מלחמת הסטטוסים החלה (ואולי היא רק מתחממת ?) – פייסבוק שיחררו גישה לזרם הסטטוסים שאצלם

כמה מילים על סטטוסים:
הסטטוספירה נכנסה לחיים של רבים מאיתנו כאן ברשת. הסטטוספירה היא כינוי לכל שירות שמאפשר לפרסם "שורת מצב (סטטוס)" על עצמינו. לרוב מדובר בשורה המוגבלת לכ- 140 תווים, והחלה מלשמש אנשים פרטיים ועברה גם להיות המדיום של ידוענים ואירגונים גדולים.
יש החושבים על הסטטוספירה כשילוב בין תוכנות מסרים-מידיים (כמו סקייפ, מסנג'ר, ICQ וכו'), לבין בלוגים (מיני בלוגים, אם להיות מדוייקים).
בעוד שיש אנשים המשווים שיחה בבלוג לשיחה שמתקיימת בהפסקת הצהריים – שיחה בגובה העיניים, עם פנאי, ועל כוס משקה טוב. יש המשווים את השיחה בסטטוסים לשיחת המתקיימת בין מספר אנשים שנתקלים במקרה ברחוב – עידכון קופצני, קצר, שיכול להסתיים בכל שניה כי "אני חייב לרוץ".
השיחות בסטטוספירה יכולות להתנהל על גבי האתר שמאכסן את השירות או דרך תוכנה שולחנית שמאפשרת לשלוף את המידע מהאתר ולהציג אותו עבורינו "בתנאים שלנו".

המלחמה – איפה תתנהל הסטטוספירה ?
על רקע זה, ישנם שני שירותים מקוונים אשר מקווים לתפוס בכורה על הסטטוספירה – טוויטר ופייסבוק.
עד כה, טוויטר איפשרה לכולם גישה למידע (הסטטוסים) וללא הגבלה. פייסבוק עשו את החיים קשים יותר למפתחים, אך לא עוד. בשבוע שעבר המלחמה עלתה דרגה שבה פייסבוק שיחררו API (אוסף פקודות המאפשרות למתכנתים גישה למידע שעל פייסבוק, בהתאם להרשאות המשתמש כמובן) – שיאפשר למתכנתים גישה ל"זרם הסטטוסים" (כלומר, למידע בזמן אמת על הסטטוסים).
"מה אפשר לעשות עם זה?" אתם שואלים, אז הנה דוגמא שהגיעה מבית הפיתוח החדשני של מייקרוסופט (כן, מייקרוסופט, זו שהדבר החדשני היחיד שהיא עשתה, שנתקלתי בו, בשנים האחרונות היה פוטוסינת'), שיחררה תוך כמה ימים (ובאמצעות הפלאטפורה שלה של סילבר-לייט), דוגמא לאפליקציה המשתמשת באפשרויות החדשות של פייסבוק. ובזכותו של טקקרנצ' אנו יכולים לראות סרטון המדגים זאת:

ומה לגבי כסף ?
זה גם מה ששאלו את גוגל כשהם נכנסו לעיסקי החיפוש. התשובה תהיה כנראה פירסום. איפה, מתי כמה ולמה – זה עוד שאלה פתוחה. האם נדע בקרוב? סביר שכן…

"אין לכם חברים!" – מהו טוויטר בכ-4 דקות של סרטון הומוריסטי

אחרי שהפנמנו שפייסבוק זה משחק תפקידים, עידו קיינן מפנה לסרטון (דרך רויטל סלומון ), המסביר להדיותות על הטוויטוספירה (והנה פוסט יותר רציני שכתבתי על מה זה טוויטר) :

וורדקמפ ישראל 2008 – מספר מילים לעת שובי הביתה

וורדקמפ ישראל 2008.

מדהים. עייף.

אלו המילים שבאות למוחי כרגע. האמת, שעייף מגיע קודם – אך המדהים מציף אותו מכל הכיוונים.

הייתי רוצה לכתוב בהרחבה על הכנס, אך כנראה שלא הערב.

לאחר שהלכתי לישון לאחר חצות, קמתי לקראת חמש בבוקר להגיע לבית ציוני אמריקה. שם פגשו אותי איתי ונועה ואלעד ועוד זרם של אנשים שטיפטף והגיע יותר ויותר (עוד תודות לפבל ולבוריס, ועוד אנשים שמוחי הקודח ממען לזכור).

דברים נעו והתארגנו – ואנשים זרמו. בדיווח האחרון נאמר לי ש- 275 איש הגיעו לכנס, ייתכן והיו קצת יותר. כ- 75 איש יותר משנה שעברה, איזה כיף 🙂 

כשנועה ואני התחלנו להזיז את הדברים, היו שהביעו חששות שאנשים איבדו עניין. והכנס הזה הראה שנהפוך הוא. למרות חוסר העמידה שלנו (המארגנים) בזמנים של ההרצאות. ולמרות חיבור האינטרנט שהוביל לקשיים. אני מרגיש שהכנס היה מצויין.

בכנס היו פאשלות. אבל האווירה, האנשים, מדהים! לראות קהילה של הייטקיסטים גרפומנים נפגשים עם אנשים שמנסים לעשות את הארץ (והעולם) למקום טוב יותר, אבל הם כעוורים ברזי האינטרנט – הותיר אותי (ואת נועה!) בתחושת התעלות.

(ובנושא משבר האינטרנט – אני רוצה לציין את מושיעי היום בנושאי האינטרנט שהיה ניב קלדרון – שאמר "פשוט תשאל מי בקהל יכול להשאיל את האינטרנט שלו דרך הסלולרי". מה שהוביל לשתי הצעות מיידיות. ואיפשרו למרצים אינטרנט משלהם – תודה!

ואגב, הוא גם צלם מצויין שהשיג תמונות פפרצי מהממות שלי ושל זוגתי דב – אז ניב, אני מחכה להם! 🙂     אה, ותזכור לתייג אותם ב- wordcamp2008israel )

אחד המחירים בלהשתתף באירגון כנס כזה הוא שאי אפשר להנות מההרצאות. ואי אפשר להיות עם האנשים. הצורך לתזז בין דברים, לזהות את הצרכים ולענות עליהם – מונע מכל אפשרות של שיחה מעמיקה להתפתח. למרות שרציתי אנשים – כל כך רציתי! אז בזה אני אסיים בדברים הבאים:

1) אתם רוצים "להתחבר", הנה פרופיל הפייסבוק שלי:  טל בפייסבוק. והרמתי עמוד "מעריצים" לוורדקמפ-ישראל.

2) לכל מטרה, האימייל שלי: [email protected]

3) אנחנו (נועה, אלעד, איתי ואנוכי) – דיברנו על האפשרות לארגן פיקניק פוסט-וורדקמפ (אולי ביום רביעי), אז אחרי שנישן הלילה – ונרגיש שאנחנו מסוגלים לקבלת החלטות שקולה יותר, נספר על זה לכולם. (וגם נשלח מייל עם קישורים, ותודות, ולינק לטופס משוב, ואחרי זה גם יהיו ההרצאות המוקלטות בווידיאו – וכו' וכו').

אגב, אם תרצו לעזור לנסח את טופס המשוב שישלח מחר – אנא העלו את הצעותיכם בעמוד הוויקי שנפתח לנושא.

ואם תרצו להגיב ישירות פה – אז גם סבבה.

תודות בפעם האחרונה לפוסט הזה: תודה לנועה (תו-ת-חית!), אלעד (גם), איתי (לחלוטין). תודות לאנשים שעזרו מסביב (שאני לא אתחיל למנות כרגע), למרצים, ולאנשים שהגיעו – ועשו את הכנס הזה למה שהוא באמת היה (לפחות עבורי).

 

זהו – יאללה לנוח!

נ.ב: הנה רסס של (רוב) הבלוגרים שהיו רשומים לוורדקמפ – ומה שהם רשמו (תודה חנן) http://www.webster.co.il/wordcamp2008/

no we couldn't yet… or could we?! פוסט על דב חנין, אינטרנט כסף ותקווה

כמו רבים מאיתנו, גם אני עקבתי אחר דב חנין ברשת לקראת הבחירות לראשות העיר בתל אביב.

כעת 7:30 בבוקר ואני מתבונן בעגמומיות בתוצאות הבחירות המציגות 51% של תמיכה עבור חולדאי לעומת 34% תמיכה לדב חנין. בקרוב יתחילו הפוסטים לצוף, האם היה לחנין סיכוי? אילו דברים השתבשו? הרבה תשובות לשאלות שרק מי שהיה קשור לשטח יוכל לענות עליהם, ואולי גם הוא לא (כיוון שרוצים מידע מהרבה מקומות בעיר בו זמנית). אני אקרא את הפוסטים הללו בשקיקה, אך אתחיל את הגל עם הפוסט שלי.

אין מספיק בלוגרים (עם מודעות פוליטית) ברשת 2.0!

שוקי (אחי האהוב) פירסם שני קמפייני בלוגרים בשנה האחרונה. הראשון היה ב- 20.4.08 ועסק בקמפיין סגירת מרפאת הפליטים,לקמפיין נרתמו 101 בלוגרים. 4 חודשים מאוחר יותר נרתמו לקמפיין הבלוגרים למען דב חנין, 143 בלוגרים. 10 בלוגים לחודש זה לא מספיק.

הקליפ המצויין "זאת לא העיר שלי"  זכה לכמעט עשרת אלפים צפיות באינטרנט (מישהו יודע האם זה כולל את הצפיות בסרטון בבלוגים? אני חושד שכן). זה שיפור, זה יפה. אבל (עובדה) זה לא מספיק כדי להכריע בחירות.

ומציק לי לקרוא את התגובות ב- YNET בעד חולדאי. זה מקרה ברור של "מישהו" (שכולנו פה יודעים מי הוא), עם הרבה כסף, אשר הושיב בובות-תגובות להקליד סיסמאות הפחדה, מעולם לא זכור לי כל כך הרבה זבל בווינט – גועל נפש… (אגב, אינני טוען שאין מי שבעד רון-חולדאי, פשוט מגיבי הווינט לא נראים כאלו, ואם כן – אז תומכי חולדאי לא מסתמנים כאינטיליגנטים במיוחד)

אז מה חסר? כסף!

כשכתבתי לפני שנה את "תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט" לא העזתי לכתוב או אף לחשוב את המילה שכעת אני אקליד: כסף!

כיצד אפשר לחבר בין אידיאולוגיה חברתית, ה"חינמיות" של האינטרנט – וכסף. ולמה שבכלל נחפש את החיבור? הנה למה:

אהודק, במאמר מצויין, שאל האם אובאמה ניצח בבחירות בזכות האינטרנט. המאמר מעלה כמה סימני שאלה לגבי הקשר הישיר הזה: קריאת המאמר מלמדת שפחות מחצי מהאמריקאים מחוברים לאינטרנט. כך שלמרות הנוכחות האינטרטית העצומה לה זכה אובאמה במהלך המירוץ, היה עוד מרכיב (שכנראה, לדעתי) סלל את הדרך לנצחונו של אובאמה: והוא הכסף. כמות הכסף שאובאמה גייס דרך האינטרנט איפשרה לו לרכוש שטחי פירסום לכל המקומות שהיו ריקים מנוכחותו אינטרנטית (החל מפירסום בזמני שידור ממלכתיים וכלה בפירסום במשחקי מחשב ו- XBOX – הגיימרים הצעירים, ניתן לשער, פחות קרובים לאינטרנט הפוליטי).

הפעילים של דב חנין רצו לנצח קמפיין ללא כסף (תיקון: היה תקציב, אך זעום). רק ברוח  טובה של אנשים מתנדבים. עוד שנים רבות, כשהרבה יותר אנשים יהיו באינטרנט, אני מאמין בלב שלם שזה היה יכול להתאפשר. בסרטון הסלבריטאים היו צופים יותר מ- 10,000 איש, אילו ידעו עליו אבל לצערי הידיעה פשוט לא הגיע אליהם.

ייתכן והזנב הארוך של תומכים, מהם זכה אובאמה לתמיכתו הכספית, לא תהיה מספיק משמעותית בישראל: אולי לא מספיק אנשים יסכימו לתרום כסף באינטרנט. אבל בקצב הנוכחי שאנו רואים – אני מתפתה לחשוב שהפניה לכסף היא הדרך היחידה של האנשים המרושתים להגיע לאלו שעוד לא. 

אז קמפיין חנין נכשל ?

כן. השאלה היא האם הוא היה כישלון מוצלח או לא.

כשלון מוצלח יהיה כזה שלומדים ממנו, כזה שמבינים ממנו האם צריך להגביר קצב או לשנות כיוון. כישלון שמעורר מחשבות של תקווה על מה אפשר לתקן בפעם הבאה.

הקמפיין נכשל להביא את המועמד לראשות עיר. נכשלנו בלהוכיח לישראלים שהאינטרנט משפיע. אבל מה נצליח ללמוד מזה?

אני ממתין בשקיקה למסקנות של חברי הבלוגרים עקב תוצאות הבחירות.

המסקנה שלי מהכישלון של חנין, במקביל להצלחה של אובאומה, היא שכנס וורדקמפ 2008 (ושכמותיו) לא יספיקו בשביל היקף השינוי החברתי שאנו מייחלים לו. זה לא מספיק שנביא עוד אנשים ועמותות לאינטרנט 2.0. כי הקצב של זה (בינתיים) הוא איטי מידי. כנראה שמה שצריך הוא למצוא דרך לעודד יותר אנשים לפתוח את הארנק שלהם באינטרנט. האם זה יקרה כתוצאה מכנס כזה או אחר? אני לא יודע – אני חושד שלא.

אם יש לכם רעיונות איך היה אפשר לעשות את זה, או השגות על שכתבתי – אשמח לקרוא אותן…

ומה לגבי קמפיין עיר לכולנו ?

נראה שכאן זכינו להצלחה! האם האופוזציה תוכיח את עצמה לבחירות הבאות? אני מקווה שכן!

סלבריטאים קוראים לתושבי תל אביב לצאת מהבית ולהצביע (אני בעד!)

מסר ראוי, ועשוי חמוד…

(אולי גם אתם תעבירו הלאה ל- 5 חברים ?)

רוצים סיבות יותר קונקרטיות למה כדאי להצביע לדב חנין, הנה רשימה מסודרת (באדיבות קלינגר)  : 

להמשיך לקרוא סלבריטאים קוראים לתושבי תל אביב לצאת מהבית ולהצביע (אני בעד!)