קטגוריה: קורא ברשת

דינה ראלט, בבלוגה המקסים, גילתה לי על "החדשנים הצעירים של 2007" שפורסמו לאחרונה באתר טרנולג'י-ריוויו. וכעת אספר על כמה מהם.

להביא את שפת הגוף לאנימציית מחשב

עליה דינה כתבה וסיפרה לנו כאן. (גם סיפקתי תגובה קצרה)

המטרה: לאפשר לדמויות אנימציית מחשב ללכת באופן שניראה אנושי יותר.

הבעיה: זה מורכב מידי. לבצע תחשיב מדוייק עבור ההליכה, דורש מעקב על אינספור שרירים וגידים, מעבר למה שאנו מסוגלים לבצע במשאבי הטכנולוגיה של היום.

הפיתרון של קרן ליו: לקחה מודל ממוחשב של גוף, הלבישה עליו מודל בסיסי של תנועה והשאירה כמה פרמטרים  חופשיים של אופן תנועה. אז צולמו אנשים הולכים, כאשר הם נתבקשו ללכת באופן שמשקף מצברוח מסויים (עליזות, עצבות וכו'). מצילומי ההליכה של האנשים, ליו חילצה את הפרמטרים עבור המודל שלה – ואינספור נתונים שהיא לא חילצה מהתמונות, היא השלימה באמצעות ההנחה על גבי המודל לפיה "הגוף זז באופן יעיל". התוצאה, לא רעה בכלל (אפשר לראות סרטון הדגמה כאן – שממחיש חילוץ פרמטרי תנועה מהתנועה של רקדן).

"שווה לשים לב" – אנשים לא זזים בצורה יעילה. אילו היה כך, הם לא היו נידרשים להתאמן כל כך הרבה על תנועות בשלל שיטות תנועה (או לחימה). כיצד זה משפיע על המודל של ליו ? האם אפשר להשתמש במה שליו עושה כאמצעי לאתר בעיות תנועה ? (כמו שדינה הציע). שאלה טובה…

איך המוח מזהה פנים

זיהוי תבניות נחשב על ידי כמה (כגון ריי קורצוויל) כאחד המאפיינים החשובים של המוח האנושי. דוריס טסאו שילבה טכניקה למעקב אחר ניורונים יחד עם מעקב MRI, על קופים שצופים בתמונות – במטרה לזהות איפה המוח פעיל בזמן פעולת זיהוי פנים (ועם שינויים עבור תבניות פנים שונות). ובכך מקדמת בצעד נוסף את הבנתנו את התהליך.

יש שם עוד דברים מקסימים, כמו האנשים שאמציעו את DIG, או את STUMBLE UPON, או את THE ESP GAME. אבל במקום לסקור אותם, אני אחזור בינתיים ללמוד למבחן ב-"ניסויים קליניים" 🙂

איילין גלני, עליה לא שמעתי מעולם לפני ההרצאה שאני מביא לכם, היא מוזיקאית. היא גם חירשית.

ובהרצאה הבאה, היא עושה שואו מרתק על כיצד להקשיב למוזיקה עם כל הגוף. (אני מביא את ההרצאה בתגובה למאמרה של דינה – בו היא מספרת על מה זה עושה לנו לשמוע מוזיקה).

ובתגובה למאמרה של דינה:
אני שואל את עצמי האם התוצרים של הסריקות המוחיות, שהודגמו במאמר אליו הפנית, משוייכות לעשייה המנטלית של הקשבה למוזיקה, או של הקשבה.
האם הפעולה שאיילין מבצעת בהקשבתה למוזיקה, דומה למה שאנו עושים באמצעות ה"אוזניים". ואולי, מה שאמני צ'י קונג עושים ב"הקשבתם" לתנועה, או מתרגלי מדיטציה עושים בהקשבתם לנשימה – דומה למה שאנו עושים בהקשבתנו למוזיקה.
בעצם, אני שואל האם ההקשבה היא מה שנימדד, או ההקשבה למוזיקה.
האם פעולת הקשבה היא מה שמעניין, או מה שמקשיבים לו. ומה האינטראקציה ביניהם ?

אילו היו מאלצים אותי לספק את דעתי: הייתי אומר שפעולת ה"הקשבה" כשלעצמה, במובנה הרחב ביותר (אשר כן כולל הקשבה באמצעות הגוף, לגוף, לנשימה, ל"אנרגיות" במובן הלא ניו-אייג'י שלו) – היא למעשה הפעולה שתעורר ותדרוש את, מה שכינית בפוסט, "אירגון מידע" במוח.
עם זאת, אילו לא היו מאלצים אותי לדעתי – הייתי מעדיף לומר שאין לי מושג. אבל אני סקרן לדעת יותר.

נ.ב: note to self – אני חושב שעוד כמה חודשים אני אחלוק עם כולם ממצאים שעושה פרופסור זהר איתן בתחום המוזיקולוגיה, שהם (בעיני) מעניינים. (ובטח ארחיב על הכלים הסטטיסטיים בהם השתמשנו לפרשנות הנתונים, בבלוג הסטטיסטיקה המתחיל שלי)

ידיד חדש העלה בפני שאלה ישנה. סביבנו נאסף כל כך הרבה ידע על בריאות, ועדיין – איך מתמודדים איתו ? איפה מוצאים אותו ? איפה נלמד כיצד ליישם אותו ? האם אנחנו לבד ברצון המוזר שלנו להיות בריאים ?

בעצבות, אין לי תשובה פשוטה. ואני משאיר שאלה פתוחה לקוראים "איך אתם עושים את זה ? איך אתם אוספים ידע ומיישמים מידע הקשור בבריאות ?"

לבינתיים, אני אצרף אליכם כמה קישורים שמשמשים אותי:

1) שיר השרירים של ד"ר דינה ראלט. בלוגרית מרתקת בנושאי ביולוגיה ובריאות. לאחרונה כתבה פוסט קצר וחשוב בשם "אמאלה…רעלים בסביבה ובגופנו". ששווה לקרוא.

2) הפורום לאוטיזם בגישה ביו-רפואית. עם הרבה מידע על טיפולים בריאותיים לילדים אוטיסטים (שרוב האנשים בארץ, לצערנו, לא שמעו עליהם). ובאופן אירוני, רוב המידע שנכון להם – מעניין ושווה ידיעה גם עבורנו. שם לדוגמא שמעתי לראשונה שלא כדאי לשתות מים מבקבוקי פלסטיק שעמדו בשמש. או שדיאודורנטים לרוב רעילים בגלל אלומניום (אבל יש דיאודורנטים על בסיס סודה לאפיה – אז זה בסדר 😀 ). או על שלל תוספים (כמו אומגה 3). או על הסכנה שבאכילת דגי ים בגלל כספית. או על הרעילות של מרככי כביסה. והרגישות של אנשים מסויימים לחומרי ריח סינטטיים (כמו בשמים, או האל ישמור – תרסיס "ריח חדש" שמרססים ברכבים שמוכרים אותם).

3) עמוד המאמרים של "אומגה 3 גליל". (שאצלם אני גם קונה אומגה 3, אבל לא מקבל עמלות…)

4) פורום לרפואה משלימה בתפוז. אנשים נדיבים בניסיון וידע שעונים לשאלות מזווית פחות קונבנציונאלית.

5) יש גם את באופן טיבעי. שאישית לא התנסיתי בו, אבל אישה יקרה ממליצה עליו – אז אני גם.
מכירים עוד קהילות טובות של יועצי בריאות אלטרנטיביים או מיין-סטרים ? שתפו 🙂

ממש ניסיתי להתחמק מהדיון הזה, אבל אני רואה שזה בלב הציבורי כרגע. אז לשירותינו – אני מצרף כמה קישורים:

אני ממליץ להתחיל מלקרוא את:להחזיר את הבושה למשתמטים??? מבלוג הכוסית.

ואולי לעיין בכמה מהתגובות בולטות ב- YNET.

להמשיך לקרוא תגובות של אנשים על "המשתמטים מצה"ל "

ה"כוסית עם אובססיית שואה" מבטאת בשפה בהירה וכתיבה קולחת, את מה שכולנו חושבים – אבל בחריפות. אז אם אתם רוצים קצת מהתחושה החמימה הזו של לקרוא משהו שכתוב טוב ולחשוב "זה בדיוק מה שאני מרגיש !" אז לכו לקרוא מה שהכוסית כותבת (ב:מה, שואה זה לא גימיק?) כנגד המאמר “ניצול ציני” של יריב אופנהיימר כנגד המהלכים הציבוריים של ניצולי השואה.