בעד הטלת מע”מ על ירקות ופירות – דיון על השוק בארץ בין כלכלן מומחה וכלכלן חובב

עידכון – פירסמתי פוסט נוסף (ארוך למדי) המרחיב ומוסיף נתונים על מה שנאמר בפוסט הזה “בעד מע”מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

בשבועות האחרונים התעניינתי בשאלת הכנסת המע”מ לירקות והפירות. כפי שכתבתי בפוסט הראשון בנושא: קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים היות וחסר לי ידע ניסיון בנושאים כלכליים (ופוליטיים). ועדיין חששתי מהמע”מ מההיגיון הבא:
הטלת מע”מ על ירקות ופירות -> עלייה במחירי הירקות והפירות -> ירידה בצריכת הירקות והפירות -> פגיעה בשכבות החלשות של האוכלוסיה / פגיעה (לאורך שנים) בבריאות הציבור
הטיעון נשמע פשוט והגיוני לכל בר דעת.עיקר הדיונים סביב הנושא (ממבקרי הבלוג) היו סביב השאלה האם (עקרונית) יש לתת מס שווה או לא. האם מע”מ הוא מס רגרסיבי או נייטרלי, האם שינוי במחירי הירקות והפירות ישפיע בכלל על הצריכה שלהם. והיו גם רמיזות על האפשרות שהטלת המע”מ לא ישפיע “יותר מידי” על מחירי הירקות והפירות.
הרבה אנשים דיברו, אך רק שניים טענו לידע נרחב ואמיתי בתחום והם: חבר הכנסת שי חרמש מהלובי החקלאי וד”ר רונית אנדוולט, המומחית לנושאי תזונה ובריאות הציבור.
בפוסט הנוכחי אני זוכה להציג בפניכם מפרי ידו של כלכלן אשר (כפי שתתרשמו בעצמכם), הוא בעל ידע מרשים מאד בתחום כלכלת הירקות והפירות בארץ. האיש (ששמו לא ייחשף פה ויכונה א’) שלח אלי במייל את עמדתו ונימוקיו והצליח בדבריו לערער את עמדתי המקורית. להסית את דעתי ולקבל את קריאתו שכן להטיל מע”מ על ירקות ופירות.

את מכתבו של א’ הפניתי לש’ (שם נוסף ששמור לבינתיים במערכת) לשאול אותו לדעתו. בין השניים התפתח דיון ער (וארוך) שאותו אציג בהמשך למכתבו של א’. התוצאה הסופית (אצלי) הייתה לקבל את עמדתו של א’ (ולהפסיק את התנגדותי להטלת המע”מ על ירקות ופירות).
אני מזמין את כולכם לקרוא ומזמין אתכם לקבל, לדחות ולהגיב לטיעונים כאוות נפשכם – איני מבטיח להסכים, אך אני מבטיח לקרוא.

והנה דבריו של א’ (לאחריהם הדיון עם ש’):
להמשיך לקרוא בעד הטלת מע”מ על ירקות ופירות – דיון על השוק בארץ בין כלכלן מומחה וכלכלן חובב

איראן וטוויטר – מקרה דוגמא (עוד לא ברור למה)

כפי שרובכם וודאי יודעים, באיראן התקיימו לאחרונה בחירות בין אחמדינג’אד לבין מוסאווי (המועמד המוביל מטעם מחנה הרפורמיסטים). יום הבחירות הגיע, אנשים הצביעו, והדיווחים מהתקשורת זרמו על תוצאות הבחירות. הנה לפניכם גרף המתאר עת מספר הקולות שדווחו עבור כל אחד משני המתמודדים המובילים:
iran-election-graph

מה שהגרף מדגים זה יחס לינארי כמעט מושלם במספר הבוחרים לשני הצדדים, לאורך ששת הדיווחים החדשותיים שפורסמו במהלך יום הבחירות והגעת תוצאות ההצבעה (נחשפתי לגרף באתר “קו חוץ” אשר מציע פרשנות חוץ בעברית).
כשרואים נתון כזה אי אפשר שלא לשאול אחד משניים: או שמישהו קיבל את הנתונים ומאד עיגל אותם. או (האפשרות שאיראנים רובים חושדים בה) שמישהו לא הסתכל על שום נתוני הצבעות ופשוט הקריא מה שהמשטר הטוטאליטארי של איראן אמר שצריכות להיות תוצאות הבחירות. אם היה עלי לנחש, הייתי מאמר על האופציה השניה (שוב, בהנחה שהגרף שתיארתי כרגע הוא נכון, אך כנראה שכך הוא – הוא הגיע מדיווחי בלוגרים על תוצאות הבחירות שדווחו בחדשות באיראן).
אך אילו באמת היינו רוצים להגיד שיש פה בעיה, מה שהיינו צריכים לעשות זה להשוות את זה לגרפים אחרים של דיווחי בחירות (באיראן בשנים קודמות ובאופן כללי). למה אני אומר זאת, כיוון שאפשר לראות שהנקודות אינן מסתדרות על הקו בדיוק, והיות והסקאלה היא של מליונים, אז אינני יכול להיות בטוח עד כמה בעצם הנתונים כן משקפים הבדלים של עשרות אלפי הצבעות, אך אנו פשוט לא מסוגלים לראות אותם. ניחא…
(עידכון 1: מישהו כתב לי שמישהו אחר בדק והראה שאותו הדבר התקבל גם בבחירות בארה”ב לפני כמה זמן. עוד לא ראיתי אבל אולי. בכל מקרה ראו את העידכון הבא)
עידכון 2: בינתיים נתקלתי במאמר אקדמי ארוך המנתח את תוצאות הבחירות באיראן ומציג שורה של ממצאים אשר מעידים על כך שהבחירות באיראן זוייפו הנה הלינק כאן.
עידכון 3: אורן פרבר נתן (בעברית) תיאור יפה לבעיה סטטיסטית שמראה שהסיכוי שהבחירות באירן לא פוברקו הן פחות מ- 0.5% (תחת הנחות מסויימות). הנה הקישור.

בכל אופן, מה למדנו מזה?
ראשית – שאם אתם רוצים להונות אוכלוסיה של בלוגרים איראניים לגבי תוצאות הבחירות, תוסיפו רעש כלשהו ליחס בין תוצאות הבחירות (רעש יוניפורמי, נורמאלי, משהו…).
אבל מה שבאמת מעניין בבחירות באיראן, הן הקשר בינן לבין האינטרנט…

הפייסבוק שנסגר לפני הבחירות: התומכים הרפורמיסטים של מאסאווי, כהמון, הצליחו לרתום את האינטרנט למאבקם הפוליטי. עוד בנסיונותיהם להוביל לבחירתו של מועמדם, הם השכילו להשתמש בכלים הפשוטים העומדים לרשותם כגון טוויטר ופייסבוק, על מנת לתאם ביניהם פעולות (אסיפות, מפגשי הסברה וכו’). זו גם הסיבה, כנראה, בגינה בחר המשטר לחסום את הגישה לפייסבוק כ- 20 יום לפני הבחירות.
כשהמשטר מפחד סוגרים את כל הברזים:
עד כאן עד שהגיעו התוצאות – אבל לאחר שהתוצאות הגיעו, מסתבר ששערי גיהנום נפרצו – והמדהים הוא שכולנו יכולנו לקרוא על זה ברשת!
עוד לפני שאיזשהו כתב חדשות יכל לתת דיווח מקיף, עשרות מאות ואלפי דיווחים על הנעשה באיראן נשלחו באמצעות טוויטר, וניתן היה לקרוא אותם בקלות על ידי חיפוש המילה #iranelection בחיפוש של טוויטר.
הנה הדיווחים כפי שהם התקבלו כעת:


הדיווחים שזרמו אתמול בלילה סיפרו על מהומות ושרפות וצעדות. ידעתי בשלב מוקדם מאד שמנהיגי המחנה הרפורמיסטי מוחזקים תחת מאסר בית והיו קישורים לתמונות נוראיות של אלימות משטרתית, מפות גוגל להתמצאות ואינספור סרטונים של הפגנות.
במקביל יש ביקורת של טוויטריסטים על הסיקור החלקי ש- CNN מציגה למאורעות. בתמונה שלפניכם אפשר לראות השוואה של כמות השטח שכל אחד מאתרי החדשות הגדולים סיקרו את המהומות באיראן (CNN – לא יצאו טוב…)

(ניתן לעקוב אחרי הביקורת על ידי חיפוש הצירוף: CNNfail בטוויטר.)

(לפרוטוקול, שמעתי על זה לראשונה בטוויטר דרך הבלוגרית בחסד יונית מוזס)

בזמן שהמהומות התחילו לפרוץ, ממשלת איראן סגרה את רוב תשתיות התקשורת. הם חסמו את הרשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד שלל אתרים חדשותיים מרכזיים מהעולם. הם כיבו את הרשת הטלפונית, ואיראנים נבונים שלחו אימיילים לחבריהם בחו”ל בתחינה שאלו יפרסמו בטוויטר שלהם, אל העולם, מה מתרחש בארצם.
לי זה נוגע ללב!

מאיראן עד קנייה
מבחינת האיננטרנט, יש פה דוגמא מדהימה לכיצד האינטרנט מאפשר לאזרחים לחשוף בפני העולם כיצד הממשלות שלהם מתנהגות. והקצב שטוויטר מציע איננו ניתן לתחרות למול זה של רשתות התקשורת הגדולות. כך לדוגמא קרה בקניה לאחר הבחירות בשנת 2008, שהעולם יכל לראות את האלימות שפרצה שם בזמן זה:

אז מה אנו לומדים מכל זה?
אני לא יודע.
בפירוש קורה פה מ-ש-ה-ו. אבל מהו הדבר שקורה, זה לא ברור.
הקול הפנימי שבי שחושב על קונספירציות שואל את עצמו עד כמה ממשלים אחרים (כמו זה של אובאמה, שהראה הבנה מקיפה של האינטרנט), היה מעורב בעקיפין במה שקורה (לדוגמא על ידי זיהוי דברים שראויים לדיווח ואז הפצתם באמצעים הללו, על ידי שהם מאפשרים לשאר המשתמשים האותנתיים להפיץ הלאה).
לא ברור כמה מהדיווחים הם אמיתיים וכמה לא, אבל השטף מרגיש “אמיתי” (אני מת שמישהו ימדל כבר את הדברים הללו שיהיה לנו דרכים חכמות יותר לדעת זאת).
מה המשמעות של זה על העתיד?
העתיד של איראן – שאלה מרתקת. האם זו תחילתה של מהפיכה במשטר שם או פשוט הזדמנות למשטר לרצוח שכבות של אוכלוסיה משכילה? עוד לא ברור.
העתיד של האינטרנט באופן כללי – זו דוגמא עבור משטרים אפלים מה האינטרנט יכול לשחרר. זה מעודד משטרים כמו סין לשמור על פיקוח אדוק (כאילו הם לא ידעו קודם). ובאופן כללי, צריך להזכיר לכולנו עד כמה הכרחי זה עבורנו שלא לאפשר לאף ממשלה בישראל, אי פעם, לצנזר את האינטרנט… (ואם זה נשמע לכם מדע בדיוני, אז אני רוצה להזכיר לכם שחוק סינון אתרים כבר עבר קריאה ראשונה)
העתיד של טוויטר באופן ספציפי – הייזם שיצליח להרכיב הצגה מחודשת, אינטיליגנטית, של טוויטים יעשה הרבה טוב לעולם. העובדה שכרגע אני לא יודע כמה אנשים כותבים על משהו, כמה טוויטים יש להם בנושא, מה הקשרים ביניהם כשהמידע שלהם זרם (כך שאני יכול לראות אם זה משהו שמגיע מהרבה רשתות חברתיות בטוויטר או גושיש מסויים שאולי הוא מזוייף) וכו וכו – אלו הם האתגרים הבאים שאני רואה לצרכני אינטרנט שכמותי בשימוש בטוויטר לזיהוי מגמות.
(אם למי מכם יש כלים מגניב להמליץ עליהם, הרגישו חופשי לכך בתגובות!)

הזמנה לאירוע: האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית – פמיניסטית

היום פנתה אלי שלומית ליר וסיפרה על כנס מעניין (כניסה חופשית) שיתרחש בשבוע הבא (יום ראשון 14.6.09) באוניברסיטת בר אילן (תחת המטריה של החוג למגדר) בשם “האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית – פמיניסטית“.

הנושא מעניין (טוב נו, הפמיניזם זה פחות הקטע שלי, אבל כל השאר כן). וההרצאות נראות מרתקות (אם חנית תהיה שם, אז ברור שזה יהיה מרתק!).

*** אם מעניין אותכם להגיע, תוכלו לבצע הרשמה מוקדמת באתר האגודה הישראלית ללימודי מגדר. ***

ולנוחיותכם, הנה התוכניה המלאה (ניתן ללחוץ בצד הימני העליון לקבלת מסך מלא) :


האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית – פמיניסטית – Get more

מע”מ על ירקות ופירות – סיכום מה שקרה עד כה. ומה הלאה

עד כמה זה באמת מסוכן שהמע”מ הזה יעבור?

מספר אנשים אמרו ואומרים שכל הסיפור הזה נשמע כמו עז שלא יצביעו עבורה.

לעומתם, מספר אנשים הביאו חשש רציני. אחד מהם הוא חבר הכנסת שי חרמש שהסביר במכתבו שתחת מכבש לחצים קואליציוניים (ותחת המשבר הכלכלי שפוקד את העולם) יכול לקרות שהמעמ הזה יעבור. אדם אחר (שמו ישאר במערכת) ששוחחתי איתו נתן ניתוח פאסימי: הוא הסביר שבדרך כלל כשמכניסים עז יוצא שחבר כנסת כלשהו מתלבש על הנושא ומעלים אותו מסדר היום (תוך גריפת הון פוליטי כזה או אחר). במקרה של המע”מ לירקות ופירות, עושה רושם שההצעה הזו יתומה. אני לא ידוע עד כמה הניתוח הזה נכון למה שקורה בכנסת, אבל מי יודע – אולי.

מה הלאה ?

וועדת הכספים צריכה לדבר על הנושא הזה עוד פעם. כרגע עוד לא נקבע תאריך לדיון. כשייקבע, יכול להיות שנפרסם זאת ברבים כדי שמי שרוצה יוכל להגיע לשם.

צפוי מפגש בוקר עם ד”ר אנדוולט ב- 18.6.09. אבל יכול להיות שעד אז זה יהיה מאוחר מידי.

מה דעתכם, צריך לעשות משהו נוסף שלא עשיתי? אם כן, מהו?

הנאום המלא של אובאמה אל העולם המוסלמי מקהיר (כ- 55 דקות)

צפייה מרתקת. האיש יודע לנאום ומציג חזון מעורר השראה. תקוותי שהעתיד שהוא מתווה יתממש.

ההתייחסות לישראל (ושאר העולם הערבי) מתחיל בדקה – 24:10