כיצד תתרמו להארכת חיים 5000$ באמצעות מילוי טופס פשוט

אני לרוב נמנע ממשחקי "הירשם כאן בשביל לזכות ב", כי אין לי ערובה לרצינות האתר והמייזם. אך במקרה שלפנינו יש לי. אוברי דה גרי, שלח מסר לחבריו בפייסבוק שמזמין אותם להפיץ את השמועה על SENS (האירגון שהוא שותף בהקמתו, שנועד לקדם מחקר בנושא הארכת חיים).

הדרך שבה אנשים יכולים לסייע הוא על ידי השארת תגובות טוויטר הכוללת את הטקסט הבא בשורת הסטטוס שלהם: "Please help SENS Foundation to win $5000 in the #sharetowin challenge!" או לחילופין על ידי כניסה לאתר והשארת תגובה בעמוד הזה כאן (זה לוקח פחות מדקה) שאומרת משהו נוסח "go SENS".

הסיפור שלפנינו מעניין בכמה רמות:

  1. זו הפעם הראשונה שנתקלתי באתר 3banana אשר מעודד הפצה אינטרנטית של רעיונות לטובת הציבור, על ידי שהוא מבטיח פרסים (לדוגמא, 5000$ לזוכה במקום הראשון), עבור הרעיון שזוכה להכי הרבה אנשים שמוכנים להפיץ אותו. זה רעיון מגניב שאם יהיה לי זמן אני אשמח לגרום לו לקרות גם בארץ  (מישהו רוצה לעזור?)
  2. כי זו הזדמנות בשבילכם לעזור ליוזמה מעניינת לקבל חשיפה ומימון.
  3. כי זה מעניין לראות ש- SENS הצליח לזכות עד כה ב 1629 תגובות (למתחרה שמוביל עליו יש 1654)

מקווה לראות ש-SENS ינצחו, אני כבר הצבעתי, מה איתכם ?

עידכון (30.9.09): ניצחנו !!!

כיצד יראה עולם ללא שדיים – 5 דקות של סרטון חשוב על סרטן השד

יש הנאה עצומה בלראות סרטון כזה מבלי לדעת על מה הוא הולך להיות או מה יהיה בו. אך בשביל שתצפו בו נדרשתי לכותרת הפרובוקטיבית (ומדוייקת) אותה ציינתי. הנה הסרטון:

לבקשת הבמאית הסרטון הוסר עד לאחר התחרות. את הטיזר לסרטון ניתן לראות כאן:

ואת הסרטון עצמו אפשר לראות (בחינם), כאן: בקישור הזה – אם אהבתם את הסרטון, אנא הצביעו בעדו עבור תחרות פסטיבל הסרטים breast fest.

ולמי שרוצה הרחבה, הנה הספויילר:
להמשיך לקרוא כיצד יראה עולם ללא שדיים – 5 דקות של סרטון חשוב על סרטן השד

אומנות זה חשוב! הנה דוגמא למה (ריקוד-אולמות מהמם של זוג הומואים)

אישתי הנפלא דבורה אוהבת לכנות את עצמה embodied scholar או "אשת אקדמיה אשר בגופה". מלבד היותה רקדנית מגיל 6, הרי שבגיל 20 היא החליטה לפנות לאקדמיה לתחום (שמי היה מאמין שקיים) בשם ההסטוריה של הריקוד, ענף בהסטוריה של האומנות שלא קיים (עדיין) בארץ, אבל שוקק וחי בארצות הברית (משם היא מגיעה).
עד אשר הכרתי את דב הייתי זר לעולם הריקוד, ושוב ושוב הייתי שואל אותה (ואני שואל עד היום) "למה זה בעצם חשוב?". למה ריקוד חשוב? למה אומנות חשובה?
דבורה נתנה לי אינספור תשובות עד היום, אבל אחת מהן שבלטה הייתה "לא ייתכן עולם של בני אדם שלא תהיה בו אומנות. בעולם שאין בו אומנות (וריקוד) הוא עולם שלא הייתי רוצה לחיות בו".

זו תשובה דרמטית וקצת מהממת, בעיקר בשביל מישהו כמוני שלא חי אומנות על בסיס קבוע.

אך אחת לכמה זמן אני נתקל במשהו שממחיש לי עד כמה דבורה צודקת. והקטע שלפניכם הוא קטע כזה.

הקטע הבא לקוח מסדרה אמריקאית בשם "אז אתה חושב שאתה יכול לרקוד?". סידרת המקור ל"נולד לרקוד" בארץ. בקצרה: אוספים רקדנים, נותנים להם לרקוד, מסננים אותם (דרך שופטים, ואז דרך הצבעות של הקהל דרך SMS-ים) עד שמגיעים ל"רקדן" הכי אהוד על הציבור (שימו לב – הכי אהוד, לא בהכרח הכי "טוב").
הסרטון הבא לקוח מאחד האודישנים שהיו עכשיו בסדרה, והוא מציג זוג הומואים רוקדים ריקוד שלרוב שמור לזוגות מהמין ההפוך.
הריקוד סוחף, נוגע ומרגש באופן שמציג עבורי, סטרייט שרחוק מהסצינה ההומו-לסבית, משהו חשוב לגבי העולם של האנשים הללו שחיים חיי זוגיות השונים (אך דומים) כל כך לאלו שלי.

הנה הקטע:

(התפרסם במקור כאן)

מופע המחול "אויסטר" של עינבל פינטו ואבשלום פולק – המלצה חמה

לפוסט הזה יש מטרה אחת ויחידה – לחלוק איתכם שאם אי פעם תרצו ללכת אתם (או לקחת מישהו) למופע ריקוד – תקחו אותם ל"אויסטר".

רקע – אני ועולם הריקוד בארץ: מאז שהכרתי את אישתי (לעתיד) דבורה, נתוודעתי לעולם המחול והריקוד (בארץ ובכלל). שמות שלפני כן לא עניינו אותי כמו אוהד נהרין ולהקת בת שבע, הקיבוצית, מחול במדבר ואדמה, ורטיגו, יסמין גודר, נעה דר ועוד ועוד – פתאום נהפכו שגורים בבית ומוכרים לי.

לאהוב ריקוד: ועם זאת, יש מרחק בין להכיר ללאהוב. הרבה מההופעות שזכיתי לראות (בעקבות ההזמנות של דבורה) הצדיקו את המשפט "כל הופעות המחול ארוכות מידי". זו הייתה התחושה שלי ב- 90% מההופעות שראיתי, הן לרוב הרשימו אותי ביכולת של הרקנים ולפעמים גם היו תנועות שמצאתי מעניינות. אבל מכאן ללשבת שעה ולצפות באנשים זזים (לרוב למוזיקה לא מספיק מעניינת) יש מרחק – לרוב מצאתי את עצמי פשוט משתעמם.

היוצא מן הכלל: ועל רקע כל זה אוייסטר זורח כמו שוב דבר שהיה לפניו (למעט "אחד מי יודע" מדקא-דנס של אוהד נהרין). אחרי שעה של צפייה במופע "אוייסטר" של עינבל פינטו ואבשלום פולק, נשענתי לכיוונה של זוגתי ושאלתי אותי בקול עצוב "זהו? כבר נגמר?"

אני לא אתאמץ לתאר לכם את ההופעה. במקום זאת אסכם ואומר שהעולם שהמופע מצייר (בתנועה, מוזיקה, תחפושות ואפקטים) הוא קסום ושובה לב. הדימוי היחיד שיש לי אליו הוא התחושה שהייתה לי כשראיתי את ה"מסע המופלא" של מיאזאקי (סרט אנימה מקסים ביופיו)

רוצים עוד מהתחושה? אני מזמינכם להביט באסופת התמונות הבאה (לרקע מוזיקה מהמופע)

ואם החלטתם שאתם מוכרחים עוד, אז אני מפנה אתכם לשני מאמרים של אהובתי דבורה. הראשון התפרסם בג'רוזלם פוסט והשני הוא ראיון (פודקסט) עם היוצרים, תהנו:

מיסוי ירקות ופירות יוביל להגדלת הפערים החברתיים ולנזק בריאותי ארוך טווח (פוסט אורח מאת ד"ר רונית אנדוולט)

ד"ר רונית אנדוולט היא מנהלת התזונה מכבי שרותי בריאות, מרצה באוניברסיטת חיפה וחברה בעמותת עתיד. פניתי אליה בבקשה לחוות דעת מקצועית בנושא הסכנה לבריאות האוכלוסיה במקרה של הוספת מע"מ על ירקות ופירות. בתגובה קיבלתי לפרסום את המאמר הבא בנושא.

להמשיך לקרוא מיסוי ירקות ופירות יוביל להגדלת הפערים החברתיים ולנזק בריאותי ארוך טווח (פוסט אורח מאת ד"ר רונית אנדוולט)