וורדקמפ – ההרשמה נפתחה (and so it begins…)

נתחיל עם השורה התחתונה.
בשעה זו נפתחו רישמית שעריו של אתר וורדקמפ 2007.
ואם תחליטו שבא לכם לפגוש את האנשים שכבר נירשמו (בדקות כתיבת הפוסט, יש כבר 19 נרשמים) – אתה יכולים לקפוץ ישר לדף ההרשמה ולהוסיף את עצמכם.
(פרטים נוספים: הכנס יתקיים ב- 25.10.2007 במכללת אפקה. ובחסות מושקעות מצד איגוד האינטרנט הישראלי, שיצאו מאד טוב – בכך שאירגנו לנו מקום ואיפשרו את הבאתה של לוריל מחו”ל להרצות אצלנו)

ונחזור לשורה העליונה:
באתר הרישמי תוכלו לקרוא מה זה וורדקמפ. אף על פי כן – אני רוצה להדגיש כמה נקודות שלא מודגשות באתר הרישמי:
1) וורדקמפ יהיה גדוש באנשים נעימים ומעניינים (חלקם גיקים של מחשבים, חלקם גרפומנים שנונים, עיתונאים, אנשי שיווק, אנשי עסקים, וחלקם אני…) – יהיה זמן מינגלינג בבוקר, ובארוחת הצהריים. וכשהכל ייגמר בערב, בטח נלך כולנו (טוב נו, לא כולנו), לאנשהו לאכול.
2) בוורדקמפ יהיו הרצאות מעניינות. איך אני יודע – כי האנשים שיהיו על הבמה, הם (לדעתי הצנוע) אנשים מעניינים. הם מבינים בעסקים, מבינים בבלוגים ומבינים באינטרנט – ויהיה להם מה לספר.
3) בוורדקמפ – תלמדו איך להקים בלוג (=אתר אינטרנט). יותר מזה, תכירו אנשים נחמדים שיודעים יותר טוב מכם (וממני) איך להקים בלוגים וישמחו לעזור לכם כשתקימו את הבלוג (או אתר) שלכם.
המשמעות של זה היא ש: אם חשבתם הרבה זמן עד כמה אתם רוצים בלוג משלכם, וראיתם שלשלם למישהו שיעשה את זה יעלה לכם יותר מידי כסף – הרי שהכנס מציע לכם אלטרנטיבה. בגלל שמטרת הכנס היא להעניק לך מה שצריך בשביל שתוכלו להרים אתר (מאד בדומה לזה שעליו “טל גלילי” נימצא) – בכוחות עצמכם. או לפחות, תוך כדי שיהיה לכם עם מי להתייעץ.

להתראות שם,
טל.

יומהולדת שמח לבלוג החומוס

לפני בערך שנה, נוסד לו בלוג החומוס על ידי אחי האהוב והמוכשר שוקי ועבדכם הנאמן. והיום, במלאת הגולש ה- 100,000 – העלינו פוסט יומהולדת לחומוס. הפוסט מציג כמה סטטיסטיקות על מה היה לנו בשנה האחרונה (כבר אמרתי שאני אוהב סטטיסטיקות ?). ועליהן לא אחזור פה.

מה שכן, אשמח לחלוק איתכם מה קרה פה בעצם.

הסיפור התחיל עם האבו שוקי הכרונולוגי (הגם כן אהוב ומוכשר),אבי: זאב גלילי. שכותב לו טור אישי בשם הגיון בשיגעון, כבר 10 שנים, בעבור העיתון מקור ראשון.

אחרי שאחייני (הגם כן אהוב ומוכשר) אוריאל, פתח בפני את נפלאות עולם הבלוגינג (דרך תפוז, אגב). הרי שגמלה בליבי המחשבה לפתוח לאבי בלוג, עליו נעלה את כל הטורים המופלאים שהוא פירסם.  לשם כך, פניתי לשוקי בשאלה “אז מה ללמוד” ולאחר בירורים ותישאולים הוא חזר אלי עם תשובה “וורדפרס“. מספר חודשים מאוחר יותר, ואחרי הרבה שבירת ראש וחבלי לידה – בא לו מקים בלוגים נוסף לעולם – והעליתי את אתרו של אבי.

זמן לא רב מידי אחר כך, בא אלי שוקי ואמר “יש לי רעיון”. ואני במבט סקרן שאלתי מהו. “בוא נקים בלוג חומוס”. “אתה צוחק עלי ?” הייתה תגובתי הראשונה (ואולי “נפלת על הראש”, אבל הזיכרון שלי לא לוקח אחריות). שוקי: “אני רציני לחלוטין, אנשים יאהבו את זה – זה יהיה מדליק”.

אני: “אבל מה כבר אפשר לכתוב על חומוס ?”

שוקי: “אתה תטפל באתר, אני אטפל בתכנים…”

שנה מאוחר יותר… (ועם עוד בלוגים בפתח כמו בלוג ברלין, בלוג החומוס האנגלי, בלוג המגרנה, ויהיו עוד), ניראה לי שהוא לא צחק…    🙂

עשרת הדברים שהכי עלולים להשמיד את כולנו – וכיצד היה ניתן למנוע אותן

טד (www.ted.com), העלו הרצאה משנת 2002, שבה מספרים לנו על גורמים אשר עלולים להשמיד את כולנו.

רק לפני שההרצאה תתחיל, ברצוני להדגיש שהסיבה הראשונה שהמרצה מציג היא דיכאון. והפיתרון שהוא מציע כולל טיפול מילולי ותרופתי. כמישהו שנתקל בנושא, דרך אנשים שונים – ברצוני להוסיף שיש גם חשיבות לפעילות גופנית, והימנעות מכימקלים מזיקים – בהשפעתם על דיכאון. אחרי שזה נאמר, אני מפנה אתכם להרצאה (ראו הוזהרתם, הרצאה של 30 דקות – אבל עושה קצת סדר בנושא)

עידכון: מאז שראיתי את ההרצאה (שלהזכירכם, בוצעה ב- 2002), ניתקלתי בכתבת הידען, המספרת כיצד נאס”ה מעודדת צעירים לחשוב על קריירה של “מהנדסי הדיפת אסטרואידים”. עוד נתון מעניין שעלה שם, הוא שעוד שנה, נאס”ה צפויה למפות 90% מהאסטרואידים אשר קרובים לכדור הארץ, בקוטר של קילומטר או יותר. לא שאסטרואידים מעסיקים אותי במיוחד, אבל עדיין, לדעת שיש לזה מודעות בנאס”ה – זה מעודד…

שמיעה מומלצת: הרצאות מכנס “סינגולריות 2007”

העתיד קרוב לליבי. בלינק הבא: http://www.singinst.org/media/singularitysummit2007

אפשר להוריד ולשמוע הרצאות של אנשים שמדברים על העתיד הסייברפאנקי לקראתו אנו צועדים (בהקשר של הארכת חיים, בינה מלאכותית, ננוטכנולוגיה, החיבור בין טכנולוגיה לבני אדם). לנוחיותכם, להל”ן רשימת ההרצאות:

  • Rodney Brooks –      The Singularity –  A Period Not An Event
  • Eliezer Yudkowsky –      Introducing the “Singularity” –  Three Major Schools of Thought
  • Barney Pell –      Pathways to Advanced General Intelligence –  Architecture, Development, and Funding
  • Wendell Wallach –      The Road to Singularity –  Comedic Complexity, Technological Thresholds, and Bioethical Broad Jumps
  • Sam Adams –      Superstition and Forgetfulness – Two Essentials for Artificial General Intelligence
  • Barney Pell, Wendell Wallach, Sam Adams –      First Panel Discussion
  • Stephen M. Omohundro –     The Nature of Self-Improving Artificial Intelligence
  • Peter Voss –      Increased Intelligence, Improved Life
  • Stephen M. Omohundro, Peter Voss –     Second Panel Discussion
  • Neil Jacobstein –     Innovative Applications of Early Stage AI
  • Ben Goertzel –     Nine Years to a Positive Singularity – If We Really, Really Try
  • Paul Saffo –     Machines of Loving Grace –  Anticipating Advanced AI
  • Neil Jacobstein, Ben Goertzel, Paul Saffo –     Third Panel Discussion
  • Peter Norvig –     The History and Future of Technological Change
  • J. Storrs Hall –     Asimov’s Laws of Robotics – Revised
  • Peter Thiel –     Financial Markets and the Singularity
  • Charles L. Harper, Jr –     Superintelligence, the “Dilemma of Power,” and the Transformation of Desire
  • J. Storrs Hall, Peter Thiel, Charles L. Harper, Jr. –     Fourth Panel Discussion
  • Steve Jurvetson –     Dichotomy of Designed and Evolutionary Paths to AI Futures
  • Christine L. Peterson –      Preparing for Bizarreness –  Open Source Physical Security
  • James Hughes –     Waiting for the Great Leap…Forward?
  • Eliezer Yudkowsky –     The Challenge of Friendly AI
  • Christine L. Peterson, James Hughes, Eliezer Yudkowsky –     Fifth Panel Discussion
  • Ray Kurzweil –     A Dialogue with Ray Kurzweil

המלצה לבלוג: הניימן חזר מאירופה וחוזר לכתוב !

ניימן הוא האיש היקר שבזכותו התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. לקחנו קורס שני קורסים ביחד, באוניברסיטה הפתוחה, ולמדנו במשותף לקראת בחינה. כל כך נהניתי מהלימוד איתו, שהבנתי שהאוניברסיטה הפתוחה אינה המקום בשביל. כי אני (כך חשבתי), צריך למצוא עוד אנשים ללמוד איתם – והמקום לכך בוודאי יהיה (כך חשבתי) תל אביב.

עברתי לתל אביב, ואחרי תואר וחצי שם אני יכול להודיע חגיגית, שאין עוד ניימנים בתל אביב – ישנו רק ניימן אחד ויחיד, לו אני חב 7 שנים של ידידות מעשירה ומפרה.

לפני כך וכך זמן, הרשת הישראלית זכתה בהזדמנות להנות מהניימן בעצמה, כשהחליט לו הבחור לפתוח בלוג.

אך לפני חודש וכמה שבועות, עזב ניימן את ארצנו למען טיול מרענן באירופה. והשבוע הוא חזר.

אם אתם רוצים לדעת האם שווה לכם להכיר את הבלוגר בעצמכם, עליכם לבקר בפוסט הזה, שמספר מה הניימן מתכנן לשנה החדשה:

  • את החזרה של המדריך הכייפי ביותר לאירועי השבוע בתל אביב
  • סיפורי ניימן באירופה
  • פוסטים העוסקים בבירה, פאבים וחיי הלילה של תל-אביב (אני איני “בקטע”, אך שמעתי שניימן מבין עניין בהחלט)
  • ולמרות שהוא לא כתב – אני מצפה לשלל פוסטים תרבות אלטרנטיבית, שכל פעם אני מתפלא לדעת שקיימת בכלל ובישראל בפרט.

אני אומנם משוחד, אבל ממזמן טענתי שאובייקטיביות זוכה בהערכת יתר…