חוק סינון האינטרנט (892): טוקבק ווידיאו לראיון הטלוויזיוני של שר התקשורת אטיאס (בערוץ 2)

את הצעת החוק 892 אפשר לקרוא כאן (היא פחות מעמוד, זה קצר). הצעת החוק מחייבת את ספקיות האינטרנט לצנזר את כל התכנים ששר התקשורת קובע כבלתי הולמים ברמת השרת למשתמשים שלא הודיעו לספקית האינטרנט כי הם מעוניינים באינטרנט “חופשי” וכן לא הזדהו מול ספקית האינטרנט כבגירים לפי קריטריונים שקבע שר התקשורת. (ותודה לקלינגר על ההתנסחות הצחה)
נישמע טוב? זה משתפר: ההצעה כבר עברה קריאה ראשונה.

הצעת החוק 892 כוללת:

  • הפעלה של אמצעי הסינון על ידי ספק גישה לאינטרנט במתקניו, באופן שיקבע השר בתקנות (תירגום: לשר התקשורת תהיה הסמכות לקבוע איך לסנן את האינטרנט שלנו !)
  • ספק גישה לאינטרנט לא ייתן למנוי שירות גישה לרשת האינטרנט, אלא לאחר שקיבל מהמנוי, במועד ההתקשרות או במועד חידושה, הודעת מנוי. (תירגום: השר חוסם לנו את האינטרנט. ואם אנו רוצים לגשת לאתרים חסומים, עלינו לפנות לספק האינטרנט ולבקש להוריד את החסימה)

לינקים קשורים נוספים:

ולהנאתכם, הראיון של אטיאס לערוץ 2, מהבלוג של גדי שימשון:

(נ.ב: אפשר גם להכנס ל- http://nocensor.info/)

אם השתכנעתם שמדובר באסון, אבל אתם משותקים ואומרים לעצמכם “מה אנחנו כבר יכולים לעשות ?”, אז הגיע הזמן שתקראו את “תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט“.

עידכון:

(אני בשניהם)

נתן אלתרמן ושדרות

(קיבלתי באימייל, הוקסמתי, וכעת אני חולק)

נתן אלתרמן, הטור השביעי, תשט”ו (1955)

נְשַעֵר כִּי תּוֹתָח עַרְבִי אֶחָד,
תּוֹתָח קָט, בֶּן-בְּלִי-עֵרֶךְ, יוֹרֶה נִים-לא-נִים
יְרִיָּה רַק אַחַת, לְשָבוּעַ בִּלְבַד,
אֶל שֶטַח מַעַרְכוֹת הָעִתּוֹנִים.

נְשַעֵר כִּי עוֹרְכֵי-עִתּוֹנִים לִישִיבָה
מִזְדַּמְּנִים בְּמִקְרֶה, וּבְשוּבָם לְעֵת-עֶרֶב
אִיש רֵעוֹ שוֹאֵל: אֵיךְ אֶצְלְכֶם בַּסְּבִיבָה?
וּמֵשִיב הַנִּשְאָל: הַטְרָדוֹת קַלּוֹת-עֶרֶך…

הַטְרָדוֹת שֶל שִגְרָה. הַסְּבִיבָה דּוֹמֵמָה.
רַק מִפַּעַם לְפַעַם, בְּאֶמְצַע הַמְּלֶאכֶת,
יוֹרֵד אֵיזֶה פָּגָז עָלוּב שֶל מַרְגֵּמָה
בְּשֶטַח מַזְכִּירוּת-הַמַּעֲרֶכֶת.

חוּץ מִזֶּה כִּמְעַט אֶפֶס. מָטוֹס מַנְמִיךְ-טוּס,
וְעִם-שַחַר צְלִיפוֹת אֲחָדוֹת אֶל הַדְּפוּס.

וְאוֹמֵר הַשֵּנִי: סְבִיבָתֵנוּ גַם לָהּ
אֵין עִילָּה לִתְלוּנוֹת. רַק אַחַת לִשְבוּעַיִים
יוֹרָה אֵלֵינוּ מִין בָּזוּקָה אֻומְלָלָה
הַיְשַר בַּחַלּוֹנוֹת וּבַדְּלָתַייִם.

לִפְעָמִים אֵיזֶה הוֹביצֶר בָּנוּ הוֹלֵם.
אַךְ אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים מִזֶּה עֵסֶק שָלֵם.

וְאוֹמֵר הַשְּלִישִי: כֵּן, אַחִים, יִהְיֶה רַע
אִם נַגִּיב הֲגָבוֹת עַל מִקְרִים שֶכָּאֵלֶּה.
תְּמוֹל אֶצְלֵנוּ כִּמְעַט נֶהֶרְסָה הַתִּקְרָה –
אֲבָל מֵילָא.

כַּךְ דִּבְּרוּ הָעוֹרְכִים, וְלִבִּי (שֶנִּימַת
אַקְטִיבִיזְם-מֻובְהָק לא נִימַת יְסוֹדוֹ הִיא)
סָח לִי חֶרֶש: רְאֵה כִּי שֻוכְנַעְתִּי כִּמְעַט
מִן הַיַּחַס הַזֶּה הַסְּטוֹאִי.

וְרַק רַחַש סָפֵק בִּי שָאַל, אִם אָמְנָם
לֹא הָיָה מִתְעַרְעֵר מְעַט קַו הַשִּכְנוּעַ
לוּ שָכְנוּ בֶּאֱמֶת עִתּוֹנֵינוּ אֵי-שָם
וְהָיוּ מְקַבְּלִים “רַק” פָּגָז לְשָבוּעַ…

רַק פָּגָז לְשָבוּעַ – לֹא כֵן? – עִם צְלִיפוֹת
אֲחָדוֹת בְּכָל-יוֹם אֶל חֲדַר הַיְשִיבוֹת…

יִתָּכֵן כִּי הָיוּ הֵם דּוֹרְשִים אָז בְּקוֹל
לְסַלֵּק וִיהִי-מָה כָּל עֶמְדָה שֶל טִיוּוּחַ…
יִתָּכֵן וְהָיוּ דּוֹרְשִים זאת בְּלִי כָל
הִסְתַּיְּיגוּת… מִי יוֹדֵעַ אֶת דֶּרֶךְ הָרוּחַ…

הָעִיקָּר לִפְעָמִים (זאת הִרְגַּשְנוּ מִכְּבָר)
אֵינוֹ כֵּן-אַקְטִיבִיזְם אוֹ לֹא-אַקְטִיבִיזְם…
הָעִיקָּר הוּא שֶקְּצָת בְּרִחוֹק מִן הַסְּפָר
קַל לָדוּן בַּדְּבָרִים מֵעֶמְדָה שֶל כְּתִיבִיזְם…

זֶה מַשְפִּיעַ.. מַשְפִּיעַ אוּלַי עַל שָורְשָן
שֶל דֵּעוֹת. טוֹב דִּיוּן שֶצָּלוּל וּמַקִּיף הוּא,
אַךְ נִקְבַּעַת אוּלַי הַשְקָפַת הַפַּרְשָן
גַּם לְפִי הַמָּקוֹם שֶמִּמֶּנּוּ מַשְקִיף הוּא.

“בכיוון הרוח” במוצ”ש הקרוב – התפרסם הלו”ז המלא

לחצו להגדלה:

למידע נוסף:

להמשיך לקרוא “בכיוון הרוח” במוצ”ש הקרוב – התפרסם הלו”ז המלא

google chatback – בינתיים, הייתי מוותר.

גוגל השיקו שירות חדש בשם google chatback .

השירות מאפשר להוסיף כפתור (“badge” ) לבלוג (נאמר, בתפריט הניווט השמאלי). כך שמבקרים שרוצים, יכולים ללחוץ על הקישור ולהכנס עם כותב הבלוג לשיחה דרך ג’יטוק.

הכיוון טוב, אבל הביצוע לקוי. הסיבה: התהליך ארוך מידי.

  1. משתמש לוחץ על הכפתור של צ’אט. – למשתמש נפתח חלון חדש לצ’אט.
  2. אצלי בג’יטוק מתקבלת הודעה עם לינק
    1. אני לוחץ על הלינק – נפתח חלון.
    1. החלון נטען – יש שיחה.

את צעד 2 היו צריכים לכווץ לצעד אחד (וגם את צעד 1, לדעתי).

לסיכום: התחלה צולעת, בכיוון הנכון.

(עידכונון: הנה מה שאלעד כתב בנושא גוגל-צ’טבק)

friendfeed – לעקוב, להפיץ ולהגיב על לינקים/פוסטים/סטטוסים של חברים

טקקרנצ’ מדווחת על גיוס כספים לסטארט אפ בשם פרנד-פיד (http://friendfeed.com) אשר נפתח רשמית אתמול. אז נכנסתי להתרשם.

במה מדובר:

פרנד-פיד מאפשר הרשמה זריזה עם ייבוא נוח של אנשי קשר מג’ימייל, פייסבוק וכו’, ושל הפידים שלנו (מהבלוגים, דלישס, וכו’).

אחרי שנרשמים, האתר מאפשר לעשות שני דברים:

  1. לרכז את הפידים של החברים שלנו (מדלישס, מהבלוגים שלהם, טוויטר, פליקר, יוטיוב וכו’) במקום אחד, וכמובן, להירשם כמנוי רסס לריכוז הפידים של החברים שלי. כשלעצמו, לא מדובר בחידוש הרי כבר היום אני עוקב אחרי הפידים של חברי בקורא-רסס, ובפייסבוק. ייתרון שכן יש כאן הוא שחברים יכולים כעת לעדכן את הפידים שלהם, ובכך חוסכים ממני לעשות זאת. (כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש).
  2. סוציאליות סביב הפידים – זאת נקודה מעניינת.
    “סוציאליות” בפרנדפיד אומר שעל כל פיד שחבר מעלה אפשר:

    1. לכתוב תגובה על הפיד. (ואז כל מי שיראה את הפיד הזה, יראה את התגובה עליו)
    2. “להחמיא” על הפיד. (ואז, אם החמאתי על פיד של חברי X, אוטומאטית, חברים אחרים שלי יראו את אותו הפיד – אפילו אם הם לא חברים של X ).

צילומי מסך
לנוחיותנו, צירפתי צילומי מסך מההרשמה לשירות ומאיך שהאתר נראה “בפנים”:

דוגמא לשימוש הגיוני בפרנדפיד:

אני משוטט כהרגלי ברשת. חבר שרשום לשירות, נתקל במשהו ש”פירסמתי” (בין אם בבלוג, או במועדף ששמרתי) – וכותב עליו תגובה מאירת עיניים. אחרי תקופת מה, החבר פותח בלוג חדש ומעדכן אותו בפרנדפיד, ומאז אני מתחיל לעקוב גם אחריו (מבלי שנדרשתי לעדכן אותו ידנית). החבר גם ממליץ על הלינק, ואז חבריו ממליצים על הלינק – ואז, תוך 6 דורות, כל מי שמחובר ב- friend-feed ידע על הלינק שהוספתי.
השוואות לשירותים אחרים:

  • פרנדפיד ודלישס – אני חושד שמדובר בשילוב מאד חזק. נכון לכיום, דלישס (שקצב הפיתוח שלו איטי להחריד) איננו מאפשר לאנשים להגיב על לינקים שהם מעלים. פרנדפיד מציע לנו דרך להתגבר על זה – ובכך משדרג את החוויה הסוציאלית שלנו סביב מועדפים.
  • פרנדפיד וסטמבל אפון – סטמבל אפון כן מאפשר לדבר על מועדפים, וזו שאלה טובה למי, בפיטצ’ר הזה, יש ייתרון – אני חושד שלאף אחד משניהם.
  • פרנדפיד ופייסבוק – דבר אחד שפייסבוק לא מציע, זה להגיב על הסטטוס של מישהו. את זה פרנדפיד כן מאפשר (וגם על הסטטוסים בגוגל-טוק, טוויטר וכן הלאה). כאם פרנדפיד על העליונה – אך אני חושד שפייסבוק יוכלו לתקן זאת בקלות (ואני מחכה ליום שיעשו זאת).

ביקורות ותקוות לעתיד

בתהליך ההרשמה – לא ניתן להכניס אימיילים ישירות, אלא נדרשים להכניס שם-משתמש וסיסמא עבור הג’ימייל, כדי שהשירות יוכל לייבא את רשימת אנשי הקשר שלי. מדובר בהרגל רע (שלראשונה נתקלתי בו בפייסבוק) – ואני מתנגד לו בתוקף.

לפרנדפיד יש ערך אם:

  1. ירשמו אליו עוד אנשים. (התהליך יחסית זריז, אז אני בעד)
  2. הוא ימשיך להתפתח.
    1. דוגמא 1 – מנגנון סינון לריבוי לינקים: נניח ש-10 חברים שלי אהבו איזשהו לינק, ועכשיו כולם שומרים אותו בדלישס שלהם. אני חושד שהתוצאה תהיה שאני אראה את הלינק הזה עכשיו 10 פעם, זה מאד מיותר.
    2. דוגמא 2 – מנגנון סינון לריבוי פידים מגולש: אם השירות יצליח וירשמו אליו הרבה אנשים, הרי שמנגנון ההפצה על ידי “המלצה”, עלול להיות מתירני מידי. אני מקווה שבשלב כזה, אפשר יהיה לסנן המלצות של חברים מחברים, לפי כל מיני מדדים. (כרגע, מנגנון הסינון לא מספיק ספציפי, ואני מאד מקווה שהם ישפרו אותו)

האם פרנדפיד ישכילו להשתכלל ? נגלה זאת בקרוב…

סיכום ומסקנות

  • קל להירשם.
  • אני מאוכזב מהדרישה להשאיר את פרטי האימייל שלי בשביל לייבא רשימת אימיילים של חברים. (אפילו שהוא כותב שהוא לא שומר את הסיסמא שלי)
  • הוקסמתי מהפוטנציאל שפרנד-פיד מציע בסוציאליות סביב הפידים שלי ושל חברים. (בעיקר עבור דלישס)
  • בצער, גיליתי (שוב) שאי אפשר להציג סטטוסים שלי מפייסבוק (כי הרי פייסבוק היא רשת סגורה).

שורה תחתונה: נרשמתי לשירות (ואני אעקוב אחר הבלוג שלהם כאן), אני לא מפיץ על זה לחברים במייל. נחכה ונראה איך הם מתפתחים.

לקינוח

היסטוגרמת הפידים שלי ברשת: