חסויות: פרנסה לבלוגרים ועיתונאים לשעבר? (פוסט אורח)

מודל ה-Pay Per Post עשה עלייה די כושלת, בעיקר בגלל היעדר הגילוי הנאות. מודל החסויות צפוי לדעתי להצלחה גדולה יותר מסיבה פשוטה: המפרסם לא חייב להיות מושא הכתבה
מאת: שוקי גלילי
——————-
נתחיל בזה: מישהו משלם על הפוסט שהתחלתם לקרוא זה עתה. למישהו הזה קוראים "המקצוענים" ומדובר בחברה שמפעילה אתר בעלי מקצוע (מדריך מסווג לחיפוש אינסטלטורים, חשמלאים, טכנאים וכו').

מכיוון שהם לקוחות שלי, אתם בוודאי לא מצפים שאהיה אובייקטיבי בחוות הדעת שלי עליהם וזה בסדר גמור – הפוסט הזה לא אמור לעסוק במקצוענים, שמשלמים על כתיבתו תמורת אזכור וקישור והתייחסות קצרה לעובדה שלאחרונה עלתה גירסה חדשה, משופרת ומעוצבת של אתר החברה.

מה שיפה כאן הוא שאני לא "נאלץ" לכתוב את הפוסט הזה, איש לא אמר לי מה צריך להיות כתוב בו, ולמעשה, קרוב לוודאי שפוסט דומה לזה היה נכתב ממילא – ובכל זאת יש מישהו שבחר לשלם על הזמן שאני מקדיש לכתיבתו.

אתם יכולים לקרוא לזה פרובלוגינג; אתם יכולים לראות בזה, אם תרצו, פתח ליצירת סוג חדש של עיתונות.

מפרסום סמוי לגילוי נאות

זה נשמע דומה, אבל זה שונה מאד, מתופעת ה"פרסום הסמוי" בבלוגים עליה דיווח עידו קינן לפני כשנה וחצי בכתבתו "קנה לך בלוגר" בעין השביעית.

שונה, כי אין כאן שום דבר סמוי – אדרבא, פתחתי בכך שאמרתי מי משלם על הפוסט הזה (או למעשה, על הזמן שאני מקדיש לכתיבתו). שונה, כי אני לא מחווה דעה על החברה ועל שירותיה (אם ממש חייבים, אני יכול לומר שהם אנשים נחמדים).

דווקא בגלל זה, הערך שנוצר עבור הלקוח שלי הוא גדול יותר והוא לא מסתכן ב"ריקושטים", בפגיעה תדמיתית כתוצאה מחשיפה כמו זו של עידוק. או בבוז מצד קוראים שהם צעירים אך לא אהבלים, וקולטים שמנסים לעבוד עליהם מהשורה הראשונה.

האזכור שווה כסף

זה דומה קצת למה שקוראים באנגלית Pay Per Post – במקור, שמו של אחד האתרים הראשונים שקמו כדי לקשר בין בלוגרים לעסקים שרוצים שיכתבו עליהם ועל המוצרים שלהם.

התנאים לפעילות כזו בדרך-כלל מאד פשוטים: העסק משמש כספונסר, שמשלם על פוסטים שמזכירים אותו ו/או את מוצריו. בדומה לפרסומת במדיה הכתובה המסורתית, ישנה הבחנה ברורה (או לפחות אמורה להיות כזו), בין התוכן ה"מערכתי" לבין הפרסומת.

בישראל, כמו בישראל, לעיתים קרובות הגבול מטשטש והגילוי הנאות מושמט, בתקווה להוליך שולל את הקורא ולגרום לו לחשוב שהוא קורא תוכן אובייקטיבי. זה לא רק מעיד על זלזול בתבונה של הקוראים, אלא בעיקר על קוצר הראייה של מי שמשלם ועל האופורטוניזם של המתווכים והיוזמים של פעילויות כאלה.

לא צריך לרבע את המעגל

הגילוי הנאות הוא לא פתרון קסם, אבל הוא פתרון הוגן. כשאני אומר לכם מה המוטיבציות שלי ועד היכן מגיעה הנגיעה האישית למושא הפוסט, המידע הרלוונטי מונח לפניכם ואתם יכולים להחליט בכוחות עצמכם האם אני אמין בעיניכם או לא.

אבל אין צורך אפילו בזה; אני לא צריך לכתוב באריכות על הספונסר של הפוסט או להמליץ על שירותיו ומוצריו כדי שההוצאה תשתלם לו. האזכור והקישור הם כל מה שהוא מבקש.

מנקודת המבט של הבלוגרים, מודלים של חסויות ו-Pay Per Post הם פתרון מצוין, בבחינת זה נהנה וזה אינו חסר. זה כלכלי למפרסם, משתלם לבלוגר, ואיש אינו צריך לוותר על מה שהוא מאמין בו.

המפרסם מקבל מעמד של "פטרון אמנויות", כי הוא מממן פעילות שבאופן רגיל נעשית באופן וולנטרי לחלוטין ובלתי משתלם בעליל. התשלום, יש לומר (לפחות במקרה שלי), הוא הוגן מזה שמשלמים בעיתונות.

פרובלוגינג אידיאולוגי

עיתונאים אינם יכולים – גם אתית וגם חוקית – לקבל כסף ממושא הכתיבה שלהם. כמובן, זה סידור נוח מאד מבחינת המו"לים, ששמחים לקחת על עצמם את העבודה המלוכלכת וגם את רוב הכסף.

בארץ, באופן ספציפי, הם גם עושים זאת בחזירות אמיתית ומדרדרים את עובדיהם, העיתונאים, למעמד מקצועי וסוציו-אקונומי נמוך יותר ויותר, משנה לשנה.

עיתונאים בדימוס, יכולים אמנם להרוויח יפה מכתיבה שיווקית לצורותיה, אבל זה הרבה פחות כיף מלכתוב על מה שמעניין אותך ומלהביע את דעתך – שזה הגזר המסורתי שמציעה העיתונות.

היתרון במודלים של מכירת חסויות, הוא שהמשלם אינו חייב להיות מושא הכתיבה. לדוגמא, חברת המקצוענים והאתר המשופר שלה (שמציע פרטים של בעלי מקצוע), אינם נושא הפוסט הזה.

זהו פוסט שממילא הייתי רוצה לכתוב ולכן אני שמח שנמצא לו ספונסר. אם הוא יפיק תועלת מכך, לפחות זה ייעשה בצורה גלויה ומכובדת ובתשלום נאות, מה שקשה לומר על מה שנעשה היום בעיתונות.

למה עיריית תל אביב מפחדת לפרסם את תקציב העירייה? תקצרי העלילה לקראת דיון מכריע בבית המשפט ב-5.7.2010

כבר כמה חודשים שאני עוקב אחרי הסיפור של שיחרור פרטי תקציב עיריית תל אביב לציבור בפורמט נגיש לניתוח סטטיסטי. ההסבר היחידי שיש לי למדוע זה לא מתרחש הוא שהעירייה מפחדת ממשהו (ותתקנו אותי אם יש לכם סברה אחרת). השאלה שמעניינת אותי היא מה הם מפחדים שנגלה.

על כל פנים ביום שני הקרוב, 5.7, בשעה 15:00, יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק דיון מכריע, ככל הנראה, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו.

תקציר הפרקים הקודמים: יוני 2009 – "עיר לכולנו" מבקשת את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים (נניח, אקסל). העירייה (חולדאי, לייבה) מסרבת. דצמבר 2009 – אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" משיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ואפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה – כקובץ תמונה. עיר לכולנו דורשת קובץ שאפשר לעבוד איתו – כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה – יותר מ-1,000 ברחוב, 1,000 באינטרנט. עדיין דצמבר 2009 – התנועה לחופש המידע מקיימת יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור. השר מיכאל איתן מודיע על תמיכתו בדרישה לשחרור התקציב. 21.12.2009: עיר לכולנו מעלה את ההצעה במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים", תל-אביב אחת מתנגדות אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים. עיר לכולנו פונה לתנועה לחופש המידע, שמגישה אתה עתירה (לינק בתחתית העמוד) לפי חוק חופש המידע. העירייה משיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו מציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, ואם יש בעיה טכנית נעזור להם להתגבר עליה; בא-כח העירייה מסרב. השופט מחייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם מסוגלת או לא; העירייה עדיין ממאנת, אך לפתע מתחייבת שתקים מערכת מידע משלה – כלומר, היא מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.

זה מביא אותנו לדיון של יום שני, בו יטען היועץ המשפטי של עיריית ת"א-יפו שאין לה חובה חוקית להעביר לתושבים את המידע על התקציב העירוני בפורמט שמאפשר לנתח אותם, ואנחנו נטען שכן. הדיון מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא שלא בא לה.
אתן ואתם מוזמנות/ים לדיון; נעדכן הלאה בקרוב.

(הופץ במקור על ידי נעם, בשם צוות תקציב "עיר לכולנו")

DropBox – לסנכרן תיקיה אחת בין מחשבים שונים, בקלות ובחינם

DropBox (או: דרופ-בוקס) הוא שירות אינטרנטי שמאפשר לבחור תיקיה בתוך המחשב שלכם אשר תהיה משותפת בין מספר מחשבים שונים.

לדוגמא: במקרה שלי, יש לי מחשב בבית ומחשב בעבודה. ויש לי תיקיות עם קבצים השייכים לפרוייקטים שונים שאני עובד עליהם. לפעמים אני רוצה להיות מסוגל לעבוד על משהו בבית ואז להמשיך לעבוד עליו בעבודה (וההיפך). הדרך המסורתית לפתור זאת היא שכל פעם שאני מסיים לעבוד ליד מחשב אחד, אני אעביר את הקבצים באמצעות USB או אי-מייל אל המחשב השני. החיסרון הוא שזה לוקח זמן, התעסקות, וקל לשכוח או לשגות בתהליך (קבצים ישנים ימחקו חדשים, או ששוכחים את הדיסק און קי בבית, וכן הלאה). דרופבוקס פותר זאת לחלוטין. הנה סרטון (קצר) הממחיש את אשר תיארתי:
להמשיך לקרוא DropBox – לסנכרן תיקיה אחת בין מחשבים שונים, בקלות ובחינם

מי רוצה לשוחח באינטרנט? בין תשישות-רשת לפרדוקס הבחירה

ניב ליליאן פירסם את "היכן שזקני השבט הולכים למות" פוסט נוגע ללב על זמן ושינוי.
בפוסט, ניב מתייחס לתופעה של אתרי אינטרנט וותיקים (עין הדג, רשימות, האייל הקורא) שאספו לתוכם תריסרי גולשים אשר הגיעו לבקר ושוחחו האחד עם השני, תופעה שבתקופה האחרונה מגיעה לסיומה.

אז עם מי נשארנו?
יש את אתרי הפורומים השונים (תפוז, כך אני שומע, עדיין פעיל). יש את ויקיפידיה העברית, אשר יש שיערערו על האם תרבות הדיון שם נעימה למבקר החדש, אך כך או אחרת היא חיה ונושמת(ראו את השיחה סביב מחיקת הערך "ענת קם". ולאחריו דף השיחה על כתיבת הערך ענת קם)

ומה עוד? ים של בלוגרים. מספר תגובות פה ושם, אבל ללא שיחה.

רגע, שכחנו עוד מישהו לא? רשתות חברתיות. טוויטר, פייסבוק וגוגל-באז.
ואיך תרבות הדיון שם?
בטוויטר – בעייתי (140 תווים למסר, זה נשמע מפתה – אבל בואו נודע על האמת, זה מקשה על דיון מעמיק…).
בגוגל באז – עוד לא ברור שתפס מספיק תשומת לב ציבורית (למרות שכאשר יש דיונים שם, הם לא רעים בכלל)
בפייסבוק – אני לא יודע, לא שמתי לב מתוך כמות ההזמנות לקבוצות ואירועים פיקטיביים שרק זיהמו לי את תיבת הדואר.

הטענה של ניב (אם הבנתי אותה נכון) היא שעם השנים קיבלנו עוד ועוד (ועוד!) אפשרויות לשוחח. אבל השיחה ברשת פוחתת. האם זה באמת קורא?
בשביל לענות ברצינות, צריך היה לאסוף נתונים ולנתחם.
אבל באינטואיציה – אני חושד שניב צודק.
ולמה זה קורה?
לדעתי – בגלל תשישות-רשת מצטברת של אנשים רבים, בשילוב עם "פרדוקס הבחירה".
להסבר מקיף על פרדוקס הבחירה, הנה הרצאתו המרתקת של בארי שוורץ בטד:

מה אתם חושבים על זה?
רוצים לפתח על זה כאן דיון? (ואם לא, אז בעצם, למה לא?)

קידום אתרים בוורדפרס: כיצד להשתמש ברג'אקס (regex) כדי לשנות *המון* קישורים בעלי מבנה דומה

רקע

במזל טוב, האתר "רשימות" התחילו לאפשר העברה של הבלוגים של הכותבים ברשימות למערכת וורדפרס (באיכסון עצמי, או באיכסון של wordpress.com).

לכבוד זאת, סייעתי לאחי שוקי להעביר את הבלוג שלו לבלוג עצמאי חדש ונוצץ: "שוקי 101".

האתגר: שימור קישורים פנימיים

אבל המעבר הציב אתגר SEO: כלי ההמרה של רשימות מאפשר להעביר פוסטים מהבלוג הישן לבלוג החדש, אבל אם בבלוג הישן היה לכם לינקים שהפנו אל האתר הישן (המכונים גם internal links), הם ימשיכו לקשר לאתר הישן (ולא לחדש) גם לאחר המעבר..
כלומר – לאחר המעבר מרשימות לבלוג אחר, הלינקים הפנימיים של הבלוג שלכם יהפכו להיות לינקים חיצוניים לבלוג הישן שלכם. מבחינת SEO זה מאד לא רצוי.

אז איך פותרים זאת?
אפשרות אחת היא לעבור פוסט פוסט, לחפש לינקים ולתקן את כולם. בהתחשב בזה שאחי שוקי כותב את הבלוג שלו משנת 2003 וכתב קרוב ל- 1,200 פוסטים, החלטנו בפה אחד שנוותר על הרעיון הזה. אז מה עוד אפשר לעשות?

הערה שחשוב להדגיש

לאחר פירסום הפוסט פנה אלי אורי ברוכין וכתב לי הערה שחשוב לי שתועבר הלאה (בתימצות – הכל יהיה טוב), ובאריכות:

גם אם הלינקים החדשים שלהם אינם נראים מבוססי הקוד, הרי שייצאנו את כל הפוסטים מלכתחילה עם הקוד הזה, כך שגם לינק עם קוד עובד, מלכתחילה, אצל כולם. על זה יהיו מבוססות ההפניות האוטומטיות מהאתר הישן.
זה אומר גם שמי שלא ישנו – הלינקים הפנימיים פשוט יעבירו אל ההפנייה ואז בחזרה ללינק המתאים בבלוג החדש – אז אין מה לדאוג. לאלה ש-SEO חשוב להם במיוחד, מומלץ להשתמש בפתרון שלך, אבל לשאר עדיף לא להסתבך עם זה.

אני מבקש להדגיש זאת שוב: גם אם לא תשתמשו במה שאני מתאר בבלוג שלי, הרי שבעתיד (הנראה לעין), אנשים שילחצו על קישור יגיעו לאתר רשימות ומשם יופנו חזרה לבלוג שלכם. כך שמבחינת גולשים, אתם תהיו בסדר בכל מקרה.
הייתרון בשיטה שאני מציע הוא לאלו מכם שמעניין אותם כל הקטע הזה של SEO (וגם כן, אף אחד לא יודע באמת עד כמה זה קריטי. אבל לנו זה נראה מספיק מעניין כדי לבדוק ולגלות איך עושים זאת – גם אם לא תעשו את מה שאני מציע, יהיה בסדר)

הפתרון: החלפת לינקים באופן מובנה (בעזרת regex)

יש כמה שלבים לפתרון הנוכחי:
0) בצעו גיבוי מלא של הבלוג שלכם!!! (wp-dbmanager הוא פתרון טוב בעיני, כי הוא מאפשר לשחזר גיבויים בקלות רבה)
1) עליכם להתקין את תוסף הוורדפרס (הנהדר): Search Regex
2)
היות ושוקי הוא מקדם אתרים משכמו ומעלה, הוא חזה מראש את הבעיה הזו ודאג (כך הבנתי) שמספר הפוסט שהיה לו בבלוג ברשימות יהיה גם מספר הפוסט שלו בבלוג וורדפרס החדש שלו.
כך לדוגמא, הלינק של פרוייקט הטחינה הגדול (סדרת הפוסטים המיתולוגית שהובילה להקמה של בלוג החומוס), הייתה בבלוג ברשימות:
http://notes.co.il/shooky/8508.asp
ובבלוג החדש היא נהפכה להיות:
http://www.shooky101.com/?p=8508

המבנה הקבוע הזה מאפשר לנו ליצור מערכת כללים שימירו את הלינקים הפנימיים מהבלוג הישן, להיות לינקים פנימיים לבלוג החדש. וכך עשיתי זאת.

כעת עליכם להכנס לתפריט ה "search regex" תחת "כלים" ולהתחיל לבצע החלפות. סמנו את תיבת ה – regex. ובחרו ב post content בתור ה source. כעת מלאו את הפרטים באופן הבא (החליפו את שם האתר של שוקי שמופיע בדוגמאות, לשם האתר שלכם)
שלב א: (החלפת כל פעם ששוקי נתן לינק לעמוד הבית שלו), מלאו את
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"

תלחצו על הכפתור "replace" כדי לראות מה התוצאות (כך שאין שום בעיות יוצאות דופן). אם הכל הולך כשורה לחצו על "replace and save" כדי לשמור את התוצאות לבסיס הנתונים.

שלב ב: (אותו הדבר אבל בלי סלש)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"

שלב ג: (להחליף את כל המקרים שיש בהם לינק עם מספר, ללינק החדש כאשר המספר נכנס למקום המתאים בלינק החדש = קסם!)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ד: (אותו הדבר, אבל למקרים שבהם לא היה סיומת asp ללינק המקורי)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ה: (פותר עוד כמה מקרים שלא ברור לי למה הם לא נתפסו קודם לכן)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*?)\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ו: (לבדוק ללא סימן ה regex, האם פיספסנו משהו)
חיפוש של: http://notes.co.il/shooky
(בשלב הזה מצאתי כאלו מקרים כאשר היו פגמים בלינק)

למהדרים, אפשר גם לטפל קצת בלינקים שבתגובות. אם תבחרו בתור source את comment author URL,
תוכל לבצע משהו כמו זה (שימו לב שהפעם אין "גרשיים", כי אף פעם לא משתמשים בהם בתגובות. זה יוצר קצת סיפור, שימו לב לסדר שבו אני מבצע את הפעולות!):

החלפה של: @http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9]).asp@
ב: http://www.shooky101.com/?p=$1

ואז –

החלפה של: @http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky@
ב: http://www.shooky101.com/

3) תתקינו את התוסף Broken Link Checker – כדי למצוא ולתקן עוד כל מיני מקרים (מוזרים לרוב) של לינקים שבורים/לא-תיקניים.

מקווה שעזרתי לכם (אם כן, אני אוהב לקבל תגובות בבלוג, לינקים ומסאז' טוב…)