חודש: פברואר 2011

כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.

הנה הדגמא יותר טובה:

הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…

מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.

(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)

ביום רביעי האחרון נתתי הרצאה של 50 דקות בסדנת ויזואליזציה מטעם האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה על סוגי הפעולות האפשריות ("היסודות") אשר אפשריים כאשר מבצעים אינטראקציה עם היצגים גרפיים של נתונים (או בלעז: Interactive Data Visualization). בפוסט הנוכחי בכוונתי:

1. להסביר מה זה אינטראקציה עם היצגי נתונים ולתת את המוטיבציה הסטטיסטית עבורה
2. לפרט ולהסביר את 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים
3. לדבר על ההזדמנויות והאתגרים שמציבים בפנינו היכולת לאינטראקציה עם היצגי נתונים

כל הדוגמאות שיוצגו בפוסט זה יושמו באמצעות התוכנה GGobi (תוכנה חופשית/קוד-פתוח). בפוסט הנוכחי אני לא אדון בתוכנות שמיישמות את העקרונות שיתוארו. אני מקווה לעשות זאת באחד הפוסטים העתידיים. לבינתיים, הנה דמו של 5 דקות על השימוש ב- GGobi (אפשר לקרוא את המשך הפוסט גם מבלי לצפות בו) :

brutally short intro to ggobi from Mat Kelcey on Vimeo.

להמשיך לקרוא 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים – סיכום הרצאה

הומיאופתיה היא אחת מאותם תופעות תרבותיות מעניינות. מדובר ב"שיטת ריפוי אלטרנטיבית" אשר זכתה לאינספור מחקרים מדעיים שיטתיים אשר מסקנתם הגורפת הייתה שמדובר בשטויות. ואף על פי כן, מספר רב של אנשים משכילים בוחרים להתעלם מהידע האמפירי שנאסף וללכת עם ה"אמונות" שלהם.

אתם בוודאי שואלים "אז מה הבעיה בזה? שיאמינו". אני שמח ששאלתם. בתימצות, הסיבה שאני נגד היא כיוון שמדובר בפסאבדו מדע לכל דבר, שמבזבז להרבה אנשים זמן וכסף (במקום להשקיע אותו בדברים רציניים יותר, כמו הניסיון לבצע מחקר שיאפשר הארכת חיים רדיקלית). רוצים הסבר יותר שיטתי? תוכלו לקרוא אותו כאן.

אם אתם מתרעמים מהנושא, ורוצים לפגוש עוד אנשים שכמותכם, למה שלא תבואו להפגנה ביום שישי הקרוב (04.02.2011) בשעה 10:23 בכיכר דיזינגוב? עוד פרטים על ההפגנה מופיעים כאן.

המטרה היא הבאה:

"מטרתו של קמפיין 10:23 הבינלאומי הוא להגביר את המודעות למהי באמת הומאופתיה. נספר לך איך אפשר להראות שהיא לא עובדת, למה טענותיהם של ההומאופתים הן בלתי אפשריות, ולמה זה חשוב."

רק הערה לגבי המחקר המדעיים: היו כבר אינספור מחקרים שבדקו (מאד מאד בהרחבה) את היעילות של טיפולים הומיאופטיים (כולל ניסויים קליניים מבוקרים). יוסי לוי (בבלוגו) מפנה למאמר המסכם את המחקר הבא מה- lancet) :
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16125589
אם אתה מחפש עוד מחקרים, יש עוד אינספור בויקיפדיה האנגלית:
http://en.wikipedia.org/wiki/Homeopathy#Evidence ואם לצטט את ההתחלה:

Homeopathy's efficacy is unsupported by the collective weight of modern scientific research.

לצורך ההמחשה של ההבדל. המאמר על רפואה-סינית/דיקור, מתחיל במשפט:

The effectiveness of acupuncture remains controversial in the scientific community

יחי ההבדל העצום בין "שנוי במחלוקת" (דיקור) לבין "כל המדענים חושבים שזה שטויות" (במקרה של הומיאופתיה).
מתוך סקרנות, ביררתי גם לגבי שיטת פלדנקרייז (גם כן שיטה שמוגדרת כ"אלטרנטיבית"). שם יש פחות מחקרים מדעיים, אבל השניים שמצאתי מעידים על אפקט מובהק של התערבות באמצעות השיטה (הוספתי את שני המאמרים הללו בערך פלדנקרייז בוויקיפדיה האנגלית)

(פוסט דומה גם פורסם בבלוג התאום שלי: המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה)

שתי הערות לסיום:

הערה 1: חלקכם עשויים לשאול את עצמם איך אני מתנגד להומיאפוטיה אבל תומך במחקר להארכת חיים רדיקלית. מה פתאום האחד נראה לי הזוי, והשני נראה לי רצוי. אז אתם מוזמנים לתחקר אותי בנושא בתגובות, אבל אם לתמצת: אני לא מאמין שהארכת חיים רדיקלית תתרחש במהלך חיי, אלא אני חושב שזוהי מטרה שראוי לשאוף ולחקור אותה. אני מקווה שההבדל ברור, ואם לא – אתם מוזמנים לשאול.

הערה 2: יהיו שיטענו שיש דברים יותר דחופים להפגין עליהם. לדוגמא, להתנגד לשילטון הדיקטטורי והמדכא של מובארק במצרים. עם זאת, כנגד שלטון מובארק יהיו שיטענו שהוא שומר על יציבות איזורית, ולמי איכפת מכמה אזרחים שסובלים. ברמה האישית, לי איכפת מהכמה אזרחים שסובלים (למרות שאיני יודע, ייתכן ואכן דמוקרטיה מצרית רק תסתיים בשלטון דתי קיצוני שיסב יותר נזק לאזרחים מאשר תועלת, מי יודע). ועם זאת, המורכבות הפוליטית שמעבר לים, אינה מבטלת את הצורך להעלות מודעות לגבי הבורות שמתרחשת בתחום ההומיאופתיה בארצנו, ורק צפוי שמישהו כמוני (שמבין במחקר מדעי יותר משהו מבין בפוליטיקה איזורית), יטרח להעלות את הנושא הזה בבלוגו.

ובשביל הכיף, כיצד תראה סדרת טלויזיה על חדר ניתוח שמנוהל על ידי הומיאופתים:

(והנה עוד כמה סרטונים)