מנוע חיפוש חברתי – כיצד למצוא מישהו שיענה על שאלתכם תוך 5 דקות (ארדווארק)

לפני שלושה ימים כתבתי פוסט על גוגל באז ומהי החשיבות שלו בעיני עבור גוגל. במאמר הזכרתי שירות “מנוע חיפוש חברתי” שנקרא Aardvark (אשר מתורגם ל “דב נמלים”), אותו גוגל רכשו. ובפוסט הנוכחי ברצוני להסביר יותר במה מדובר ולעודד את כולכם להירשם אליו 🙂 .

מה ארדווארק עושה? ארדווארק (או ווארק בקיצור) הוא “מנוע חיפוש חברתי” שמאפשר לכם לשאול שאלה והאתר ימצא עבורכם מישהו שיענה לכם על השאלה.

במה זה שונה מגוגל? ישנו הבדל מהותי בין מה שארדווארק עושה לבין מה שגוגל עושים. גוגל מחפשת תוכן (שקיים באינטרנט) לפי מילות חיפוש (המייצגת שאלה שמעניינת אתכם). בעוד שארדווארק מחפש אנשים (ברשת החברתית המורחבת שלכם) אשר ייצרו תוכן חדש (תשובות) לשאלה שפירסמתם. כשם שמייסד אארדוארק אמר: “אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית לא כדי להחליף אנשים, אלא כדי למצוא אנשים”

כיצד ארדווארד מוצא את האנשים הללו? הוא מבצע ניתוח של השאלה שלכם ומציע לכם איזה מילות מפתח קשורות לשאלה הזו. לאחר אישורכם (או שינוי התגיות על ידיכם), אארדווארק מחפש אנשים שתייגו את עצמם כאנשים שמבינים במילות המפתח הללו (או דומות).

אז למה האנשים עוזרים? שאלה פסיכולוגית/סוציולוגית/אבולוציונית (וכו’) עמוקה. במבט ראשון חשבתי שזה דומה למוטיבציה שעומדת מאחורי האנשים שתורמים לויקיפדיה. אבל לאחר מבט נוסף, הבנתי שמדובר בסדרי גודל שונים לחלוטין.

אז מה הסיכוי שאני בכלל אקבל שם תשובה? נכון לכיום הרשת של אארדווארק כוללת למעלה מ- 90,000 משתמשים. מהסטטיסטיקות של האתר לאוקטובר 2009 – 87.7% מהאנשים ששאלו שאלה קיבלו תשובה. 75% מהאנשים ששאלו שאלה גם ענו תשובה למישהו על משהו אחר. 70.4% מהתשובות קיבלו דירוג “טוב” (לעומת “בסדר” או “רע”). אז הסיכויים שתקבלו תשובה הם לא רעים בכלל. והרבה פעמים הספקתי לקבל תשובות תוך פחות מ- 5 דקות.

החלטתם שאתם רוצים להירשם ל- Aardvark? מצויין! אתם יכולים פשוט להכנס לאתר ולהירשם. אם אתם רוצים עזרה, אז הנה סרטון שמסביר כיצד להירשם לאארדווארק:

רוצים לשאול שאלה ? בכיף, הנה סרטון שמסביר כיצד לשאול שאלות בשירות:

מה הלאה?
אם אתם סקרנים להעמיק יותר בכל הרעיון המקסים הזה, אתם יכולים לצפות בהרצאה (10 דקות) של דימון הורוביץ (המייסד של אארדווארק) בטדXסומה:

והממש סקרנים, מוזמנים לקרוא את המאמר שהוא פירסם בנושא: Anatomy of a Large-Scale Social Search Engine.

הערה (שיווקית) לסיום: אלו מכם שחושבים על שיווק באינטרנט. תשקלו ליצור משתמש באארדווארק עבור החברה שלכם. וכך תוכלו לקדם את מוצרי החברה לאנשים ששואלים בנושא.

(ותודה, שוב, לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים וגם שממש התעקש שאני אנסה אותו)

על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

עידכון (2017-0710)

תמצות הרקע: בדצמבר 2009 ניסיתי לסייע לחבר להעלות לויקיפדיה העברית ערך על עמותת הל”ה. הערך נמחק לאחר דיונים מתישים ומתסכלים. הסיפור הותיר אותי בזמנו עם טעם רע מאד כלפי ויקיפדיה העברית (מה שהוביל לכתיבת הפוסט הנוכחי). עם זאת, שנתיים לאחר שהסיפור הארור הזה נגמר במחיקת הערך, עלה לויקיפדיה העברית הערך הל”ה (עמותה)! כיצד זה קרה? ובכן, על סמך הכתוב כאן

ההצבעה נפתחת מחדש בהתאם לויקיפדיה: פרשת בובות קש 2011. בדיון הקודם היה רוב של 59% למחיקה, אך בניכוי בובות הקש מדובר ב-49%. מאחר שהתוצאות צמודות גם כך, ההצבעה נפתחת מחדש. עידו • שיחה 09:51, 3 באפריל 2011 (IDT)

ותוצאות ההצבעה היו:

הוחלט להשאיר את הערך ברוב של 22 מול 11.

אז מהי אותה “ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011“? הנה תמצית:

בסוף 2010 העלה בפנינו דניאל ב. חשד לכך שמספר משתמשים אינם אלא בובות קש של אותו משתמש. מאחר שהמשתמשים שלהם נגעו החשדות היו כולם משתמשים ותיקים ופעילים, המתנו זמן מה עם הבדיקה, כדי לגבש תשתית עובדתית מספקת לבדיקה כזו, שאינה עניין של מה בכך. בסופו של דבר, ב-26 בפברואר נערכה בדיקה חשאית לבקשתנו.
בעוד שהחשדות שלנו נסובו תחילה סביב 7 או 8 משתמשים, הופתענו ביותר מהתוצאות שהצביעו על כך ש-29 משתמשים שונים השתמשו באותה כתובת IP. לגבי מקצת מהמשתמשים ידענו, מתוך היכרותנו עמם או ממה שנמסר לנו, כי הם אנשים בשר ודם. אחד מהם הוא מוטי, אליו פנינו כדי לקבל את תגובתו. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מהמשתמשים ששמותיהם עלו בבדיקה לבקש את חסימתם.

[…]

בדומה לרבים מכם, גם אנו קיבלנו את תוצאות הבדיקה בתחושה הקשה כי הולכנו שולל. כולנו השחתנו את זמננו בהצבעות שהוטו ודיונים שכעת מתברר שהיו פיקטיביים למחצה ומסבים לכולנו עוגמת נפש רבה. השקענו רבות מזמננו בטיפול בפרשה מצערת זו, בחקירת פרטיה הסבוכים ובירור הדרך הטובה ביותר למזער נזקיה. אנו מקווים, כי הדרך בה פעלנו תוביל אותנו חזרה למסלול ממנו סטינו בשל פרשה זו ותחזירנו לפסים של כתיבת אנציקלופדיה, שהיא, בראש ובראשונה, הסיבה לכך שכולנו כאן.

במהלך השבועיים האחרונים עברנו על מאות הצבעות שנערכו במהלך השנתיים האחרונות, כדי לבדוק אם הוטו. גיבשנו קריטריונים לטיפול בהצבעות, והם מובאים להלן. ככלל, הממצאים מעידים על כך שמתוך 264 הצבעות מחיקה ומחלוקת, 46 הוטו במידה כזו או אחרת, וב-28 נוספות הייתה השתתפות ערה של בובות קש, שייתכן שהשפיעה על התוצאות.

אנו מקווים כי סיום הטיפול בספיחי הפרשה יהיה שקט וחלק, ושנוכל להתקדם הלאה. זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

סיפור די מדהים. אז מה אני מסיק מכך? שלפעמים “טיפשותו (החברתית) של ההמון” יכולה להתגלות כמעשה הונאה של אדם אחד. ושלאנשים מספיק חרוצים איכפת מספיק מויקיפדיה העברית כדי לתקן עוולות שכאלה (אפילו אם לוקח שנתיים לעלות עליהם. מצד שני, זה מאד מאתגר לזהות סוג כזה של מעשה רמיה).

סך הכל, הסיפור הזה הותיר אותי עם אמונה מחוזקת לעתיד חיובי עבור ויקיפדיה העברית.

המשיכו כדי לקרוא את הפוסט המקורי (מדצמבר 2009):

בפוסט הזה אנסה לחלוק איתכם מה (עשוי להיות) כרוך בליצור ערך חדש בויקיפדיה. ותוך כדי כך, להציף בעייה מערכתית (אנושית/פסיכולוגית?) במפעל הזה שנקרא ויקיפדיה.

הסיפור הוא על נסיוני ליצור את הערך “ארגון הלה” בויקיפדיה והתלאות שאני עובר בלגרום לכך שהערך (איכשהו) יישאר (ראו עמוד השיחה של הערך והדיון סביב מחיקת הערך שמתקיים כרגע). הסיפור עוד לא נגמר, ואני מקווה שגם אתם תקחו בו חלק (אם לא עכשיו, אז בעתיד). ונתחיל:

ההתחלה התמימה – הרצון ליצור ערך

הכל התחיל לפני קצת פחות משבוע, פנה אלי אחי שוקי במייל בבקשה שאסייע לידידה שלו, חברה בארגון הלה, לעזור שיהיה להם ערך על האירגון בויקיפדיה העברית.
היות וכבר היה לי ניסיון (לא רב, אך קיים) בויקיפדיה העברית והאנגלית, הסתכלתי על המסמך שהאישה שלחה לאחי להיות מאמר. מדובר היה בעמוד האודות של האירגון, שהיה לא אנציקלופדי בעליל. הפניתי את האישה לעמוד ויקיפדיה לדוגמא, ביקשתי שתשנה אותו כמיטב יכולתה לפי הנוסח הנ”ל, שתצרף קישורים ושתכתוב בעמוד האודות של העמותה שתוכן העמוד משוחרר מזכויות יוצרים (C) ונמצא תחת הזכויות CC (מהסוג הדרוש לשימוש על ידי ויקיפדיה).

לאחר שהידידה שלחה אלי נוסח יותר מתאים, פניתי ליצור את הערך. למי שלא יודע, כדי ליצור ערך חדש בויקיפדיה הרי שמספיק לחפש את הערך ואם הוא איננו קיים תינתן לכם אפשרות ליצור אותו – וכך עשיתי. יצרתי את הערך על העמותה , לתוכו העתקתי את תוכן עמוד האודות מהאתר של העמותה עם מספר עריכות בסיסיות ראשוניות (יצרתי כותרות, פיסקאות והגדרתי את הערך כ”קצרמר” ועוד טיפה) ושמרתי. משם עברתי לעמוד השיחה של הערך וכתבתי מהיכן הערך הועתק (כדי שאנשים ידעו). כעת פניתי בחזרה לערך המקורי כדי לערוך אותו עוד, אבל נדהמתי לגלות שהערך נמחק.

להמשיך לקרוא על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

איך נרשמים לפייסבוק – מדריך למתחיל

אם נכנסת למאמר הזה סימן שעדיין אינך שייך ל-2 מליון הישראלים שכבר רשומים לפייסבוק. במאמר הקודם שלי הסברתי “מה זה פייסבוק“, ובמדריך שלפניכם אני אתן את כל השלבים הדרושים לפתיחת כרטיס חדש בפייסבוק. במהלך המדריך אני מצרף פתרונות לבעיות נפוצות שעלולות לצוץ במהלך ההרשמה.

לנוחיותכם, הנה סרטון (באנגלית) שעובר אחר כל הצעדים הדרושים לפתיחת חשבון. ומתחתיו, הסברים בעברית.

ראשית צריך להכנס לאתר: www.facebook.com. בפנים ישנה תיבת הרשמה מצד ימין למטה.
אם נוח לכם יותר בשפה העברית, שימו לב שבתחתית הדף מופיעה המילה “עברית”, אם תלחצו עליה אז כל הממשק של פייסבוק יעבור לשפה העברית.

מלאו את פרטיכם האישיים בתיבה: שם מלא (רצוי באנגלית!), אימייל, סיסמא, מין ותאריך לידה (זכרו – רק לבני 13 ומעלה מותר להירשם לפייסבוק).
אם אינכם רואים את כפתור ה”הרשמה” (או “sign up”) עבור הטופס שהרגע מילאתם, נסו לבצע “ריענון חזק” ולמלא את פרטיכם מחדש.
“ריענון חזק” מבצעים על ידי שלוחצים על כפתור ה- SHIFT במקלדת, ומבלי לעזוב אותה לוחצים (עם הכפתור השמאלי של העכבר) על הכפתור לריענון מסך הדפדפן (הכפתור הזה שנמצא למעלה בדפדפנים).

אם עדיין אינכם רואים את הכפתור, או אם אתם לוחצים על הכפתור והוא לא נלחץ (או שהוא נלחץ, אבל לא רואים שום תגובה של האתר, או המעבר למסך הבא), אז מה שעליכם לעשות הוא לרוקן את המטמון ולמחוק את העוגיות (cookies) של הדפדפן. הנה שני מדריכי וידיאו כיצד לעשות זאת: הראשון מיועד לבעלי הדפדפן אינטרנט-אקספלורר, והשני מיועד למשתמשים בדפדפן פיירפוקס.
להמשיך לקרוא איך נרשמים לפייסבוק – מדריך למתחיל

מה לעשות אם מאבדים ארנק במונית

בשאלה הזו נתקלתי היום כאשר קרוב משפחה יקר שלי איבד אתמול את ארנקו בנסיעת מונית. פניתי לחברים לעצה וקיבלתי מספר הצעות, לקרוב המשפחה שלי הם לא עזרו אבל אולי הם יעזרו לכם:

  1. תקפיאו תבטלו תקפיאו ל- 48 שעות כרטיסי אשראי שהיו בארנק (ואם עד אז לא תיפתר הבעיה – תבטלו).
  2. תקוו שנתקלתם באנשים טובים –  עלול לקרות שהנהג או הנוסע שיגיע אחריכם יקחו את הארנק לעצמם.
  3. אם לקחתם קבלה מנהג המונית או שהזמנתם מונית מתחנה ואתם יודעים מהי התחנה – אז עוד יש תקווה. נהגי מוניות שלוקחים מהם קבלות (או שהוזמנו במיוחד) יודעים שניתן לאתר אותם ויעיזו פחות לגנוב ארנק שנשלח אצלם. באפשרותכם לטלפן לתחנת המוניות (או למשטרה) וכך למצוא את הנהג אצלו נסעתם בשביל לקבל את ארנקכם בחזרה. יעשו שימוש במתי נסעתם ומאיפה ולאן. מוסר ההשכל מהפוסט הזה: מעכשיו תתחילו בהרגל של לקחת קבלות מנהגי מוניות ולהכניסם לכיס.
  4. אם לא לקחתם קבלה מהמונית אז רוב הסיכויים שהארנק הלך ולא ישוב (במקרה זה מהרו לבטל את כל כרטיסי האשראי). אבל למקרה שיש לכם מזל, תחייגו לכל רכזיות המוניות מהעיר שבה נסעתם (לדוגמא, עבור מוניות באיזור תל אביב תסתכלו על הרשימה כאן, תודה ליעל על הטיפ), לכל אחד מהם תסבירו את הבעיה שלכם (איבדתי אתמול ארנק במונית, איני בטוח איזו מונית, בשעה זו וזו ממקום זה לזה), תשאירו מספר טלפון בו ניתן יהיה להשיג אתכם (ואולי גם תנסו להדגיש את חשיבות הסיפור עבורכם באמצעות פרס כספי או מילה על פריט חשוב שנותר בארנק, אבל את זה לא ניסיתי).
  5. חייגו למחלקת אבידות ומציאות במשטרת ישראל (בתל אביב אמרו לי שזה במספר הזה  03-680-2135/6 ), אולי משהו יגיע אליהם…
  6. אם אתם מאמינים באל אז תתפללו. אם לא, אז אל 🙂

מקווה שלעולם לא תזדקקו לעצות האלה, אבל אם שכן – שיהיו לכם זמינים.

אם יש לכם עוד הצעות או סיפורים, אתם מוזמנים לשתף…

מנת יתר של אינטרנט – איך אתם שומרים לינקים מועדפים באינטרנט של היום ?

נתחיל בחלק האומנותי, ואז נהיה רציניים.

הסרטון הבא נקרא “מנת יתר מהאינטרנט”. ומציג באופן מצויין את ההצפה שכולנו מתחילים לחוות נוכח עודף ההזדמנויות שהאינטרנט מציע לנו:

(אותר דרך טוויט של ניב, תודה)

אז בפוסט הזה אני מציע שנתחיל בשאלה פשוטה – מה אתם עושים עם לינקים?

את השאלה הזו אני מגלגל הלאה מאייל סלע שהתחיל בלשאול אותה בבלוג שלו בפוסט בשם Survey: How do You Process Online Information? משם גל מור המשיך את השיחה בפוסט משלו בשם “דרכים רבות לשמור קישורים“.

והנה אני מפנה אליכם, קוראי היקרים, את השאלה: מה אתם עושים עם הלינקים שלכם ?

התשובה שלי, לגבי עצמי: לא מספיק.
נכון לכיום אני שומר את המועדפים שלי בדלישס. ומדי פעם שולח אותם בטוויטר (מתוך רצון שהם יסונכרנו במועד מאוחר יותר עם הדלישס באמצעות תוסף הפיירפוקס טווילישס). אני גם מכניס אותם לפעמים למועדפים, אבל לא עושה איתם כלום שם.
יש פה שאלה עמוקה יותר של “מהו תהליך העבודה הנכון לגבי איסוף ואיבוד מועדפים?” שזו בעצם השאלה המעניינת כאן. אבל עדיין לא מצאתי עבורה תשובה טובה. מה דעתכם?