צעדה ברוטשילד: מצביעים ברגליים (לחוק) אוויר נקי

קיבלתי השבוע הזמנה לאירוע (דרך פייסבוק) לצעדה בשדרות רוטשילד בת"א (ביום שישי, ב- 12:00 בצהריים, ב- 16.5.08) , במטרה להעלות מודעות ל"חוק אוויר נקי" שמועמד לקריאה שניה בכנסת.

אז במה מדובר (הנה מצגת בנושא, ולאחריה, אני מציין נקודות משמעותיות שנאמרו בה):

להמשיך לקרוא צעדה ברוטשילד: מצביעים ברגליים (לחוק) אוויר נקי

האם ניתן לגבות את רשימת-חברינו מפייסבוק ?

התשובה הקצרה היא לא. פייסבוק מונעת מאיתנו לייצא את המידע החברתי שלנו אל רשתות חברתיות אחרות.

אנקדוטה לנושא היא סיפורו של רוברט סקובול. בלוגר, עובד לשעבר של מייקרוסופט, אשר ניסה לשאוב 5000 חברים מפייסבוק באמצעות תוכנה של פלאקסו – וגילה שחשבון הפייסבוק שלו הושהה. מלבד להצטרף לקבוצה של ניידות-המידע, לרוברט לא היה מה לעשות.

ובינתיים, עד שפייסבוק ישחררו את המידע שלנו, מצאתי שתי תוכנות שמציעות פשרות:

  1. bigsight_backup – אשר מגבה את אלבומי התמונות שלנו מפייסבוק.
  2. friendcsv – אשר מייצרת עבורנו טבלת אקסל עם השדות הבאים:
    • email  (*)
    • uid (מספר כרטיס של החבר)
    • name
    • sex
    • birthday
    • about_me
    • current_location
    • hometown
    • profile_link
    • picture_link
    • high_school
    • education
    • work
    • affiliations

    (*) – שימו לב שפייסבוק איננה מאפשרת ייצוא של כתובות האימייל של החברים שלנו. כך שבעצם איננו מקבלים את המידע הזה מפייסבוק. מה שכן אפשר לעשות, הוא לתת לתוכנה את הסיסמא לחשבון הג'ימייל שלנו, והיא בתמורה מתאימה בין האנשים שבטבלה לבין האנשים שבספר-האימיילים שלנו בג'ימייל, ואם יש התאמה – היא מצליבה את האימיילים. ההצלבה הזו שימושית כדי לדעת איזה חברים יש לנו בפייסבוק, שאין לנו את האימייל שלהם אצלנו בספר-הכתובות של ג'ימייל.
    (וכמובן שאני לא ממליץ למסור את סיסמאת הג'ימייל שלכם. במקום זאת, אני מציע שתיישמו את מה שכתבתי ב: כיצד להוסיף חברים באתרי web2.0 – מבלי למסור את סיסמאת ה- Gmail שלכם)

    רשמיו של ד"ר אורי אמיתי מהמפגש עם הבלוגרים האמריקאיים

    ד"ר אורי אמיתי פירסם היום פוסט בעבודה שחורה אשר מסכם את התרשמויותיו ממפגש עם בלוגרים אמריקאיים (מה שממשיך את הפוסטון שאני כתבתי כאן).

    אם לסכם את נקודותיו של אורי, הוא אומר:

    1. אנחנו מפגרים
    2. יש עתיד לשירה
    3. Don’t mourn, get organized!

    מכל הפוסט הזה, משפט אחד נגע בליבי באמת, ואצטט רק אותו:

    … כשנשאל אותו משתתף איזו עצה הוא יכול להשׂיא לנו, הבלוגרים הישׂראלים תאבי המהפכה, הוא השיב שעלינו להמשיך לעדור במערכה בסבלנות ובנחישות, עד שיגיע “רגע הקסם” שלנו, בו תהפוך הבלוגוספירה לגורם חשוב במערכת הציבורית.

    להרחבה איכותית, שאו עכבריכם לבלוג של עבודה שחורה.

    יום פאנגאה מגיע בעוד שבועיים – יום של סרטים על ידי העולם, עבור העולם

    (הפוסט הזה מוקדש לדימי, פעיל חברתי בלתי נלאה, שחגג אתמול יומהולדת)

    ב-10.5.08 תתגשם משאלת הטד של ג'נה נוג'אים : יום פאנגאה. ביום זה יוקרנו ברחבי העולם 24 סרטים, לאורך 4 שעות שמטרתם לתת השראה ותקווה להבנה וסולדיריות בינינו. המשאלה של ג'נה בטד הייתה שלום עולמי, ויום פאנגאה הוא הדרך שלה לנסות לקדם זאת. מטרה ראויה ללא ספק. הנה טריילר ליום הזה:

    איפה אפשר לצפות בסרטים ? כמובן שיהיה אפשר לצפות באירוע דרך האינטרנט, אבל מה שניראה לי יותר כיף, הוא לארח מפגש חברים שיצפו ביחד בסרט (הנה הוראות כיצד לעשות זאת). ביום הזה אני אהיה בצפון, במסיבת יומהולדת של חברה טובה, כך שלא אוכל לעשות זאת – אבל אני מאד אשמח לשמוע שאנשים אירגנו סביב זה מפגש.

    ולקינוח – הנה סרטון משאלת הטד של ג'נה:
    להמשיך לקרוא יום פאנגאה מגיע בעוד שבועיים – יום של סרטים על ידי העולם, עבור העולם

    הרצאת טד: כלכלת הקוד-הפתוח (והקשר בין זה לבין חוקי תקשורת כגון 892)

    בהרצאת הטד הבאה מספר יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים, כיצד פרוייקטים שיתופיים (דוגמת לינוקס, וויקיפדיה ועוד) מייצגים את השלב הבא של התארגנות חברתית. התופעה המדהימה הזו הגיעה לשלב שבו היא משבשת מודלים קלאסיים לעשיית רווחים, וממצבת שיתופי פעולה מבוזרים באותה הליגה של תאגידי-על.

    (אגב, דוגמא מצויינת לשינוי חוקי המשחק הקלאסיים, אפשר להבחין בהחלטה של בריטניקה לאפשר לבלוגרים להשתמש בה בחינם.)

    הקשר בין זה לבין 892: בסוף הרצאתו (החל מדקה 16:55),  פרופסור בנקלר אומר: (ביצעתי תירגום יצירתי של דבריו לעברית)

    בעידן האינטרנט, שיתוף פעולה חברתי נהפך לגורם משמעותי מבחינה כלכלית. אבל ישנו צל שחור:
    הכלכלה השיתופית מאויימת על ידי (באותו אופן שהיא מאיימת על) הכוחות החזקיים של הכלכלה הקלאסית.
    לכן, בפעם הבאה שתפתחו עיתונים ותראו החלטה בנושא של זכויות יוצרים או של חוקי תקשורת – תדעו שלא מדובר באנקדוטה קטנה וטכנית.
    אלא מדובר בעתיד היכולת שלנו לממש את היותנו יצורים חברתיים לתוך הדומיין הכלכלי. ועל הדרך שבה מידע, ידע ותרבות תזרום בין אנשים.
    דעו שאנו עדים לקרב על עד כמה קל או קשה יהיה לעידן הכלכלה הקלאסית להמשיך כפי שהיא, או למודל המקביל של הכלכלה השיתופית להשתלב איתה – ובכך, לשנות את הדרך שבה אנו מתקיימים בעולם.

    את הפיסקה הזו אני מקדיש לדורון אשר הגיב בפוסט שבו סיפרתי על ההחלטה של ברזיל לחסום את הבלוגיה וורדפרס.קום. (אפשר להמשיך את הדיון על כך בתגובות)

    והנה ההרצאה: