון של אהודק.)
והשני – לתהות על אמינותם של סרטים דוקומנטריים באופן כללי, ושל זה בפרט (אני עדיין מחפש את קבוצת הפייסבוק הענקית שתוארה בסרטון).

ולבסוף קבלו את הסרטון: "סרט קאלט ?"

סרט קאלט? from ehud kenan on Vimeo.

"אנו מקווים שמקדחה חשמלית זו תעזור לזכור את הבן שלך"

ראיתי את הסרטון הזה. בהתחלה, זה נראה הזוי. לאחר מכן צחקתי. לבסוף, התחלתי לחשוב: מה זה בעצם משקף על תרבות התקשורת שלנו (ועל המקום שפרסומות תופסות בחיינו) ?

תהנו:

Home Depot Honors Fallen Soldiers With Great Prices On Tools