עצות קטנות לקראת התינוקת הראשונה שלכם (חלק 1) – השלבים שלפני הלידה

רקע

לפני 8 שבועות, נולדה לנו בת מקסימה בשם מאיה. מאיה נולדה בשבוע 37 במשקל של 1.975 ק"ג (כשתינוקות בד"כ נולדים במשקל של מעל 3 קילו). בחודשים האחרונים למדנו שהורות זה תהליך מתמשך של למידה. אין ספק שנדע ונלמד עוד המון דברים בהמשך, אבל אישתי דבורה ואני חשבנו שזו הזדמנות טובה להעלות כעת על הכתב את התובנות שאספנו בחודשים האחרונים. 

רוב התובנות רלוונטיות לכל מי שמתכנן להיות הורה, וחלקן בעיקר חשובות למקרה שיוולד לכם תינוק בתת משקל. נחלק את הפוסט הזה לעצות של לפני הלידה, הלידה, ושל אחרי הלידה. את הטיפים אני מדגיש באמצעות טקסט מודגש וקו תחתון.

אם יש לכם טיפים או המלצות להוסיף לפוסט, אתם מוזמנים לעשות זאת בתגובות.

בעודי כותב את הפוסט הזה עם אישתי, גילינו שיש לנו המון מה לומר. אז הפוסט הזה יתמקד רק בנושא של לפני הלידה. אנו מקווים לכתוב פוסטים נוספים על הלידה עצמה ועל אחרי הלידה בהמשך.

להמשיך לקרוא עצות קטנות לקראת התינוקת הראשונה שלכם (חלק 1) – השלבים שלפני הלידה

הוויקיפדים החדשים – משנים מבפנים

אחת לכמה זמן אני נתקל בחבר בפייסבוק או פוסט באיזה בלוג שמסביר מדוע וויקיפדיה העברית אינה מתפקדת כמו שצריך. בדרך כלל הדבר הזה מגיע סביב הנושא של הצבעות מחיקה אשר מתנהלות סביב ערך כלשהו. אני לחלוטין יכול להזדהות עם התיסכול שכרוך בהצבעות מחיקה (לדוגמא, ראו את הפוסט שלי משנת 2009 סביב הניסיון להוסיף ערך על עמותת הלה).

שוחחתי על כך היום עם חבר טוב ושאלתי אותו "אז מדוע שלא פשוט תצטרף לוויקיפדיה בעצמך, תתרום, ובהצבעות מחיקה תצביע להשאיר את הערכים החדשים?". תשובתו הייתה שהוא יהיה לבד בכך, ושמי שכבר נמצא בוויקיפדיה יסתור את הצבעתו. כדי להתמודד עם החשש של להיות לבד, אני מציע לכל ממורמרי וויקיפדיה העברית להתאגד ביחד וליצור את "הוויקיפדים החדשים" (בהשראת הליכודניקים החדשים).

מה עלי לעשות כדי להצטרף לוויקיפדים החדשים?

  1. צרו שם משתמש בוויקיפדיה העברית (בקישור שכאן).
  2. מלא את הטופס כאן, אשר מבקש בסך הכל שם מלא, אימייל, ואת הקישור לדף המשתמש שלך בוויקיפדיה.
  3. תקראו את הערך על וויקיפדיה העברית, ותוודאו עם עצמכם שאתם מבינים במה מדובר ומסכימים עם העקרונות שמנחים את האתר.
  4. תקראו את הערך על מדריך לכתיבת ערכים, כדי להבין כיצד יש להשתמש בוויקיפדיה באופן ראוי.

שימו לב, מטרת הוויקיפדים החדשים איננה לעשות טרולינג או להספים – אלא לעשות מאמץ תחת רצון כן לשפר את הוויקיפדיה העברית לטובת כולם. יש אנשים רבים שתורמים לוויקיפדיה מתוך רצון טוב, ומטרתנו צריכה להיות לשתף פעולה ולהצטרף למאמץ הכללי של שיפור המשאב הציבורי הנפלא הזה. מטרת ההתאגדות הספציפית הזו היא לספק "כר הגנה" לאנשים שמפחדים שיזרקו את העבודה שלהם לפח. אם מספיק אנשים יסכימו להירתם, אני מקווה שנוכל לשנות את הסטיגמה הזו של וויקיפדיה העברית ולתרום לוויקיפדיה וכך גם ולכולנו.

כיצד הוויקיפדים החדשים יעזרו להתמודד עם בעיית עודף המחקנות של וויקיפדיה העברית?

ברגעים אלו ממש יש שתי הצבעות מחיקה פעילות (אפשר לראות את הרשימה המעודכנת בקישור שכאן), כשבאחד ההצבעה נוטה להישארות ובשנייה למחיקה. כל מי שלא תרם לוויקיפדיה בעבר והיה רוצה להצטרף להצבעה מנוע מכך. בהצבעות המחיקה יכולים להשתתף רק משתמשים בעלי זכות הצבעה. זכות זו ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימים בוויקיפדיה שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. ישנם אנשים שטוענים שהם מוותרים על תרומה לוויקיפדיה בגלל שהם לא סומכים על כך שלא יימחקו להם את הערך שהם יצרו או את השיפור שהם הציעו.

כדי להציע חומת הגנה עתידית, אני מציע שברגע ש"יתפקדו" לוויקיפדים החדשים 100 אנשים, אני אשלח מייל לכולם והם יתחילו את התהליך של ביצוע 100 עריכות לשיפור וויקיפדיה העברית. 30 ימים לאחר שהמייל הזה יישלח, העורכים הללו יזכו לאפשרות להצביע בהצבעות מחיקה. מאותו רגע והילך, הם ישמשו חומת הגנה כנגד אנשים עם נטייה מחקנית. אם באמת יש תופעה משמעותית של מחקנים שגורמים להדרה של אנשים מתרומה לוויקיפדיה, אני מקווה ומצפה לראות שיפור משמעותי בתרומה לאתר בחודשים שלאחר מכן. אם זה באמת מה שייתרחש – הידד. אם לא, אז נצטרך לחשוב על מה שקרה ולנסות לתכנן טוב יותר להמשך.

אם הנושא קרוב ללבכם – אל תתלונו ותשאירו את העבודה לאחרים, תצטרפו ליוזמה ותנסו לתקן את מה שמציק לכם.

כל הכבוד לאיילת שקד על פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקריית שמונה? התשובה בנתונים (שעוד לא נאספו…)

עידכון:

למען התיעוד, עיתון הארץ חושף ש:

השרה איילת שקד מחזקת אתכם. היא העלתה צילום של עצמה בטוויטר וכתבה: "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". "הלשכה היתה פתוחה כבר, רק עברה ממקום למקום"

(האתר הרישמי שלהם)

כך שמה שנאמר בהמשך הפוסט מתייחס לצורך הכללי בפתיחה של סניפי הוצאה לפועל. אבל בכל מקרה, נראה שגם ח"כ שקד וגם מתנגדיה עשו הרבה מהומה על לא הרבה.

הסטטוס

לאחרונה הופץ בפייסבוק צילום מסך של הציוץ הבא של חברת הכנסת איילת שקד (וגם בפייסבוק):

14100448_10153905275372057_3729328721404363111_n

התגובה הראשונית היא "זה אמיתי?". הרי זה מפתה לחשוב שאם פותחים לשכת הוצאה לפועל בעיר זה בטח אומר שלגופים גדולים כמו בנקים או משרדים אחרים יוכלו להתעמר יותר באזרח. תגובות לדוגמא שמצאתי בפייסבוק להודעה:

  • "שמישהו יגיד לי שאני הוזה…  לאישה הזאת יש אפס מודעות. זה כמה הממשלה מנותקת מאזרחיה!"
  • "אין ספק שהסתימות מככבת!! לפחות שתהיה חכמה ותעשה את עצמה מתבאסת. עד כמה אבלה היא יכולה להיות??"
  • "נשבעת, צחקתי. היא הזויה."
  • רכבת? מקומות תעסוקה? שדה תעופה? סופרמן? טוב שלא חנכה מכונות הימורים של מפעל הפיס.
  • לכי תעשי חמוצים! , את משקיעה גם בגוף שידע לקחת כסף מהטייקונים? או שבשבילם תחנכי גוף שידע לתת להם "תספורת" גדולה יותר. רק מהאזרח הקטן יודעים לקחת, תשקיעו בילדים הרעבים ולא במשרדים עבור המושחתים האלו.

ועוד ועוד…

אבל לעומתם היו אנשים בפייסבוק שכתבו:

  • לא הבנתי איפה הבעיה?
  • עם כל חוסר חיבתי לשקד, זה צעד חיובי. הוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת, והיא אכן חשובה מאד.
  • הוצאה לפועל זה לא רק גזל החלשים, כפי שמשתמע מהתגובות ברשת. יצא לי לתמוך בחברה גרושה שללא ההוצה לפועל לא היתה זוכה לראות אגורה מאבי ילדיה והיתה נזרקת מדירתה, פשוטו כמשמעו. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היה עובר עליה אם היא היתה גרה בפריפריה וצריכה לוותר על עוד ועוד ימי עבודה כדי להגיש עוד ועוד מסמכים במרחק של כמה שעות נסיעה. יש אנשים שהנגישות לרשות השופטת (כפי ששני ציין) עושה להם את כל ההבדל.
  • מה הבעיה בדיוק? ידוע שבפריפריה יותר קשה לשמור ולבצע אכיפה של חוקים, זרוע ביצועית בפריפריה באמת עשויה לחזק את שלטון החוק ולסייע לתושבים. אלא אם כן אתם אוהבים אנרכיה.
  • צריך לשפר את סדרי העבודה של ההוצאה לפועל כמערכת. אבל פתיחת לשכה היא שירות לציבור ולא פגיעה בו.

אז מי צודק? האם יש נתונים לגבי ההשפעה של מרכז הוצאה לפועל על תושבי האיזור? (תשובה: כן)

ובכן, מסתבר שרשות האכיפה והגבייה מפרסמת דו"חות שנתיים, ובדו"ח של שנת 2015, יש נספח עם הכותרת המעניינת "מקום מגורי הצדדים בתיקים" (עמוד 101). הנה עיקריו:

בשנת 2015 התבצע מחקר מקיף באשר למקום מגורי הצדדים בתיק: הזוכה, בא כוחו והחייב. לצורך בדיקה זו
בוצעו עיבודים מורכבים על נתוני שנת 2014 מאחר והבדיקה נעשתה בשנת 2015 והיה צורך בנתוני שנה קלנדרית שלמה. המחקר בוצע באגף לתכנון ומדיניות.

ממצאי המחקר:
המחקר בחן את שיעור ההתאמה בין הלשכה אליה משויכת כתובת מגוריהם של הצדדים בתיק (זוכה/ חייב/
ב"כ זוכה) כפי שהיא מופיעה בתיק לבין הלשכה שבפועל נפתח בה התיק. יובהר כי עבור ב"כ החייב לא נעשתה
בדיקה בשל העובדה כי בכ- 92% מתיקי החייבים אין ייצוג משפטי. לעומת זאת בתיקי זוכים יש ייצוג משפטי ב-93%
תיקים. הנתונים בפרק זה נכונים עבור נתוני פתיחת התיקים בשנת 2014.

והנה תרשים המציג את התוצאות לפי ישובים שונים:

hotzaha_la_poal

קודם צריך להבין מה הנתונים שמוצגים בגרף (ותודה רבה ליהונתן קלינגר על העזרה בהבנת הנקרא-המשפטי).

אם הייתה תביעה משפטית ומישהו זכה בה, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל ולפתוח תיק. זה מה שמכונה בגרף "ב"כ זוכה". ואם מישהו הפסיד בתביעה ופתחו מולו תיק, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל כדי לשלם או כדי לערער, ובגרף יקראו לו "חייב" (ההגדרות גם מופיעות כאן).

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שברוב המקרים הזוכה עם עורך דין וברוב המקרים החייב בלי. רוב התיקים בהוצאה לפועל זה תיקים אוטומטיים. תחשוב על עורכי הדין של חברת תקשורת סלולרית – הם פותחים אלפי תיקים (חסר פה נתונים מדוייקים) ביום נגד אנשים שלא שילמו את החשבון שלהם. ואז האנשים שלא שילמו את החשבון לא מקבלים ייצוג כי אתה לא תשלם לעורך דין 5,000 שקל על חוב של 700.

זה אומר שאם באילת יש 92% זוכים, זה אומר (אם הבנתי נכון) ש- 92% מהאנשים שעורך הדין שלהם עבד באילת שזכו במשפט כלשהו ילכו לסניף באילת כדי לפתוח את התביעה בהוצאה לפועל. לעומתם, 21% מהחייבים שנמצאים באילת, פתחו להם את התיק באילת (מה שאומר של- 79% מהם פתחו את התיק בסניף אחר, והם יכלו ללכת לסניף באילת כדי להגיב).

מבחינת מתודלוגיה סטטיסטית, המחקר הזה מראה שיש קשר חיובי (וקורלציה אינה בהכרח מעידה על סיבתיות!) בין איפה שאנשים זוכים גרים לבין איפה שהם יפנו להוצאה לפועל כדי לגבות את התשלום שלהם האם פתחו את תיק ההוצאה לפועל בישוב של מי שנדרש לתביעה לבין האם הוא הצליח לזכות בתביעה. גם יש הסבר סביר לגבי המצב שכן  אם זכית ואתה רוצה לגבות, הגיוני שתלך לסניף שקרוב לביתך כדי לבצע את הגביה. מצד שני, זה שיש יחסית אחוז נמוך של התאמה אצל החייבים, אומר שמי שלרוב פותח נגדם את התיק נמצא בעיר אחרת.

האם המחקר הזה מספיק או שהיה אפשר לעשות עוד עם הנתונים כדי לדעת מה ייטיב עם האזרח? (ת: בהחלט!)

הנה מה שהיה אפשר לבדוק עבור הדו"ח הבא של רשות האכיפה והגבייה:

ניתן היה לבדוק מה היה מועד פתיחת הסניפים במקומות שונים, ולהסתכל קצת לפני וקצת אחרי פתיחת הסניפים את המצב בערים שבהם הן נפתחו.

  • לראות מה היה מספר (או אחוז, ביחס לגודל האוכלוסיה) של התביעות של האזרחים בישובים הללו ("שיוך כתובת החייב") בעקבות פתיחת הסניף. כך שאם לדוגמא היינו רואים שלאחר פתיחת סניף הרבה יותר אנשים מגישים תביעות (שסביר שזה מה שנראה, לפי הנתונים), הצעד הבא זה לשאול האם הקיום של סניף הוצאה לפועל גורר יותר תביעות שמייטיבות עם "האזרח הקטן". לדוגמא, לבצע תת פילוח לפי מהי מהות התביעה, מי תובע נגד מי וכדומה. על פניו, הגיוני שחברות גדולות תמיד יוכלו לבצע פתיחת תביעה בהוצאה לפועל הקרובה לאחד הסניפים שלהם, כך שקיומו של סניף בישוב פחות מרכזי תעזור כנראה לתובעים קטנים לפתוח את תביעתם (לדוגמא, אנשים שקיבלו צ'ק שלא כובד ופנו להוצאה לפועל לקבל את כספם)
  • אפשר היה לבדוק מה היה מצב החייבים לפני ואחרי פתיחת הסניף, והאם אחרי הסניף יותר נתבעים שהפסידו מצליחים להגיע ולהגן על חפותם (מה שאולי אם הסניף היה רחוק הם לא היו עושים). זו למעשה התוצאה שהקורלציה במחקר הקיים מרמזת עליו, אבל היה עדיף להסתמך על בדיקת נתונים של לפני-אחרי (תחת ההנחה שמדובר פה בניסוי-אקראי-טיבעי שמאפשר הסקה סיבתית סבירה, היות ועל פניו אין קשר בין מועד פתיחת הסניף לבין מידת ההצלחה בתביעות של ההוצאה לפועל באותו הישוב).
    תוצאה כזו הייתה מעידה על החשיבות והערך בסניף חדש.

לסיכום

האם איילת שקד עשתה טובה שפתחה את הסניף? לא ברור. יש עדויות של קשר בין קיומו של סניף לבין זה שאנשים שגרים באיזור ישתמשו בו בשביל לפתוח תביעות. אין נתונים ברורים על ההשפעה של קיום סניף לכמות התביעות החדשות (ולמי מרוויח מהן), או על הקשר בין קיום סניף ליכולת של אזרחים להגן על עצמם למול ההוצאה לפועל.

כך שעל פניו, איילת קיבלה החלטה סבירה תחת הנתונים שעמדו לרשותה (בהנחה שאלו היו הנתונים), ועל כך כל הכבוד – ובוודאי שלא ראוי לגנות אותה (בטח שלא בצורה שאנשים מרשים לעצמם בפייסבוק). אבל מצד שני יש לומר שעדיף היה אילו לפני השקעת המשאבים היו מבצעים מחקר מעמיק יותר כדי להבין את ההיבטים השונים של קיומו של סניף על תושבי האיזור (המלצה "תעשו מחקר רציני" היא כזו שאפשר לתת לגבי הרבה החלטות שמתבצעות באופן כללי). או כמו שהמליץ חבר בפייסבוק:

האם זה לא ברור מאליו שאזרח יפנה לסניף הקרוב למקום מגוריו כדי לפתוח תיק? אם כך הדבר, נותר רק להחליט מהי צפיפות אידיאלית של מרכזי שירות כאלו לאזרחים, שמאזנת בין העלות של מרכז כזה לבין המרחק/זמן הנסיעה החציוני/מקסימלי שהוא צריך לנסוע

אשמח למחשבות, מידע רלוונטי, ותגובות 🙂

איך להעביר אתר וורדפרס מ- http ל- https

בעקבות פריצה שחוויתי לאחרונה של הראוטר שלי (אגב, תעדכנו את סיסמת הראוטר שלכם בהקדם!), החלטתי להעביר חלק מהאתרים שלי מהדומיין http ל- https. המשמעות המעשית היא שהשימוש באתר מאובטח יותר, וגם שמקבלים בגוגל קצת יותר שיפור לדירוג האתר. מסתבר שלעשות את זה בוורדפרס דורש כמה צעדים (ויש דרכים שונות לעשות זאת, אני מציע רק אחת מני רבות):

  1. שהאתר שלכם יעבוד דרך cloudflare
  2. ב- cloudflare לוודא בלשונית Crypto שתחת החלק של SSL ההגדרה היא Flexible
  3. להתקין את הפלאגין CloudFlare Flexible SSL
  4. אם אתם משתמשים ב wp-super-cache ו/או autoptimize – תרעננו את המטמון (ואם אתם לא, תתחילו להשתמש בהם, אתם רוצים ביצועים טובים של האתר)
  5. גילשו לאתר שלכם עם https ותוודאו שהוא עובד כמו שצריך.
  6. אם הכל עובד כמו שצריך, תכנסו ל cloudflare ותוסיפו כלל שיעביר את האתר שלכם ל https כברירת מחדל (יש הנחיות לזה כאן)
  7. תגבו את בסיס הנתונים (אני אוהב להשתמש ב WP-DBManager לשם כך)
  8. תתקינו את התוסף Better Search Replace ואז תעבור ותחליפו את הקישורים הפנימיים באתר שלכם מ http ל- https, לדוגמא על ידי כתיבת:  https://www.talgalili שיהפוך להיות https://www.talgalili. וגם יכול להיות שזו הזדמנות טובה לטפל בקישורים עם ובלי www. זה קצת פחות אידיאלי כי זה הופך גם את כתובת הבסיס של האתר שלכם בתוך וורדפרס ל https. מצד שני, זה מעדכן לכם בלי הרבה מאמץ את כל הקישורים הפנימיים (וחוסך את העבודה הידנית הזו אחר כך). תוודאו שאינכם עושים כלל כללי כמו http ל- https, כי אז זה עלול לשבור לכם הרבה קישורים החוצה (לאתרים שקישרתם אליהם שאינם תומכים ב https!)
  9. תבדקו האם אין לכם widget text שבתוכו יש קריאה ל http במקום https (לדוגמא, בקריאה ל badge של feedburner או לפרסומות גוגל ישנות)
  10. תכנסו לגוגל אנליטקס ותעדכנו את האתר שלכם. ניתן לעשות זאת ב
    admin – property settings – default URL – https://
    וללחוץ על save
  11. תכנסו ל google webmaster tools ותצרו פרופיל חדש עבור האתר. (לדוגמא: https://www.talgalili.com/)
    אז תוודאו שאתם מוסיפים את ה sitemap.xml. וגם תעשו תחת Crawl את Fetch as google. לאחר מכן תבחרו submit to index (ותסמנו לגלוש באתר ובמה שהוא מקשר אליו).
    זה אמור לעזור לגוגל להבין את מה שקרה באתר שלכם בהקדם.
  12. תוודאו שאין לכם קריאות ל http שצריך לתקן בתוך קבצי העיצוב עצמו (זה בעיקר קורה בעיצובים ישנים יותר). אולי גם ב htaccess ו/או ב- sitemap.xml וגם robots.txt

סוגיות שעלולות לצוץ בעקבות המעבר:

  1. תקחו בחשבון שהלייקים שיש לכם בפייסבוק יתאפסו בעקבות המעבר הזה. מצד שני, לטווח הרחוק, זה שווה את זה.
  2. הקישורים לפוסטים שלכם יתעדכנו. אם אתם משתמשים במשהו כמו feedburner – הוא יחשוב כאילו כל הפוסטים הישנים שלכם הם חדשים (ולדוגמא, ישלח אותם מחדש במייל).

 

אילו הבחירות היו מתקיימות היום – אז בסקרי הבחירות 18 יהיה גבוה מ- 19 ששווה ל- 13

בסטטוס של דורון ביינהורן מופיע צילום מסך מהתוכנית "פגוש את העיתונות" אשר מציג סקר שערכו מנו גבע וד"ר מינה צמח, ממכון מדגם על מה היו תוצאות הבחירות אילו הן היו מתקיימות היום. הנה הגרף שהוצג (הוספתי עליו קווים כתומים כדי לסייע בפרספקטיבה):

12729215_1137404266300075_1660408740461820924_n

בתרשים שלפנינו 13=19<18, 26 גדול מ- 18 בערך בשתי נקודות.

נציין לשבח גם את ישי פלג שגם הוסיף קווים על התמונה להבהרה, וגם ל inforserviz, ואלון אנטין על הדיווח.

זה כנראה התרשים הגרוע ביותר שנתקלתי בו מאז סקר מעריב שבו המספר 10 היה שווה ל- 23 וגדול מ-10.