טריילר לאירון-מן, הערך שלו בוויקיפדיה, ואקסו-סקלטון

אחי האהוב רז, סיפר לי שבקרוב (ב- 3.5.08) יצא סרט גיבורי על חדש (מעולם הגיבורים של MARVEL ) בשם Iron Man. עוד מגיל צעיר יש לי מקום חם בלב לגיבורי על, אבל באיירון-מן לא נתקלתי. העפתי מבט בטריילר (די חמוד האמת) –

רגע וויקיפדיה: החלטתי להעיף מבט על הערך של איירון-מן בוויקיפדיה (לינק). מאד התרשמתי מהיקף ההשקעה שבוצעה בערך הזה. עמוד השיחה שלו (לינק) מכיל 45 (!) פתילי דיונים. ועמוד הדיונים הקודמים מכיל עדכונים שבוצעו עוד היום. תופעה מרשימה…

פיקנטורה ממאמר הויקי – הידעתם ש

ורגע מדע:

איירו-מן, הוא גיבור-על שמבסס את כוחו על שריון חיצוני "סופר-מתקדם" (שנותן לו כוח, מהירות, כלי נשק וכו' וכו'). מה בין זה למציאות? שני קישורים:

  1. זרועות פרוסטטיות. (הפרוייקט האנושי הזה של דין קיימן, ממציא הסאגווי)
  2. אקסוסקלטון (שלד-חיצוני). BLEEX הוא פרוייקט הנדסי שמיועד לאפשר לחיילים-רגליים לסחוב משקל משמעותי לאורך מרחקים ארוכים.

אגב, הנה סרטון המדגים את הטכנולוגיה: (נישמע רועש משהו. וכמדומני, פורסם על זה משהו גם אצל הידען, וכמדומני הבעיה העיקרית במכשיר היא צריכת האנרגיה המטורפת שלו. נראה איך יתפתח…)

בוקר רע ? תאכלו שוקלד (קליפ פרסומת מוצלח)

קפצתי לבקר בבלוג של עמי סלנט, וכרגיל מצאתי פוסט עתיר בקישורים מעניינים (בדיוק מהסיבה הזו אני גם משתדל להיזהר בלפתוח את קורא ה- RSS שלי). אז מלבד להמליץ על הפוסט, רציתי גם לחלוק איתכם את סרטון הפרסומת הבא (שהופיע בפוסט של עמי), אשר מציג עובד משרד שיש לו "אחד מאותם ימים", עד אשר הוא מגיע לחטיף השוקולד שלו. כפי שעמי מציין, מה שמקסים בסרטון הזה איננו רגע האושר, אלא דווקא ההמחשה המצויינת של חיי המשרד שחלקנו נאלצים לחיות.

נ.ב: שניה לאחר הפירסום, הבנתי שראוי להבהיר שהסרטון נגע בי פשוט כיוון שיצא לי לעבוד במקומות שכך הרגשת. אך מקום העבודה הנוכחי שלי (קומפיוקול), מצטיין בלהיות ההיפך ממקום כזה: דבר ראשון – האנשים שם נהדרים, מת-עליהם אחד אחד! שנית – אין שם מכונת שוקלד…

מיצי ירקות – מתכונים

אתמול "זכיתי" בעקירת שן בינה תחתונה. לאחר בדיקה זריזה (וכאובה) – הגעתי למסקנה שאני לא אנסה ללעוס ביומיים הקרובים. והיות ואחרי עקירה אני מנוע מלאכול מאכלים חמים – זה משאיר אותי עם מרקים-קרים ומיצי-ירקות. ולאחר שגיליתי שהמידע טיפה מפוזר בנושא של מיצי ירקות, החלטתי לרכז כאן את המתכונים למיצי ירקות שאיתרתי.

על מיצי-ירקות נסחטו הרבה מילים. ד"ר דינה ראלט כתבה מאמר מצויין על: צום מיצים להסרת דאגת הגוף. וורד לב, כתבה מאמר מושקע על התכונות השונות (לפי הנטורופתיה), של מיצי הירקות השונים (אם אתם רוצים לקרוא אותם הנה הלינק). בתאכלס, האפשרויות שמצאתי עבור מיצי ירקות הן:

  • מיץ גזר– אף יכול לשמש כגורם מאזן לכל תערובת מיצים בשל טעמו המתוק והמובהק.
  • מיץ סלק- טוב לשילוב בקוקטייל מיצים.
  • מיץ סלרי- מכיל מליחות טבעית ולכן עוזר לאזן קוקטילי מיצים ומוסיף להם טעם.
  • מיץ עשב חיטה- אפשר לשתות אותו כמיץ בפני עצמו (1/4 כוס על הבוקר על קיבה ריקה) או בשילוב עם מיצים אחרים. אפשר להשיג גם קפוא. (מניסיוני: הטעם של המיץ ניתן להתמודדות וראוי להתעלמות)
  • מיץ מלפפון.
  • מיץ ברוקולי.
  • מיץ כרוב.
  • ואפשר עוד: חסה, פלפלים, קולרבי, כרובית, פטרוזיליה, בצל, דלעת, בטטה ועוד ועוד. כדאי להוסיף במינון נמוך ירקות בעלי טעם דומיננטי.
  • עוד שילובים מוצלחים: גזר+סלק+ סלרי, גזר+ברוקולי+קולרבי, עגבניה+מלפפון+גזר+פטרוזיליה, גזר+פטרוזיליה/ כוסברה, גזר+עשב חיטה+ ברוקולי.
  • הערונת: אפשר להוסיף מעט ג’ינג’ר לטעם ולשיפור אפקט הניקוי (מתאים במיוחד בחורף) ואפילו תפוח או אגס לעידון הטעם.

ועוד כמה מתכונים (עם שמות קצת סופרלטיביים, אבל ניחא), מצאתי באתר של מישהי בשם גבריאלה מזור (שגם כן, כולל ערימה של טיפים על צום מיצים):

  • אנרגית הבקר – ירוק אביב:תפוח עץ ירוק,2-3 מלפפונים,חופן-יד רוקט,חופן-יד פטרוזיליה,חצי לימון סחוט
  • מיץ כתום – תקווה-לניקוי כבד:3-4 גזר,חצי תפוז,2-3 קוביות דלעת,אצבע זינגר
  • מיץ אדום – קוקטיל מלכים:סלק בינוני , 2-3 גזר, 2-3 קישואים , עלי סלק,אצבע זינגר.
  • מגנזיום ספיישל – 3-4 גזר , 2-3 סלרי + עלים , רבע כרוב, תפוח עץ ירוק, חצי לימון , אצבע זינגר
  • כוח פופאי : חופן יד פטרוזיליה , 2-3 סלרי עלים + גבעול , תפוח עץ ירוק , אצבע זינגר

עידכון:

  • ניסיתי את השילוב גזר+סלק+סלרי – תענוג !
  • צירפתי עכשיו 2 מלפפונים על גמבה. לא מלהיב. (אבל פיציתי את עצמי עם תות סחוט, וזה היה נחמד)
  • ניסיתי מיץ מבטטה – זה מזכיר גזר, רק יותר מתוק. ואיכשהו, הטעים יותר "מחוספס" מאשר זה של גזר. שילבתי את הבטטה עם סלק וסלרי – יוצא מצויין (אבל לגזר אני יותר מורגל).
  • מיץ מלפפונים לא מלהיב אותי. אולי כדאי שאני גם אקלף אותם לפני הפיכתם למיץ, היות והטעם יוצא מעט מר.
  • מיץ מבצל – זה היה טעות ! (המיץ שיוצא הוא פשוט חומר חיטוי חריף וחזק) אבל לפחות זה יצא מצחיק (לראות את עצמי, כשכל העיניים שלי מתמלאות דמעות, משלוקון אחד קטן)

עידכון חשוב נוסף:

  • מאז שהתחלתי לשתות את מיץ הסלק – קיבלתי שתן בצבע דם (אדום סגלגל). ראו הוזהרתם 🙂

מדוע הזנב של גקואים חשוב (ולמה שיהיה איכפת)

טוב, נתחיל בלמה איכפת:

  1. זה דוגמא נהדרת למידע שניתן לאסוף מצילום איטי (slow motion photography).
  2. המידע שנאסף, עשוי לעזור בתיכנון העתידי של רובוטים דמויי-גקו. (והיות ואחייני האהוב י', אוהב רובוטים – אז הנושא ראוי לסיקור)

(הסרטון נמשך 1:20 דקות)

תנועה עולמית לתרומת זמן לילדים (יש כזה דבר בארץ ?)

בבלוג הזה אני מפרסם לרוב שני סוגי פוסטים:
1) פוסטים על אנקדוטות מבדרות או מרחיבות אופקים.
2) ופוסטים על יוזמות חברתיות מעניינות (שאני ניתקל בהם, או מעורב בהם).

הפוסט הנוכחי הוא מהסוג השני.
אני כובת כאן בעקבות הרצאת טד בא הרגע צפיתי. בהרצאה שלפנינו (24:30 דקות) מספר לנו דייב אגר, על הזדמנות מדהימה שהוא זיהה ומימש. הוא היה מחובר לשתי קהילות: זו של סופרים, וזו של מורים. וזיהה איך אצל חבריו הסופרים ישנן פה ושם שעה או שתיים פנויות בחודש. ובמקביל הוא הבחין שאצל חבריו המורים יש רעב עצום לעוד כוח-אדם, עוד אנשים שיוכלו לתת לתלמידיהם יחס של אחד-על-אחד (ואני חשבתי שרק בארץ יש בעיות של כוח אדם בחינוך).

דייב התלהב מהרעיון לחבר בין חבריו הסופרים/כותבים/עורכים עם התלמידים הללו אשר ממש זקוקים לעזרה של מישהו עם שיעורי הבית. איכשהו, הבעל-בית של איזה מקום הסכים לתת לאנשים הללו שטח פתוח להעברת השיעורים, אך הוא גם אמר שכדאי שתהיה שם חנות או משהו – כדי שהשטח לא יבוזבז. אז דייב וחבריו החליטו שעליהם לפתוח חנות למוצרי פיראטים (מה שהופך את ההרצאה למתאימה עבור פורים 🙂 ). לא כי הם חשבו שזה יהיה ריווחי, אלא פשוט כיוון שהם חיפשו משהו מצחיק שיספק את בעל המקום.

לאחר עבודת שיווק ותיאום עם הקהילה, היוזמה הצליחה. הצליחה מאד. תלמידים הגיעו ואהבו את המקום (אנשים שעוסקים בכתיבה באופן מקצועי, מוכנים לעזור לך עם שיעורי בית, בתוך חנות למוצרי פיראטים. אני מצליח לדמיין למה זה הצליח).

עוד מרכזים נפתחו. הבא בתור היתה חנות למוצרים עבור גיבורי-על, והבאה שאחריה הייתה חנות למוצרים עבור נוסעים-בזמן, וההצלחה הייתה גדולה. כל כך גדולה, שהזמינו את הבחור להביע משאלת-טד בכנס טד2008.

משאלת טד (למי שלא מכיר): בכנס טד אסור למרצים למכור מוצרים או לבקש בקשות מהקהל. היות ומדובר בכנס שמקפיד לשמור על היושרה האינטלקטואלית שלו, עד כמה שניתן, בניפרד מאינטרסים כספיים. אך כל שנה, שלושה אנשים מקבלים (בנוסף לאיזה פרס כספי, חסר משמעות), את הזכות לבקש מהקהל של טד (קבוצה של אנשים, מהיותר משפיעים בעולם המודרני) – משאלה.

ובטד-2008, דייב הביא את המשאלה הבאה:

find a way to directly engage with a public school in your area" and then share the story of their involvement on the OnceUponASchool website, hoping in their inspirational effect to start a virtuous cycle, "so that within a year we have 1000 examples of transformative partnerships

הנה ההרצאה: (24:30 דקות)

והנה האתר שבו מסופרים על עוד 9 יוזמות דומות שהצליחו:
http://onceuponaschool.org
(האתר, אגב, מבוסס וורדפרס)

ותאכלס: כבר יש דבר כזה (או דומה) בארץ? אם לא, אני מדמיין שלגרום למשהו כזה לקרות בארץ זה ממש מדע בדיוני. ואבל אף על פי כן האם יש כאן מישהו שקורא את הבלוג הזה, שהיה רוצה שמשהו דומה יקרה בארץ ? (התגובות לרשותכם)