מי היה הכי מוסרי במהלך עופרת יצוקה: החיילים, המפקדים, צה"ל או הפוליטיקאים ?

לשאלה הזו אין לי תשובה טובה, לאחר שאני רואה את הידיעות בווינט ובהארץ:

  • ווינט – עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח" – הרג חפים מפשע, הוראות לירות בלי הבחנה בתוך בתים, הרס רכוש ללא סיבה – כך תיארו מפקדים ב"עופרת יצוקה" את הפעילות: "בעזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה". צה"ל: "נקבל עוד מידע ונתחקר לעומק"
  • הארץ – עופרת יצוקה | עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש – חשיפת "הארץ": עדויות ראשונות של לוחמים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, חושפות תמונה חמורה, השונה בתכלית מטענת צה"ל על מוסר לחימה גבוה
מאמר המערכת של הארץ אף מציע הסבר לצד התיאור:
החיילים מעידים על הרג אזרחים על לא עוול בכפם, על הרס סתמי, גירוש משפחות מבתים שנתפסו כמאחז ארעי, אטימות ביחס לחיי אדם ועל נטייה להתבהמות. ההתנהגות השערורייתית לא נבעה ממדיניות הפיקוד הבכיר, אך פרחה על רקע נתק בין הדרגים שממפקדי הגדודים ומעלה לבין המתרחש בפלוגות, במחלקות ובבתים שבהם נאחזו החיילים בהמתנה להמשך הלחימה, לאחר שחוליות החמאס נסוגו ונעלמו בשטח העירוני הצפוף. כשלא היה לחיילים במי להילחם, נלחמו במי שהיה.
גם הטוקבקיסטים של ווינט (מי בתשלום ומי לאו) מציגים את עמדתם לסיפור, הנה הכותרות מהתגובות המומלצות בווינט: 

  • התקשורת יצאה מדעתה
  • למה מפרסמים את זה?
  • שקר וכזב !!!!!!!!!!!!! זה מזעזע לקרוא שקר כזה מי שאמר את זה שיזדהה ולא יתחבא מאחורי שם בדוי. אני הייתי שמה וכל ההוראות היו לא לירות אפילו על מקורות ירי אם יש סיכוי אחד שיש אזרחים.
  • תמיד אהבנו לחטט בפצעים שלנו
  • מה זה??????
  • מתי תבינו שזה או אנחנו או הם
  • למה צריך לפרסם את זה בעתונות ???!!!
  • והם המטרה שלהם היא רק חפים מפשע!!!
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • זה ברור, מה הבעיה בזה? ברור שהחיים של החיילים שלנו הרבה יותר חשובים מהחיים של אזרחי האויב.
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • מדובר בבתים שהיה לגביהם מודיעין שהם מלאים במחבלים
  • לא ראיתי בחיי מדינה שיורה לעצמה ברגליים כמו ישראל!
  • . תעזבו כבר את צה"ל ותנו לו לעבוד!!!
  • צהל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם ושלא יקשקשו עם סיפורים מתיפיפים כאלו בתקשורת
  • בגלל סיפור של חייל אחד מאמינים?
  • מלחמה. זה לא היה טיול בפארק. זו מלחמה.
  • בזכות זה כמעט ולא היו לנו הרוגים, אלא כמעט ורק מאש כוחותינו. צריך להפנים אם נרחם אליהם אנחנו נהיה אלא שינפגע!
  • כל הכבוד לצהל
  • איפה הצנזורה ושיקול הדעת של התקשורת?
  • שתחזור הצנזורה.מה קרה לפטפטת המשתלטת עלנו.בגלל זה
  • חלמאות – כן תנו לאירופאים ולכל העולם עכשיו לצוץ מהחורים שלהם.. פשוט טפשות לשמה!!
  • היו ממשיכים לירות עלינו קסאמים – ממש כמו היום, איז

 

והתגובה הבאה היא הראשונה שמצאתי ברשימה שלא הראתה תמיכה בצה"ל:

הרהורים בנוגע למונח "דם על הידיים"
מעניין, מעניין איך מדינה יכולה להצדיק אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" באופן מוסרי לאור התנהלות חייליה בעידוד מוחלט של התקשורת וההנהגה.
מעניין כמה נזק הרס ושנאה פעולה אחת מן אלו המתואות למעלה יכולה לגרום.
מעניין מדוע חוששים מהחזרת מחבלים שישובו לעסוק בטרור, כאשר בו בזמן פועלים במרץ ליצירת דור אויבים ושונאים מר וגדול שבעתיים.
מעניין איך מדינה שלמה התגייסה במשך מספר שבועות למסע הרג רצח וטיהור אוכלוסייה במסווה של "ביטחון לדרום". מעניין איך שיקום הכבוד והזקפה הלאומית באו על חשבון אנושיות מינימלית.
מעניין איך צה"ל יחקור. מעניין איזה חייל יקבל 30 יום במעצר. מאוד מעניין. לסגור את הסיפור הזה, ציונות. נראה שזה לא כלכך הולך.

את הטריילר של וואלס עם באשיר ראיתם ?

(סרט מעולה אגב)

ודעתי? שאם לא צפיתם בהרצאתו המרתקת של פיליפ זימבארדו על "כיצד אנשים רגילים נהפכים למפלצות… או גיבורים" (עליה כתבתי בימים הראשונים של המבצע, בפוסט שבו הצהרתי על התנגדותי לעופרת יצוקה), אז עכשיו זה זמן טוב:

ואתם? מה אתם חושבים ?

תמות כמו שצריך – מה לא ברור ? (6 דקות של אנימציה משובחת על מוות חסר פואנטה)

 

ותודה לטל טבקמן על הלינק לסרטון

יש לכם פרקינסון? גוגל רוצה את הרוק שלכם

או ליתר דיוק, סרגי ברין רוצה. זו הסיבה שהוא מסבסד את עלות הבדיקה הגנטית של החברה 23andme, מ- 400$ ל- 25$, עבור 10,000 חולי הפרקינסון הראשונים אשר ישלחו את הרוק שלהם לבדיקה גנטית אצל החברה (לינק לידיעה).

הידיעה הזו היא התפתחות נוספת למה שכתבתי עליו לפני חצי שנה, שם טענתי שההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי.
אז אומנם זה עוד לא התרחש, אבל הצעד של סרגיי ברין רק מעודד אותי להמשיך לקוות שההשקעה של הציבור הרחב במחקר רפואי תהיה עוד אחת המגמות של העשורים הבאים.

עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה "מציאות מציאות"). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה "מציאות מדומה", הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של "מציאות-מוגברת" (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את "המחסל" (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.
terminator-1-080415-rid5thumbnail
(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז'קט עור של הבחור שמולו)

בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.

הטכנולוגיות של אתמול

בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על "מחשב" שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על "חוכמת ההמונים" (ואולי נקרא לה "חוכמת החברים" ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה"תוכן מבוסס גולשים" אשר הפציץ את עולמנו ב"זנב ארוך" של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).

פוטוסינת' – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.

שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.

וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).

בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם "האמיתי" (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה:
(אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)

גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות

בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה"מדומה" ל"מציאותי", צפיה מהנה (כ- 9 דקות):

ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)

והעתיד ?

הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :

והנה הגירסה הארוכה של הסרטון:
להמשיך לקרוא עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

הסרט שזכה במליון צפיות – תוך שבוע

בחור ישראל, העונה לכינוי קוטימון, יצר "יוטיוב-דיסק" (כלומר, שורה של סרטוני יוטיוב שיוצרים ביחד וידיאו-מיוזיק-דיסק), על ידי שהוא חתך ועירבב 100 קטעים מוזיקאליים הלקוחים מקליפי יוטיוב. התוצאה כשלעצמה היא די מדליקה (כשם שמראה הסרטון שמעל) וניתן להאזין לדיסק בשלמותו כאן.

המרגש הוא, כפי שטקקרנצ' ציינו, איננו בדיסק עצמו, אלא בכך שהוא השיג מליון צפיות תוך שבוע (!), רק על ידי משלוח 20 אימיילים, ותהודה רחבה בבלוגוספירה ובטוויטר.

אותי זה ממש הדליק 🙂