מבוא לבלוגוספירה של קהילת ה- R העולמית

בכנס האחרון של useR 2011, אשר התקיים באוניברסיטת ווריק אשר באנגליה, נתתי הרצאה זריזה של כ-5 דקות על הבלוגוספירה של קהילת ה-R העולמית (למי שלא מכיר, הנה הסבר קצר על מה זה R).

לאחרונה פנה אלי קוריאני חביב בשם צ'ל-הי-לי וביקש ממני להקליט את ההרצאה הזו על מנת שהוא יוכל להקרין אותה בכנס R שמתקיים השנה (2011) בדרום קוריאה. החלטתי לעשות זאת, והעליתי את ההרצאה (באורך של כ-7 דקות, באנגלית) לאינטרנט.

ההרצאה עוברת בזריזות על:

  • ההיקף בהתעניינות של הקהילה העולמית בבלוגרים שכותבים על R
  • על מה כותבים בלוגרי R
  • איך לעודד בלוגר שאתה מעריך לכתוב עוד
  • כיצד להתחיל בלוג R בעצמך
  • טיפים על איך לכתוב בלוג כזה
  • עצה אחת על כיצד לפרסם את הבלוג שלך (פשוט להירשם ל- r-bloggers.com)
  • שתי תחזיות קטנות לגבי העתיד של R והבלוגוספירה
תהנו:

(הפוסט הזה גם פורסם באנגלית בבלוג שלי על R)

"עולם הזמן" (In Time) – סרט עתידני על בעיות עכשוויות

הסרט החדש In Time (בזמן, או כפי שתורגם בארץ "עולם הזמן") יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:

הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "עולם הזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.

כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…

Posted in ביזבוז זמן (אבל כיף), הארכת חיים, עתידנות

|

Tagged , , , , ,

|

Leave a comment

עידכון: ראיתי את הסרט. עשוי לא משהו (אחד מאותם מקרים שההתחלה מצויינת, אבל התסריטאים לא בדיוק ידעו לאן לקחת אותה…). חבל.

החוק שמאפשר להתעשר על ידי תביעת בלוגרים על "לשון הרע"

חוק איסור לשון הרע במדינת ישראל קובע שלשון הרע זה:

"דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".

לאחרונה החליט חבר הכנסת הנכבד מאיר שטרית (הזה שהגה את הרעיון של חוק המאגר הביומטרי) לקדם תיקון לחוק האיסור לשון הרע.

התיקון הוא שבכל מקום שבו כתוב שאפשר לתבוע ב- 50,000 שקל, יהיה מעכשיו ניתן לתבוע ב- 500,000 שקל.
והרי מה שהוא כותב כדי לנמק את הצעתו:

מאז שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 חוקק הוא הוכיח את עצמו והיה מאד יעיל בתביעות דיבה.
לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם. מוצע להעלות את הפיצויים שרשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי שנפגע מהוצאת דיבה.

התפלאתי מאד לנוכח הקביעה של כבוד חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה. לא ראיתי מחקר כמותי/איכותני שעסק בנושא בעת האחרונה.
גם לא ברור לי האם באמת העלאת הרף פי 10 תסייע בהרתעה באופן שיצדיק את הפגיעה בחופש הדיבור של אנשים ברשת.

מתוך סקרנות, רציתי לבדוק מה היו התביעות שהתרחשו בעת האחרונה נגד בלוגרים ברשת עקב לשון הרע.
חיפוש "תביעת בלוגר" בגוגל, הציף כמה מקרים.

  1. הראשון הוא המקרה המפורסם של תביעת תומר פרסיקו, על ידי הבודהה מאוריון (מדובר במקרה מאד רציני, ולא בבדיחה. אני רציני). יש כמה תוצאות בגוגל אודות המקרה הזה.
  2. השני הוא המקרה של תביעת הטכניון את גוגל, על כך שהיא מחזיקה בלוג שבו פורסמו השמצות שכנגד הטכניון.
  3. השלישי הוא התביעה של חברת שיווק את יובל דרור, על כך שהוא כתב עליהם באחד הפוסטים שלו שהעיסקה שהם מציעים היא "מופרכת" (כן, שמעתם טוב, איימו עליו בתביעה בגלל שהוא השתמש במילה מופרכת כדי לתאר את העיסקה שהם מציעים).

הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (אשר מוגן מתביעות לשון הרע, מתוקף היותו חבר כנסת), מאפשרת לכל מי שמעוניין לתבוע את האחר, ללא הוכחת נזיקין, על סכום אשר צפוי למוטט את אותו אדם כלכלית.

אבנר פינצ'וק כבר כתב בנושא והציג סיכונים נוספים שמועלים בחוק.
באפשרותכם לעקוב אחר מצב החוק באתר הכנסת הפתוחה.
החוק עבר קריאה טרומית של 10 בעד למול 1 נגד. המתנגד היה ניצן הורוביץ בעוד שהאנשים שהצביעו בעד החוק הגיעו מהליכוד, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.

נחמתי היחידה היא שאילו החוק היה עובר, כנראה שמובילי מחאת האוהלים היו מסוגלים להתעשר רק מתביעות הדיבה על הדברים שכתבו כנגדם…

תחי ישראל.

עידכונים:

  • צבי טריגר כתב על הנושא בווינט – סיכום: זה רע לטוקבקיסטים ולמחאות פייסבוק.
  • עידו באום כתב על הנושא בדה-מרקר – סיכום: ד"ר תמר גדרון עשתה דוקטורט על הנושא, ומצאה שבאנגליה (שם יש חוקים קשים בנושא של לשון הרע), הייתה ירידה בכמות התחקירים כנגד גופים שנוטים להיות תובעים סידרתיים (למשל, בעלי הון סעודיים שנחשדו במימון טרור)