"בכיוון הרוח" – ערב סדנאות + התרמה (ב-1.3.2008)

ניר אסתרמן, אדם משובח (וחבר), הזמין אותי לאירוע יוצא דופן שיתקיים ב-1 למרץ בשם "בכיוון הרוח". עלות ההשתתפות בערב היא 50 ש"ח (אשר מועברים במלואם למחלקת הנוער ב"שלוותה") ובתמורה מקבלים תחושת סיפוק, ו- 5 שעות להעביר במגוון סדנאות ומתחמי פעילות. מהכרותי עם ניר, אני מצפה שהאירוע יהיה מלא באנשים טובים.

אני אהיה שם – וגם פתחתי לכך אירוע בפייסבוק (הנה לינק).

למידע נוסף, אני מעתיק לכאן את הטקסט מהפלייר של האירוע:

להמשיך לקרוא "בכיוון הרוח" – ערב סדנאות + התרמה (ב-1.3.2008)

הדור הבא של זרועות פרוסטטיות

ראיתי את הסרטון והתרשמתי.
מה שמרשים לראות זה עד כמה הטכנולוגיה שלנו השתכללה, עד כמה היא עדיין מוגבלת. ועד כמה רגשות אנושיים בסיסיים של אמפטיה וחמלה דוחפים אנשים ליזום ולהמציא. בסרטון הבא נראה הרצאה של דין קיימן (הממציא של הסאגווי) בטד, בו הוא מספר כיצד הוא פנה לנסות להתמודד עם הנושא של יד פרוסטטית: (הרצאה של פחות מ- 5 דקות).

הנה עוד סרטון על הנושא:

AideRSS – האתר שמוצא לך את הפוסטים הטובים בתוך בלוג

בפוסט הקודם, עוזי איתי ואנוכי הסכמנו שהשאלה "כיצד לסנן מידע חדש שנתקלים בו?" – היא שאלה מצויינת.

והנה במקרה, נתקלתי היום בכתבה "Comparing Six Ways to Identify Top Blogs in Any Niche". שמציגה בעד-ונגד עבור שלל כלי חיפוש (והם: טכנורטי, דלישס, סטמבל-אפון, המלצות מגוגל-רידר, אייד-רסס וחיפוש הבלוגים של אסק). במאמר מופיעות כמה טענות מעניינות כגון:

  1. Technorati doesn't feel as active today as it once did (מסכים)
  2. Del.ico.us hasn't been evolving very quickly (בהחלט נכון, מאידך – עדיין אחלה שירות)
  3. StumbleUpon is more "fun" than it is business (אני מסכים מאד)
  4. Google Reader's new recommendations are very high quality, in tech at least (מעניין, לא ידעתי על זה)
  5. Ask has the best blogsearch on the web, (There's very little spam. ) – (את זה לא ידעתי – מגניב)
  6. הנקודה האחרונה שעליה הייתי רוצה להרחיב: AideRSS

AideRSS – הוא מנוע חיפוש בתוך פידים.
מכניסים לתוכו לינק של בלוג או של פיד (לאלו שלא יודעים מה זה, אנא קיראו את מה זה רסס) ומקבלים את רשימת כל הפוסטים של אותו הפיד, כאשר אפשר למיין אותם לפי "חשיבות". (החשיבות נקבעת לפי המדדים של: מספר התגובות לפוסט, כמה לינקים הוא קיבל מגוגל וכמה הוא קיבל מדלישס). הנה דוגמא לחיפוש שביצעתי על שני בלוגים שאני מחבב ("הרגלי-זן", ולייף-האקר):

התוצאות רחוקות ממושלמות:

  • זמן החיפוש (יחסית) איטי.
  • החיפוש לא עובד כל כך עם בלוגים בעברית (הוא טוען שבבלוג החומוס אין כמעט תגובות. מצד שני, בבלוג החומוס האנגלי, הוא כן מראה את מספר התגובות לפוסט).
  • גם אפשר לדון האם הקרטריונים של החשיבות הם מוצלחים.

אך בשורה התחתונה: AideRSS הוא אתר ששווה להכיר !

למתקדמים: עוד דרך יצירתית להשתמש ב-AideRSS, היא לשאוב רסס עבור שילוב תגיות מדלישס, ולהכניס אותו במנוע החיפוש. לדוגמא: נניח שאני רוצה למצוא עיצוב מעניין עבור בלוג וורדפרס, אז אני מכניס לחיפוש: http://del.icio.us/tag/theme+wordpress (כיוון שהוא יודע אוטומאטית לשאוב את הרסס של הלינק הזה). ואז הוא מביא לי את התוצאות (הנה לינק). מכאן ישר נתגלו לינקים מעניינים (הנה דוגמא לעיצוב וורדפרס כמגאזין: לינק).

האם חבריכם פונים לאינטרנט עבור מידע רפואי ?

קחו אחריות על בריאותכם !

אחי האהוב כתב בבלוג המיגרנה פוסט על בריאות ואינטרנט. המסר שלו הוא פשוט: קחו אחריות על הבריאות של עצמכם – תחפשו באינטרנט מידע בנושאים הקשורים בבריאותכם.

על אף שהמסר הוא פשוט, ולחלקנו ממש טריוויאלי – הרי שאם תבדקו, אתם צפויים לגלות שאנשים רבים סביבכם אינם עושים זאת.

למה אנשים לא מחפשים מידע רפואי באינטרנט ?

יש את הסיבה הכללית שאנשים מתחמקים מלהתמודד עם הבריאות של עצמם – זה, פסיכולוגית, לא פשוט.

אך בעיני יש לכך עוד סיבה, והיא שבתרבות שלנו עדיין קיימות שתי תפיסות לגבי מידע:

  • ספיגה פאסיבית של מידע (כמו זו שהועברה אלינו בכיתה, מהעיתון, הרדיו, הקולנוע והטלויזיה), למול
  • מעורבות אקטיבית בחיפוש, אירגון, יצירה, הפצה, והפנמה של ידע (כפי שבאה בימינו לביטוי במערכות של קבוצות דיון, וויקי, ואף בלוגים כמו זה שלי 🙂  ).

ההבדל התרבותי הזה משפיע מאד דרמטית על האנשים שסביבנו. והמדהים הוא, כיצד אנחנו שוכים שישנם אנשים כל כך חסרי אונים סביבנו – שבאמת תלויים לחלוטין בדברי הרופא.

דוגמא פשוטה: חפשו "הורדת חום" בגוגל. במקום השני אפשר למצוא את המאמר הזה.  ואני מדקלם את מה שכתוב שם:

חום –עד כמה זה באמת מסוכן אם בכלל ? (לקרוא עד הסוף !)

המיתוס טוען שחום גבוה יכול לגרום למגוון בעיות שונות ומשונות – לא משנה מה שמעתם,הכל –אבל הכל לא נכון. חום שמקורו מחלה וירלית או חיידקית לכשלעצמו אינו גורם לשום תופעות לוואי ארוכות טווח כאלו או אחרות.

מה שכתוב שם היה במרחק של שני קליקים מכל מי שיש לו חיבור אינטרנט. מאידך – אני מכיר אנשים רבים שברגע שיש להם חום, ישר ממהרים להוריד אותו, כאילו החום כשלעצמו היה הבעיה.

השאלה כיצד לחפש ולסנן מידע רפואי מהאינטרנט היא שאלה מרתקת שלא ארחיב עליה היום – רק אומר שהתברכתי בשני אחים, שכל אחד מהם (לטעמי) יודע לעשות זאת היטב.

ואסיים:

שביום רביעי 20 לפברואר 15:00-18:00 תינתן הזדמנות, למי שמעוניין, בקבלת טיפול דיקור, בעלות של 50 ש"ח, ממדקר מנוסה בשם "אילן מיגדלי", אשר מבקר כעת בארץ ומעביר סדנה למטפלים. מידע נוסף בבלוג דרך הכוונה – אתר ישראלי לחשיבה סינית (אני אהיה שם).

עצומה הקוראת לביטול אירועי השישים לישראל – אני חתמתי

העוצמה נמצאת כאן, ואני חתמתי עליה (חתמו עליה פחות מ- 3000 איש). יש להם גם קבוצת פייסבוק אליה הצטרפתי (שם הצטרפו מעל 11,000 איש) – הלינק לקבוצה הוא כאן.

הטקסט נכתב ב- YNET.

מה אפשר לעשות עם 100 מיליון שקל? ד"ר רון אבני ופרופ' זאב צחור, יוזמי עצומה הקוראת להעברת התקציבים המיועדים לחגיגות השישים למדינה ליוזמות חברתיות יציעו פטור ממע"מ לשדרות, למשל. בימים האחרונים מופצת באימייל הזמנה לחתום על עצומה הדורשת "לעצור את בזבוז מיליוני השקלים המיועדים לחגיגות, ולתבוע כי הכסף יופנה למטרות חשובות, צודקות וערכיות יותר".

את העצומה יזמו פרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר, וד"ר רון אבני, מבקר אונ' בן גוריון, השייכים ל"קבוצה של אנשי רוח ומעש בנגב", להגדרתם.

השניים ניסחו את העצומה כיוזמה עצמאית וחוץ מוסדית. "החלטנו לפעול עצמאית אחרי שניסינו לעניין גופים כמו 'התנועה למען איכות השלטון' ואחרים, ולא נענינו", מתאר אבני. לאן הם מבקשים להפנות את הכסף? "שהממשלה תחליט, לא נחליט ולא נתיימר להחליט במקומה", הוא פוסק. "אנחנו מציעים שישתמשו בכסף לפרויקטים ראויים בתחום הרווחה והחברה, שייבחרו על-ידי ועדה ציבורית מיוחדת של אנשי רוח, תרבות, חינוך ורווחה. בכל מקרה, לא עת חגיגות היא".

אירועי החלפת הקידומת של המדינה יתמקדו בילדי ישראל ובמסגרתם עתידים להתקיים, בין היתר, "מופע ענק ממדים המשלב אור, מוזיקה, קרני לייזר ואפקטים מיוחדים; מסיבות פארק; מטס אווירובאטיקה וערבי הוקרה מיוחדים". רגע, יש עוד. "יפותחו תשתיות ל-60 גני שעשועים בשכונות מצוקה; ישוקמו 60 אנדרטות זיכרון; ייסללו שבילי אופניים סביב הכנרת ובין תל-אביב לירושלים". וזו, אגב, רק דגימה מהתוכנית.

"זה הזמן לשינוי סדר העדיפויות הלאומי, וראשית לעצור את הבזבוז הצפוי בחגיגות, שעיקרן לתת במה לפוליטיקאים", מסכם אבני, שמתכוון להגיש את העצומה בסוף החודש לראש הממשלה ולשרה רוחמה אברהם-בלילא, הממונה על החגיגות.

ממטה השישים ביקשו לא להגיב על הטענות המובאות בעצומה.

מעניין אם יצא מזה משהו…