מסתבר שהמלחמה בלבנון (אופס, עזה) מספקת תירוץ מוצלח לאנשים מסויימים להחרים את סיור ההופעות של להקת המחול בת-שבע בשיקאגו. בעת כתיבת שורות אלו כבר נרשמו לאירוע 29 איש, 30 אולי יגיעו, 51 לא יגיעו, ומחכים לתשובה מעוד 200. זה משמח לראות שהתהודה שהאירוע מקבל היא קטנה, מחד. מצד שני, מי היה חושב על משהו כזה? יחי האינטרנט.
הנה הטקסט המלא של האירוע, שמסביר את הרציונל שמאחוריו:
"האם במצע של המפלגה שאתם מתכננים להצביע עבורה יש התייחסות לשיתוף קבצים, קוד פתוח, שקיפות טכנולוגית, תקני רשת ומחזור של מערכות מחשב? אם כן, אז כנראה שאתם מצביעים לתנועה הירוקה-מימד." זאת כתב היום קלינגר בבלוגו ופנה לנמק גם מדוע הוא לא יצביע לעבודה או למר"צ.
המצע הטכנולוגי של התי"מ (התנועה הירוקה מימד) הוא החלום הרטוב של כל ישראלי אוהב אינטרנט באשר הוא. יש תחושת קטרזיס בקריאת כל הדברים הללו שהיינו רוצים לראות ולא חלמנו שמפלגה תעיז להעלות אותם על הכתב. בעיקר לאחר שמהממשלה האחרונה סבלנו מכך שחוק נתוני התקשורת עבר, ועוד אנו ממשיכים להמתין בזמן שמונפת מעלינו החרב של חוק הצנזורה על הרשת (חוק 892).
אני מקווה שכמה שיותר בלוגרים יביעו תמיכה במצע הזה (ויכתבו עליו), שהתקשורת תתלבש על זה – ומי יודע אולי אפילו מפלגות נוספות יחליטו שיש דברים בגו (לא המשחק, המצע).
יוסי טאגורי הפיץ קישור לבלוג של הבית הלבן, עם קליפ יוטיוב בו אובאמה פונה לאומה במשך 5 דקות בהן הוא מתאר חזון מדהים לכהונה הקרובה שלו ותוכניתו להתמודדות עם המשבר הכלכלי. השקעה בתשתיות, תחבורה ציבורית (שלא מפותחת בכל ארה"ב, תלוי בעיר) ועוד. השקעה משמעותית בחינוך (השלשת ההשקעה), השקעה בהחלפת מקורות האנרגיה המשמשים את המדינה, השקעה בשינוי מגורי דירות לשימוש חסכוני יותר באנרגיה, סיפוק אינטרנט מהיר לכמה שיותר שכבות אוכלוסיה, ועוד ועוד. מעורר השראה לשמוע את נשיא ארה"ב מדבר באופן שנשמע כל כך… שפוי. הנה הוא לפניכם:
ומאובאמה אני רוצה לעבור לפוליטיקה שלנו. הלוואי ואצלנו היינו יכולים לשלוח אימייל לפוליטיקאים ולצפות לזכות לתשובה. אני יודע שיש מקרים שזה עבד (למרות שזה בהחלט עבודה שחורה), אבל אם אתם רוצים להעלות את הסיכויים שלכם לקבל תשובה מהפוליטיקאים שלנו בארץ, אז ערוץ 2 נותן לנו הזדמנות. ערוץ 2 העלה יוזמה מעניינת. גולשים מעלים סרטונים ליו-טיוב, הגולשים מצביעים – והסרטון שמקבל את מירב הקולות זוכה ששאלתו תועבר למועמדים לראשות הממשלה.
ההצבעה שלי, אגב, הלכה לשאלה שהעלתה כרמל ויסמן "מהו החזון שלכם?"
עליכם לחפש "שאלות אישיות" כדי להגיע ולהצביע לסרטון של כרמל (אם אתם בעד השאלה). הנה הלינק לתחרות: http://www.youtube.com/Elections09
(איך הסרטון של אובאמה התקשר לי לתחרות של ערוץ 2? כי שניהם מדברים על חזון. הראשון מדגים התחלת יישום בארה"ב, בעוד שהשני מציג קריאת תיגר בנושא לפוליטיקאים שלנו)
עוד לפני שהגעתי לכנס הבחירות של התנועה הירוקה מימד, כבר ידעתי שהם המפלגה לה אני אצביע בבחירות הקרובות.
זה לא היה כי קראתי את המצע שלהם, או בגלל שאחי שוקי אחראי לקמפיין האינטרנט שלהם. הסיבה להירתמות שלי הייתה מפגש בלוגרים (חשאי) שהתקיים ביום האחרון של שנת 2008.
במפגש השתתפו הן ערן בן-ימיני והן הרב מלכיאור, ובו הם הציגו את עצמם באופן שהוא הרבה מעבר לכריזמה – כי אם באותנטיות! התרגשתי להקשיב לאנשים שמעיזים לקוות במדינה שלנו. מתיימרים לשאוף לחשיבה לטווח רחוק ומערבבים מילים כמו חינוך עם מודעות לתרבות היהודית וגם הערבית. ועמוד השידרה להכל הוא השילוב בין חשיבה סביבתית לבין הפרדת דת-ומדינה (כפי שהיטיב לומר הרב מלכיאור: "אני לא אהיה היהודי של שבת שלך").
הכי הקסים אותי היו היחסים המפרגנים שבין ערן ומלכיאור. כבר כל כך התרגלתי לציניות בפוליטיקה הישראלית, שהרי ברור שאנשים שעובדים ביחד לא באמת מחבבים האחד את השני – וכאן אפשר לזהות שכוחם באחדותם. הם סופרים 10 שנים של עבודה משותפת ואני שמח מעודד ומפרגן לאיחוד של התנועה הירוקה מימד לבחירות הבאות עלינו לטובה.
מסקרן לדעת מהו הדבר שמוביל מישהו לצאת ולבחור למפלגה כזו או אחרת. מסתבר שעבורי כל מה שאני צריך הוא להקשיב לאנשים שמדברים בהגיון שנשמע בריא, ויוצרים רושם ברור של אנשים נקיי כפיים.
עבורי, אלו הבחירות הראשונות בחיי שאני מרגיש שהמפלגה לה אני מצביע היא לא הרע במיעוטו, אלא סיבה ממשית לצאת מהבית. ואולי השנה תעלה סוף סוף מפלגה עם סדר יום חברתי/סביבתי לפוליטיקה הישראלית. אני רוצה לקוות.
ואם אתם רוצים לראות מה הרשים אותי כל כך בערן בן ימיני וברב מלכיאור, הנה סרטון של קצת פחות מ- 7 דקות (שווה לצפות לפחות ב- 2 הדקות הראשונות). הסרט המציג כמה מהנקודות המרתקות שעלו במפגש הבלוגרים שהתקיים (בין הנושאים הנדונים: על המועמדים והרקורד שלהם, ענייני חברה וסביבה, תחבורה ציבורית בשבת וההתנגדות של הירוקה-מימד לחקיקה דתית, אחוז החסימה, המצע, אופיה של המדינה).
והרי הוא לפניכם:
(ותודה לד"ר-בלוגים, כרמל וייסמן, על העבודה המעולה בצילום הסרט ועריכתו – תודה!)
מידי פעם מגיע לפני קליפ שבאמת גורם לי לחשוב "היה שווה שהתחילו את היוטיוב הזה".
בקליפ רואים את החתול (לעניינו, ניאו), הודף מעליו עוד ועוד גורי כלבלבים ("הסוכני סמית'"), באופן המשחזר באופן אמין את סצינת הלחימה מהסרט השני (מה שבאופן מטריד ממחיש את מידת הרדידות של הסרט, שניתן לשחזר סצינה המשתרכת על דקות רבות באמצעות קליפ של חתלתולים וכלבלבים של דקה וחצי. לא שזה משהו שלא ידענו על הסרט השני של המטריקס.).
החמידות המתמשכת הותירו אותי ללא ברירה אלא לפרסם את הקליפ הזה כאן עבורכם: