חודש: פברואר 2008

את הצעת החוק 892 אפשר לקרוא כאן (היא פחות מעמוד, זה קצר). הצעת החוק מחייבת את ספקיות האינטרנט לצנזר את כל התכנים ששר התקשורת קובע כבלתי הולמים ברמת השרת למשתמשים שלא הודיעו לספקית האינטרנט כי הם מעוניינים באינטרנט "חופשי" וכן לא הזדהו מול ספקית האינטרנט כבגירים לפי קריטריונים שקבע שר התקשורת. (ותודה לקלינגר על ההתנסחות הצחה)
נישמע טוב? זה משתפר: ההצעה כבר עברה קריאה ראשונה.

הצעת החוק 892 כוללת:

• הפעלה של אמצעי הסינון על ידי ספק גישה לאינטרנט במתקניו, באופן שיקבע השר בתקנות (תירגום: לשר התקשורת תהיה הסמכות לקבוע איך לסנן את האינטרנט שלנו !)
• ספק גישה לאינטרנט לא ייתן למנוי שירות גישה לרשת האינטרנט, אלא לאחר שקיבל מהמנוי, במועד ההתקשרות או במועד חידושה, הודעת מנוי. (תירגום: השר חוסם לנו את האינטרנט. ואם אנו רוצים לגשת לאתרים חסומים, עלינו לפנות לספק האינטרנט ולבקש להוריד את החסימה)

לינקים קשורים נוספים:

• יובל העלה רשימה של 46 נבחרי הציבור שהצביעו בעד החוק, ביחד עם האימייל שלהם (למי שרוצה להביא את דעתו.
• שני המאמרים החריפים האחרונים שקלינגר כתב בנושא:
  • דובר השר אטיאס משקר בהודעה לעיתונות | צנזורה היא עניין של גיאוגרפיה
  • במידה שאינה עולה על הנדרש | יומו של אלכס מילר בבית המחוקקים

ולהנאתכם, הראיון של אטיאס לערוץ 2, מהבלוג של גדי שימשון:

(נ.ב: אפשר גם להכנס ל- http://nocensor.info/)

אם השתכנעתם שמדובר באסון, אבל אתם משותקים ואומרים לעצמכם "מה אנחנו כבר יכולים לעשות ?", אז הגיע הזמן שתקראו את "תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט".

עידכון:

• נפתחה קבוצת פייסבוק למטרה – הנה לינק.
• ויש גם קבוצת דיון – הנה לינק.

(אני בשניהם)

גוגל השיקו שירות חדש בשם google chatback .

השירות מאפשר להוסיף כפתור ("badge" ) לבלוג (נאמר, בתפריט הניווט השמאלי). כך שמבקרים שרוצים, יכולים ללחוץ על הקישור ולהכנס עם כותב הבלוג לשיחה דרך ג'יטוק.

הכיוון טוב, אבל הביצוע לקוי. הסיבה: התהליך ארוך מידי.

1. משתמש לוחץ על הכפתור של צ'אט. – למשתמש נפתח חלון חדש לצ'אט.
2. אצלי בג'יטוק מתקבלת הודעה עם לינק
   1. אני לוחץ על הלינק – נפתח חלון.
   1. החלון נטען – יש שיחה.

את צעד 2 היו צריכים לכווץ לצעד אחד (וגם את צעד 1, לדעתי).

לסיכום: התחלה צולעת, בכיוון הנכון.

(עידכונון: הנה מה שאלעד כתב בנושא גוגל-צ'טבק)

טקקרנצ' מדווחת על גיוס כספים לסטארט אפ בשם פרנד-פיד (http://friendfeed.com) אשר נפתח רשמית אתמול. אז נכנסתי להתרשם.

במה מדובר:

פרנד-פיד מאפשר הרשמה זריזה עם ייבוא נוח של אנשי קשר מג'ימייל, פייסבוק וכו', ושל הפידים שלנו (מהבלוגים, דלישס, וכו').

אחרי שנרשמים, האתר מאפשר לעשות שני דברים:

1. לרכז את הפידים של החברים שלנו (מדלישס, מהבלוגים שלהם, טוויטר, פליקר, יוטיוב וכו') במקום אחד, וכמובן, להירשם כמנוי רסס לריכוז הפידים של החברים שלי. כשלעצמו, לא מדובר בחידוש הרי כבר היום אני עוקב אחרי הפידים של חברי בקורא-רסס, ובפייסבוק. ייתרון שכן יש כאן הוא שחברים יכולים כעת לעדכן את הפידים שלהם, ובכך חוסכים ממני לעשות זאת. (כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש).
2. סוציאליות סביב הפידים – זאת נקודה מעניינת.
   "סוציאליות" בפרנדפיד אומר שעל כל פיד שחבר מעלה אפשר:
   1. לכתוב תגובה על הפיד. (ואז כל מי שיראה את הפיד הזה, יראה את התגובה עליו)
   2. "להחמיא" על הפיד. (ואז, אם החמאתי על פיד של חברי X, אוטומאטית, חברים אחרים שלי יראו את אותו הפיד – אפילו אם הם לא חברים של X ).

צילומי מסך
לנוחיותנו, צירפתי צילומי מסך מההרשמה לשירות ומאיך שהאתר נראה "בפנים":

דוגמא לשימוש הגיוני בפרנדפיד:

אני משוטט כהרגלי ברשת. חבר שרשום לשירות, נתקל במשהו ש"פירסמתי" (בין אם בבלוג, או במועדף ששמרתי) – וכותב עליו תגובה מאירת עיניים. אחרי תקופת מה, החבר פותח בלוג חדש ומעדכן אותו בפרנדפיד, ומאז אני מתחיל לעקוב גם אחריו (מבלי שנדרשתי לעדכן אותו ידנית). החבר גם ממליץ על הלינק, ואז חבריו ממליצים על הלינק – ואז, תוך 6 דורות, כל מי שמחובר ב- friend-feed ידע על הלינק שהוספתי.
השוואות לשירותים אחרים:

• פרנדפיד ודלישס – אני חושד שמדובר בשילוב מאד חזק. נכון לכיום, דלישס (שקצב הפיתוח שלו איטי להחריד) איננו מאפשר לאנשים להגיב על לינקים שהם מעלים. פרנדפיד מציע לנו דרך להתגבר על זה – ובכך משדרג את החוויה הסוציאלית שלנו סביב מועדפים.
• פרנדפיד וסטמבל אפון – סטמבל אפון כן מאפשר לדבר על מועדפים, וזו שאלה טובה למי, בפיטצ'ר הזה, יש ייתרון – אני חושד שלאף אחד משניהם.
• פרנדפיד ופייסבוק – דבר אחד שפייסבוק לא מציע, זה להגיב על הסטטוס של מישהו. את זה פרנדפיד כן מאפשר (וגם על הסטטוסים בגוגל-טוק, טוויטר וכן הלאה). כאם פרנדפיד על העליונה – אך אני חושד שפייסבוק יוכלו לתקן זאת בקלות (ואני מחכה ליום שיעשו זאת).

ביקורות ותקוות לעתיד

בתהליך ההרשמה – לא ניתן להכניס אימיילים ישירות, אלא נדרשים להכניס שם-משתמש וסיסמא עבור הג'ימייל, כדי שהשירות יוכל לייבא את רשימת אנשי הקשר שלי. מדובר בהרגל רע (שלראשונה נתקלתי בו בפייסבוק) – ואני מתנגד לו בתוקף.

לפרנדפיד יש ערך אם:

1. ירשמו אליו עוד אנשים. (התהליך יחסית זריז, אז אני בעד)
2. הוא ימשיך להתפתח.
   1. דוגמא 1 – מנגנון סינון לריבוי לינקים: נניח ש-10 חברים שלי אהבו איזשהו לינק, ועכשיו כולם שומרים אותו בדלישס שלהם. אני חושד שהתוצאה תהיה שאני אראה את הלינק הזה עכשיו 10 פעם, זה מאד מיותר.
   2. דוגמא 2 – מנגנון סינון לריבוי פידים מגולש: אם השירות יצליח וירשמו אליו הרבה אנשים, הרי שמנגנון ההפצה על ידי "המלצה", עלול להיות מתירני מידי. אני מקווה שבשלב כזה, אפשר יהיה לסנן המלצות של חברים מחברים, לפי כל מיני מדדים. (כרגע, מנגנון הסינון לא מספיק ספציפי, ואני מאד מקווה שהם ישפרו אותו)

האם פרנדפיד ישכילו להשתכלל ? נגלה זאת בקרוב…

סיכום ומסקנות

• קל להירשם.
• אני מאוכזב מהדרישה להשאיר את פרטי האימייל שלי בשביל לייבא רשימת אימיילים של חברים. (אפילו שהוא כותב שהוא לא שומר את הסיסמא שלי)
• הוקסמתי מהפוטנציאל שפרנד-פיד מציע בסוציאליות סביב הפידים שלי ושל חברים. (בעיקר עבור דלישס)
• בצער, גיליתי (שוב) שאי אפשר להציג סטטוסים שלי מפייסבוק (כי הרי פייסבוק היא רשת סגורה).

שורה תחתונה: נרשמתי לשירות (ואני אעקוב אחר הבלוג שלהם כאן), אני לא מפיץ על זה לחברים במייל. נחכה ונראה איך הם מתפתחים.

לקינוח

היסטוגרמת הפידים שלי ברשת: