ההודעה הבאה הועברה אלי על ידי חבר, ואני מעבירה הלאה כלשונה. משהו שמעניין לדעת עליו:

האם אזור החוף הטבעי האחרון ת”א יהפוך לגוש בטון של חניונים וקניונים או לשמורת הטבע הראשונה בת”א?! ביום חמישי 14/3 יתקיים הדיון המכריע של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אתם יכולים להשפיע על ההחלטה:

• * שלחו עכשיו דוא”ל בלחיצת כפתור לרון חולדאי ודרשו ממנו לשמור על רכס החוף
• * הצטרפו אלינו להפגנה גורלית ביום חמישי 14/3 ב-8:30 מחוץ לדיון המועצה הארצית לתכנון
• * הצטרפו לאלפים ועקבו אחר עדכונים בפייסבוק:www.Facebook.com/Teva.Hof
• * חתמו על העצומה שלנו: Atzuma.co.il/otzarteva

שמורת תל אביב, המשתרעת משדה דב בדרום ועד חוף הצוק בצפון, היא אזור החוף הפראי האחרון בגוש-דן. באזור התגלו למעלה מ-200 מינים נדירים של יונקים, זוחלים, ציפורים וצמחים, חלקם בסכנת הכחדה עולמית וחלקם ייחודיים לאזור זה. השקט והנופים המרהיבים במקום מושכים מאות אלפים מתושבי גוש-דן.

בפוסט הזה אני עוזר לידידה להפיץ את הקריאה של “הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות” לגננות ומורים מהחינוך הפורמלי, להגיש בקשה למילגה בשביל לקדם יוזמות חינוכיות.

פרטים על אופן הגשת הבקשה וטפסי בקשה מקוונים ניתן למצוא באתר הקרן www.keren-yozmot.org

 מועד אחרון להגשת בקשה כ”ד ניסן תשע”ג, 4 באפריל 2013. ( את הטפסים יש למלא באתר האינטרנט של הקרן. אין להגיש טפסים בדואר)

מפגשים ליוזמים מתעניינים יתקיימו בחיפה ובירושלים:

• חיפה: יום שני, 18.2.2013, בשעה 16:00 במרכז פסג”ה, רח’ דרך הים 202, חיפה
• ירושלים: יום רביעי, 20.2.2013 בשעה 16:30, במשרדי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, קריית מוריה (בניין מלול), רח’ העסקן 3, ירושלים

קיום המפגשים מותנה במספר הנרשמים!

לפרטים והרשמה: 02-5638895

תפיצו

חברה שלחה אלי את מכתבו של פרופסור יצחק שנל, אשר מובא בזאת (ההדגשות בטקסט הן שלי):
==============

חברי בשמאל שלום
סקר שערכנו לאחרונה שחוזר על שלושה סקרים זהים שלנו ב 10 השנים האחרונות מלמד כי האיזון בין השמאל לימין מבחינת העמדות הפוליטיות לא השתנה. רוב הציבור מבקש לקדם שלום וסבור כי לפלסטינים מגיעה מדינה שתתקיים לצד ישראל בשלום. רוב הציבור גם מקבל כי את המחלוקת הפוליטית בעם יש לפתור רק בדרכים דמוקראטיות. יתר על כן, בקרב הדתיים גברה ההכרה כי יש לנהל את הויכוח על עתיד השטחים רק באמצעים דמוקרטיים (ממצאי הסקר המלא מצורפים בקישור זה). אם כן מדוע אנו עומדים להפסיד את הבחירות על פי הסקרים? נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שרבים בציבור השמאל אינם מתכוונים להצביע בעוד חברי הימין מתגייסים להצבעה באופן מאסיבי. עצוב לגלות שדווקא חברי המחנה המבקשים לחזק את אופייה הדמוקראטי של המדינה נמנעים מלעשות שימוש בחובתם להצביע כערך חשוב ביותר בכל משטר דמוקראטי. מעבר לכך, בחירה של ממשלת ימין קיצוני עלולה לקבע נרטיבים גזעניים ולאומניים שהליכוד והבית היהודי מפיצים בימים אלה. מגמה זאת תשנה לשנים רבות את דמותה של מדינת ישראל.
אסור לנו להישאר אדישים למציאות זאת. הדרך היחידה שאני רואה כיעילה בשלב זה של ערב בחירות היא ניצול של רשתות חברתיות כדי לשכנע את חברינו להצביע לאחת ממפלגות השמאל-מרכז. אני קורא לכל מי שגורל המדינה חשוב לו לפנות ל 10 מכרים וחברים בקריאה להצביע למרות ההסתייגויות שלהם ממועמדי המפלגות בשמאל. כמו כן, אני מבקש להעביר למכותבים את הבקשה שגם הם ישכנעו 10 אנשים נוספים כל אחד. ניצול הרשת החברתית והשפעה של חברים על חבריהם היא הנשק האחרון שנותר לנו במאבק להצלת ישראל ההומאנית.
בתודה ובאיחולי הצלחה לכולנו
פרופ יצחק שנל
אוניברסיטת תל אביב

(הפוסט שלפניכם הוא טקסט שאוריאל כתב בשביל חבריו, וברשותו אני מפרסמו מחדש כאן)

כשהתחילו לדבר על הבחירות לפני כמה חודשים, נתקלתי שוב ושוב בחברים שטענו שהם פשוט לא מבינים כלום בפוליטיקה. הבטחתי לאחד מהם (@דניאל קאפ), ואח”כ לעוד כמה מהם, שאכין להם אוסף של קישורים לקראת הבחירות. מאז, הבחירות ההן הספיקו להתבטל [כי מופז החליט שביבי הוא בעצם אחלה ראש ממשלה, זוכרים?], ושוב לחזור [כי מופז החליט שהוא בעצם לא], ביבי התאחד עם ליברמן, ציפי לבני חזרה לפוליטיקה, יאיר לפיד הואיל בטובו לאייש את המפלגה שלו בעוד כמה אנשים חוץ מעצמו, ‘הבית היהודי’ הפכה להפתעת הבחירות, והכי חשוב מכולם- דניאל הספיק להתגייס.

אז בעוונותיי, דניאל כנראה לא יספיק להנות מהרשימה הזו, אבל כמה מחבריי האחרים אולי כן.

חשוב לי לציין שהרשימה הזו היא חובבנית בהחלט, ושכדאי מאוד שכל אחד מכם ימשיך בעצמו בחיפושים אחרי חומרים מעניינים. אתם יותר ממוזמנים גם לצרף אותם פה בתגובות לרווחת שאר המשתתפים, ולהפיץ את הרשימה הזו הלאה.

הרשימה הזו לא מכילה (כמעט בכלל) חומרי תעמולה של המפלגות השונות, שאני מניח שכולנו מוצפים בהן בימים האחרונים. גם השתדלתי שלא לצרף ראיונות טלוויזיונים של הזמן האחרון, כי נראה לי שחשוב לשמוע מה אנשים אומרים באמת, ולא מה הם אומרים עכשיו כחלק מתעמולת בחירות בשתיים וחצי הדקות שהקצו לאייטם שלהם בערוץ 2. הרבה מהחומרים המצורפים כאן גם לא קשורים ישירות לסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות הזו, אלא הם חומר רקע כללי ומורחב יותר (אז תחשבו טוב אם זה לא סתם יסבך ויבלבל אתכם חמישה לפני הבחירות).

השתדלתי לאזן את הרשימה עם חומרים גם מהימין וגם מהמשאל. אני מקווה שהצלחתי.

שתהיה לכולנו תקופת בחירות מוצלחת ומשמעותית,

אוריאל

ריאל

מדיני-ביטחוני
השר בני בגין על קווי 67′ (6 וחצי דק’)
כמה מילים: השר בני בגין בנאום קצר בכנסת על המושג ‘כיבוש’ ועל היחס לסוגיית השטחים.

ד”ר חיים אסא מרצה על המלחמה הבאה (18 דק’)
כמה מילים: חיים אסא היה יועץ של כמה מראשי הממשלה בישראל, והוא מרצה פה על תפיסת הביטחון של ממשלות ישראל, ועל הקשר בין הסוגיות הפנימיות במדינה לבין המלחמות.

עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד (שעה ו-10 דק’)
כמה מילים: מימין- איילת שקד (היום מס’ 5 בבית היהודי); משמאל- יריב אופנהיימר (היום מס’ 26 בעבודה). באמצע- הרבה סטודנטים מקסימים שלא בדיוק מוסיפים כבוד לאוניברסיטת בר-אילן. וגם- הרבה טיעונים מעניינים וחשובים שכדאי לשמוע ולהבין…

תכנית האשליה של נפתלי בנט (7 וחצי דק’)
כמה מילים: לפני מספר שבועות, יו”ר ‘הבית היהודי’, נפתלי בנט, פרסם סרטון שבו הוא מציג את התוכנית המדינית שלו, לה הוא קורא ‘תכנית ההרגעה’. ‘שלום עכשיו’, מצידם, לקחו את הסרטון, ופשוט הכניסו לתוכו את ההערות שלהם. הסרטון מאפשר לראות את שני הצדדים בויכוח על סוגיית הגבולות (או יש שיגידו -ואני ביניהם- את שני הקצוות בויכוח).

ולשם ההגינות, הגרסה הלא ערוכה של בנט- http://www.youtube.com/watch?v=Fcmnx6gJwMc

מגזין סיקור ממוקד
כמה מילים: מומלץ מאוד לאלה מכם שמתעניינים ורוצים להבין את ההקשרים הפוליטיים הבינלאומיים שבתוכם דברים מתנהלים. הם מפרסמים אחת לחודש אסופה של מאמרים רחבים, מעמיקים וברורים, שמסבירים על כל מה שמתרחש בזירה הבינלאומית: בחירות בארה”ב, משבר כלכלי באירופה, המהפכות בעולם הערבי, ההתעצמות של סין והודו, ועוד הרבה דברים שסביר שבכלל לא העלתם בדעתכם שמשפיעים עלינו.

http://www.sikurmemukad.com/

Tim Minchin – Peace Anthem for Palestine
כמה מילים: אם אחרי כל הקישורים הקודמים, אתם מרגישים שהנושא קצת מסובך מדי, אתם לא לבד. הקומיקאי האוסטרלי, טים מינצ’ין, הרגיש גם הוא שהנושא קצת מסובך מדי, אז הוא החליט שאולי צריך לנסות גישה קצת אחרת…

כלכלי-חברתי
דר’ ירון זליכה- האם מדינת ישראל מושחתת (שעה ו-41 דק’)
כמה מילים: פרופ’ ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר (שזה בשפה פשוטה- רואה החשבון של המדינה) תחת בנימין נתניהו בין השנים 2003-2007, ונחשב למי שנלחם בשחיתות במשרד האוצר. כיום, הוא מרצה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בהרצאה הזו, זליכה מנסה להסביר את היסודות של תופעות השחיתות בישראל.
לדעתי האישית, ההרצאות של זליכה פשוטות, ברורות ומובנות גם למי שלא מבין כלום בכלכלה. זליכה הוא פשוט מרצה שכיף להקשיב לו! המחיר של זה הוא, כנראה, שהדברים מוצגים בצורה קצת פשטנית. מצד שני, כנראה שאין דרך אחרת להתחיל להבין מה שקורה במציאות הכלכלית שאנחנו חיים בתוכה. אז למסקנה- כבדהו וחשדהו, אבל יאללה לעבודה! (ולא, לא המפלגה!).

פרופ’ ירון זליכה- יעילות כלכלית וצדק חברתי (שעה ו-9 דק’)
כמה מילים: עוד הרצאה מצויינת של זליכה, והפעם כללית יותר. בהרצאה הזו, הוא סוקר את מי שהם בעיניו ארבעת ההוגים המרכזיים של הכלכלה: מרקס, סמית’, קיינס ופרידמן ומסביר על הגישות שלהם.

פרופ’ ירון זליכה בשיחה עם שלמה מעוז (43 דק’)
כמה מילים: שלמה מעוז הוא כלכלן, פרשן, דירקטור בחברות ציבוריות, ובאופן כללי- לא מישהו שהייתם מתנגדים לקבל ממנו ירושה. יכול להיות שנחשפתם לשם שלו, באחת מההתבטאויות החריפות שלו בנושא האפליה העדתית בישראל, עם פנינים כמו: “נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון – די כבר עם זה”, או- “אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד – המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן”. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הצהיר על תמיכה בנתניהו, וניסה להתמודד בפריימריז בליכוד, אך ללא הצלחה.
בסרטון המצורף, מעוז מנהל שיחה עם ירון זליכה בפני סטודנטים בקריה האקדמית אונו. גם אם אתם לא אוהבים את הסגנון של מעוז, או את ההתבטאויות שלו, נראה לי שתמצאו עניין בחלק מהטענות שהוא מעלה בשיחה, ולו רק בתור זווית ראיה נוספת. ואם לא, אתם כנראה סתם אשכנזים גזענים מתנשאים.

פרופ’ דני גוטווין – בין סוציאליזם לקפיטליזם (שעה ו-40 דק’)
כמה מילים: פרופ’ דני גוטווין הוא פרופסור להיסטוריה באונ’ חיפה, וסוציאל-דמוקרט בעמדותיו. עוד הרצאה מעניינת, ויחסית פשוטה למי שמנסה להבין קצת בתחום הכלכלי.

אחמד טיבי- מקבץ רגעים מצחיקים (3 וחצי דק’)
כמה מילים: כדי לסגור את הרשימה עם חיוך, וכדי שלא יגרע חלקו של המגזר הערבי ברשימה- מקבץ רגעים מצחיקים של חבר כנסת אחמד טיבי. כי לפני שנזרוק את כולם לים, אפשר לפחות לצחוק מהם קצת.

צפיתי הערב בסרט “רובוט ופרנק” עם אישתי ורציתי לכתוב עליו.

ברצוני לכתוב משהו על הסרט שהוא ממועט ספויילרים ככל הניתן. בהקשר הזה, למרות שאתם יכולים לצפות בטריילר של הסרט, הרי שאני ממליץ לכם שלא. הטריילר מוצלח, אבל הוא יבזבז לכם חלק מהבדיחות שמופיעות בסרט (ולא מופיעות בו עד כדי כך הרבה, רובן מרוכזות בתחילת הסרט), והייתי מציע לכם שלא לצפות בטריילר כדי שלא לבזבז את הבדיחות (הן מהנות יותר בסרט). כמו כן, יש תגליות בסיסיות שהסרט מעניק לכם, שאני משער שתהנו יותר לגלות בזמן הצפייה מאשר אם תקראו עליהן מראש באינטרנט.

ומה כן נשאר לי לכתוב על הסרט? ובכן, יש כמה דברים:

• מדובר בסרט שנחמד לחשוב עליו גם אחרי שהוא מסתיים.
• הסרט עוסק בברנש (פרנק) וברובוט (כמה לא מפתיע). הסרט מתרחש בעתיד הלא רחוק שבו הייתה פריצת דרך מאד משמעותית (למרות שהיא איננה מודגשת בסרט), והיא שרובוטים נהיו מאד “חכמים”. חכמים במידה שמאפשרת להם לתקשר ברמה גבוה של תיחכום. אמין? לא. אבל קשה לעשות דבר כזה באמת אמין…
• נהניתי מאיך שהסרט נותן הזדמנות לרובוט להיות מאד אנושי, אבל לא פחות מכך, שהוא מציג את חלק מדמויות המפתח ה”אנושיות” באופן שהוא מאד רובוטי (אני מקווה שהשחקנים קיבלו הוראה לשחק כך, אחרת זו עדות מאד עצובה על איכות המשחק שלהם).
• הסרט מדגים בצורה מהממת שני דברים – את האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש לדברים שהמתכננים שלה לא צפו מראש (בדומה ללא מעט סיפרי אסימוב אשר עוסקים ברובוטיקה). ומהצד השני, את האופן שבו הטכנולוגיה יכולה להשפיע עלינו, בני האדם, באופן שאיננו חושבים עליו מראש. שתי דוגמאות מתאימות לכך הוא האופן שבו הסמארטפון שלי נהפך לחלק קבוע מחיי בצורה שלא חשבתי שתתרחש כשרכשתי אותו (מי האמין שיש כל כך הרבה זמנים “מתים” ביום, שסמארטפון יכול למלא!). והדוגמא השניה היא האופן שבו אימי מאוהבת ברומבה שאבי קנה לה כמתנת יומהולדת. היא חשבה שזה יהיה נחמד, אבל כיום היא מצהירה שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו.
• הסרט מורכב מליהוק משובח של שחקנים אשר עושים עבודה מעולה (למעט ליב טיילר, שלדעתי לא ממש יודעת לשחק, אבל אולי אני חריף מידי).
• הסרט עושה עבודה פנטסטית בלסובב אותנו לכיוונים שונים במחשבה על מה שקרה, קורה ויקרה – והצליח להפתיע אותי בלא מעט פעמים. בעיקר נהניתי מכמות הרמזים שהסרט מעניק לנו הצופים כהזדמנות לזהות מראש מה יגיע (למרות שחלקן מקבלים משמעות רק בדיעבד, או בזמן הנכון לאנשים עם אינטואיציה בריאה, כמו אישתי…)
• אני משער שבשביל דור של נערים שיצפו בו, הסרט הזה יכול להוות עוד מקור להשראה על עולם לא רחוק שבו הם לא יצטרכו לסדר את החדר, ובמקום זאת יוכלו להתמקד בלעשות דברים באופן שמכוון לחיים מאוזנים ככל הניתן. אבל היופי שבסרט איננו באופן שבו הוא חוזה טכנולוגיה שעשוייה לבקר אותנו בעשרות השנים הקרובות. היופי של הסרט הוא באופן שהוא מעלה סוגיות מהותיות אשר צפויות להישאר איתנו גם כשהטכנולוגיה תתקדם עוד כמה שנות אור. שאלות כמו מה עוזר לנו לרצות לקום בבוקר, האופן שבו אנחנו אוהבים ומתקשרים עם אנשים אחרים, והדרך שבה אנו מסתגלים ומאמצים לחיקינו טכנולוגיות חדשות.

כאמור, מבחנתי הסרט זוכה ל- 8.5.

התגובות שמורות לספויילרים, ראו הזוהרתם

 (גילוי נאות: קיבלתי כרטיסים לצפייה בסרט ממשרד הפירסום של הסרט. אך זה לא השפיע על מה שכתבתי, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות הרגילות, שסביר שקיימות. כמו כן לא הכריחו אותי לכתוב, פשוט רציתי לחלוק איתכם כמה מחשבות)

מעניין אתכם לשלוח לחברים שלכם כמה טילים ירו על ישראל בשנים האחרונות?
אתם יכולים להשתמש בגירסה הפשוטה הזו של הגרף: (גרף של מספר הטילים שירו עלינו בעשור האחרון, בשילוב עם מספר הפלסטינים שכוחות צה”ל הרגו)

הגרף מופץ ברשיון CC-BY-SA חופשי, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש כרצונכם בבלוג שלכם או איפה שתרצו (תחת מתן קרדיט/לינק).

ולפני שנעבור לקישורים המומלצים לסטטיסטיקה על ישראל, הנה הגירסה הדינאמית (אינראקטיבית) של הגרף:

גרף אינטראקטיבי של טילים שנורו על ישראל (הקו הכחול) ופלסטינים שנהרגו בידי צה”ל (הקו האדום)

המתינו שניה עד אשר הגרף האינטראקטיבי ייטען .
העבירו את העכבר מעל לנקודות כדי לראות את המספרים המדוייקים. אתם יכולים לשנות את טווח התאריכים בעזרת ה zoom שנמצא מצד שמאל למעלה, או על ידי הזזת ה slider שמתחתית הגרף:

הסברתי עוד על מה שהוביל אותי באמת לליצור את הגרף הזה בפוסט בבלוג שלי על סטטיסטיקה, אתם יכולים לקרוא זאת שם (ואם יש לכם הערות, אפשר להגיב פה או שם, מה שמתחשק לכם). ועכשיו, כפי שהבטחתי:

12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל:

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.(cbs.gov.il)  אתר אשר מפרסם אינספור דוחות, פירסומים וסדרות נתונים (קבצי PDF ואקסל) על מה שקורה בישראל.
2. “סדרות נתוני זמן עבור מדינת ישראל” (StatIL.org) – הוא אתר שמכיל כ- 25,000 סדרות נתונים לאורך זמן עם מידע על ישראל (אשר מבוססים על המידע של הלמ”ס). האתר מורכב מנושאים-> תתי נושאים -> וסדרות נתונים, שכל אחת כוללת גרפים אינטראקטיביים כמו זה שמופיע כאן בפוסט, יחד עם קבצי נתונים ותיאורים בסיסיים של סדרות הנתונים. האתר הוקם בזכותו של הקישור הבא:
3. אתר מאגרי המידע הממשלתיים. אתר Data.gov.il הוקם על ידי מערך ממשל זמין כחלק ממדיניות ממשל פתוח, המבוססת על קידום השקיפות והצגת מידע ממשלתי אמין ומוסמך לשימוש הציבור (דהיינו, בקבצי נתונים שקל להוריד ולהכניס לתוך תוכנות מתאימות). האתר מעניק למשתמשיו יד חופשית (כלומר, רישיון שימוש חופשי!) לפיתוח יישומים ומערכות שמתבססות על המידע המפורסם. (בניגוד, לדוגמא, לאתר הלמ”ס)
   האתר הוא יוזמה (נהדרת) של השר מיכאל איתן מהליכוד. אילו הייתי מתפקד לליכוד בזמן, הוא היה הראשון שהייתי מצביע לו בפריימריז.
   בנושא הזה, אני גם אציין שאני תומך נלהב של יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר בפריימריז של העבודה, כמייצגים של קולות צעירים בנושא של זכויות יוצרים אינטרנטיות שהם יותר שפויות ובריאות לכלכלה ולתרבות של מדינת ישראל. (וגם אוסיף מילה חמה על אמנון דפני שרץ בפריימריז של התנועה הירוקה)
   ואם אנחנו כבר מדברים על בחירות:
4. אתר הכנסת - מציג סטטיסטיקות מעולות של. הממ… בעצם, בואו נעבור לקישור הבא:
5. כנסת פתוחה – האתר מאפשר לכל אזרח להשתתף באורח פעיל יותר בפעילות הכנסת. אנו סורקים את אתר הכנסת ומקורות מידע רשמיים ובאמצעות אלגוריתמים חישוביים וצוות עורכים מסור, מסדרים ומארגנים את המידע לנוחות המשתמש. כנסת פתוחה מפותח על ידי עמותת הסדנא לידע ציבורי שעושה מלאכת קודש של ממש.
6. STS – מאגר נתונים על האינטרנט בישראל (data.isoc.org.il) – המאגר מכיל נתונים ראשוניים והפניות למקורות ברחבי הרשת. הנתונים עוסקים במגוון תחומים, בינהם כלכלה, עסקים ומסחר; הפער הדיגיטאלי;  שימוש פרטי באינטרנט; מערכות, תוכנות ואתרים; תשתית האינטרנט בישראל; ממשל מקוון, ועוד (לרשימת הקטגוריות המלאה). מאגר מוצלח, שעושה מלאכת קודש של לרכז מקורות מידע שונים.
7. חברת נתיבי איילון – בקישור המצורף תוכלו לראות את הדוחות הסטטיסטיים שלהם של נפחי התחבורה (בשעות שונות של היום)
8. זהו.
9. מה לא.
10. עוד?
11. רגע, אמרתי 5 לא?
12. כמה אמרתם שהבטחתי לתת? 12? אז יש לי הצעה חלופית. אני נתתי לכם 6, עכשיו תורכם בתגובות. איזה אתרים נחמדים אתם מכירים עם נתונים סטטיסטיים על ישראל? התגובות מחכות לכם…

רקע

אתמול השקתי (לפרוטוקול: ביוזמתי) אתר אינטרנט בשם .StatIL.org (או “סטטיל” = סטטיסטיקה בטיל, כפי שאחי שוקי הציע לכנותו) שאף זכה לחשיפה באתרים מאקו, דה-מרקר, וואלה, ניוז1 (ואני מקווה שעוד).

סטטיל מכיל כ- 25,000 סדרות נתונים לאורך זמן (כאשר כ- 13,500 מתוכם הם עד שנת 2012). בכל עמוד נתונים יש גרף אינטראקטיבי של הנתונים, ואפשרות לסמן בכפתור את הנתונים ולהעתיקם לתוכנת גליון הנתונים האהובה עליכם, זאת כדי לאפשר לכם לשלב נתונים מסדרות שונות ולמצוא קשרים משמעותיים.

הקמתי את האתר הזה על בסיס נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר שיחררו את הנתונים בשבוע שעבר באתר data.gov.il (בזכות השר מיכאל איתן, ועוזרו ניר הירשמן).

המטרה האמיתית של האתר היא לאפשר למצוא בזריזות סדרות נתונים בשביל לשלב אותם בפוסטים בבלוגים. הדרך הכי זריזה לחפש באתר היא דרך עמוד החיפוש (לוקח לו 2 דקות להיטען, אבל החיפוש שלו די מוצלח מרגע שהדף נטען).
אם תמצאו סדרת נתונים שמעניינת אותכם, פשוט ליחצו על שמה – והיא תטען בדף חדש. בכל עמוד סידרת נתונים יש גם קוד שמאפשר להטמיע את הגרף של הנתונים ישירות אצלכם בבלוג. הנה דוגמא לגרף פשוט כזה (שמראה כמה אזרחים יש במדינת ישראל משנת 1949 ועד 2011)

הקלק על התמונה על מנת לשחק עם תרשים אינטראקטיבי של הנתונים באתר StatIL.org

ההצעה

אם אתם כתבי עיתון או בלוגרים שרוצים להשתמש בנתונים מהאתר שלי (בתמורה ללינק, כמובן), אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר ואני אנסה לעזור. תספרו לי איזה נתונים אתם צריכים, ואם הם קיימים במאגר, אני אשתדל למצוא לכם אותם.

הפצתכם תתקבל בברכה

טל

התפקדתי כעת למפלגת העבודה. זה עלה לי 50 שקלים ולקח פחות מ-5 דקות, דרך הקישור הזה:
http://www.mitpakdim.co.il/site/hitpakdut/hitpakdut.php?party=avoda

עשיתי זאת בשביל להצביע ליהונתן קלינגר ודובי קננגיסר: יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר למפלגת העבודה – דף הקמפיין הרשמי

לפי התקנון של מפלגת העבודה, בעוד 6 חודשים אני אוכל להצביע על עמדתי לגבי חברי כנסת שהייתי רוצה לראות במפלגה.

היות ואני מאמין שנתניהו לא ירוויח דבר מקיום בחירות בקרוב, ומשום כך הוא ידחה אותם ככל יכולתו – קיבלתי החלטה להתפקד כעת מתוך כוונה להשפיע על הבחירות הקרובות לכנסת, דרך מפלגת העבודה.

הכוח היחסי שלי בבחירות במפלגת העבודה הוא מטורף. ראו מספרים רלוונטיים כאן.

אני מקווה שתצטרפו אלי גם אתם ואם לא לעבודה, אז למפלגה אחרת (למרות שברוב המפלגות האחרות, התפקדות לא תשפיע עלהבחירות הקרובות). ותוודאו שאתם קודם קוראים איזה זכויות יהיו לכם מהתפקדות, כי הרבה מפלגות בכלל לא יתנו לכם אפשרות להשפיע על ההתנהלות שלהן (כמו ישראל ביתנו או ש”ס – שמחליטות מה שבא ל”מנהיגים” שלהם על מה יקרה במפלגה ומי יהיה ברשימה לכנסת). הנה רשימת ההסברים עבור כל מפלגה.

הנה סרטון לסיום:

בעקבות שיחרור התירגום שלי של אושהידי לעברית, יצרתי ארבעה סרטוני וידיאו (קצרים!) המדגימים כיצד להשתמש באתר פנצ’ר עבור צפיה בדיווחים, הרשמה לקבלת התראות אימייל על דיווחים חדשים, שליחת דיווח חדש לאתר, ושימוש באפליקציית הסמארט-פון (לאייפון) של אושהידי. בפוסט הזה יופיעו ארבעת הסרטונים בשילוב עם הסברים כתובים.

1) צפייה בדיווחים (מבוססי מיקום) מהאתר פנצ’ר (pancher.org)

הנה הסרטון, ולאחריו הסברים מילוליים:

האתר פנצ’ר מציג את הדיווחים שלו, בעמוד הבית, בתור נקודות (לרוב בצבע סגול) על גבי מפה (אשר מאפשרת לעשות zoom in/out). הקלקה על נקודה סגולה של דיווח פותחת חלון קטן שמאפשר לקבל פרטים נוספים על הדיווח. הקלקה על כותרת הדיווח תשלח אותנו לעמוד עם פרטי הדיווח המלאים (דוגמא לעמוד דיווח). פרטי הדיווח יכללו דברים כמו כותרת, תוכן הדיווח, תאריך הדיווח, מיקום הדיווח והקטגוריות אליהן הדיווח משוייך. במסך של פרטי הדיווח אנחנו יכולים לשנות את גודל המפה כדי שיהיה לנו יותר נוח לצפות בה.

עמוד הדיווחים, באתר פנצ’ר, מציג את רשימת כל הדיווחים. ניתן לסנן ולראות רק את הדיווחים השייכים לקטגוריה מסויימת, זמן מסויים, איזור מסויים (וכן הלאה). לאחר שבחרתם איזה דיווחים מעניינים אותכם, עליכם להקיש על “סנן דיווחים”, ותראו רק את הדיווחים שעונים על ההגדרות שבחרתם.

בעמוד הראשי של האתר ניתן לסנן את הדיווחים שרואים על המפה על ידי לחיצה על הקטגוריות של הדיווחים (אשר מופיעים בצד השמאלי של המסך). בחירת קטגוריה תציג לנו רק את הדיווחים השייכים לאותה הקטגוריה.

2) הרשמה להתראות אימייל על דיווחים מהאתר פנצ’ר (pancher.org)

הנה הסרטון, ולאחריו הסברים מילוליים:

האתר פנצ’ר מאפשר לכם לקבל התראות לאימייל כל פעם שמתפרסם דיווח חדש. באפשרותכם לבחור מהו האיזור הגיאוגרפי שהדיווחים שלו מעניינים אתכם (זה נעשה על ידי בחירת מיקום והרדיוס שסביבו). כמו כן יהיה עליכם להשאיר את האימייל שלכם ולסמן מהם קטגוריות הדיווחים עבורם תרצו להישאר מעודכנים.
לאחר מילוי הטופס תקבלו אימייל עם קישור. לחיצה על הקישור יפעיל את המנוי שלכם להתראה. כל פעם שיופיעו דיווח חדש, תקבלו הודעה עליו באימייל, כאשר בכל אימייל כזה מופיע גם לינק המאפשר לכם לבטל את המנוי שלכם לאתר.

3) שליחת דיווח מבוסס מיקום לאתר פנצ’ר (pancher.org)

הנה הסרטון, ולאחריו הסברים מילוליים:

פשוט מאד לשלוח דיווח לאתר פנ’צר, מרגע שנכנסתם לטופס משלוח הדיווח, עליכם למלא את: כותרת הדיווח, תיאורו, בחירת המיקום על המפה אליו הדיווח שלכם מתייחס (יש תיבת חיפוש שמאפשרת למצוא בזריזות את הכתובת על המפה). כמו כן, עליכם למלא את הקטגוריה אליה הדיווח שלכם מתייחס (החל מבעל חיים אבוד ועד פשיעה ברחוב או שריפה).
ורצוי שגם תוסיפו את פרטיכם האישיים כדי לאפשר למנהל האתר (אני) לדעת האם לאשר את הדיווח שלכם או לא.
כל דיווח שנשלח לאתר צריך לקבל את אישור מנהל האתר כדי להתפרסם (מה שיכול לקחת בין כמה דקות לכמה שעות).

4) שימוש באפליקציית אייפון לאושהידי (עם האתר pancher.org)

הנה הסרטון, ולאחריו הסברים מילוליים:

בשביל להשתמש במערכת יש קודם להתקין את האפליקציה על המכשיר, לאחר ההפעלה יש לבצע הגדרות בסיסיות של השם/אימייל שלכם ואז להוסיף את המפה של האתר בו אתם רוצים להשתמש (לדוגמא, האתר פנצ’ר).
אפליקציית האייפון של אושהידי (יש גם לאנדרואיד) מאפשרת לבצע פעולות בסיסיות כגון:

• לראות את הדיווחים שבאתר בצורה של מפה או רשימה
• לסנן את הדיווחים המוצגים
• לשלוח דיווח לאתר באמצעות הסמארטפון

לסיכום

מערכת האושהידי היא חזקה ביותר, ומאפשרת לכולנו לחלוק מידע (בעל אופי גיאוגרפי) האחד עם השני בזריזות וביעילות.

אם יש לכם רעיונות, הצעות לשיתופי פעולה (חברתיים או עיסקיים), שאלות, בקשות, אתם מוזמנים להשאיר תגובה לפוסט הזה או ליצור איתי קשר באימייל.

אם אתם מחפשים דוגמאות, ולא רוצים לקרוא כלום – פשוט תכנסו לאתר האושהידי שבניתי בשם פנצ’ר, ותשחקו. (לנוחיותכם, פירסמתי שלושה סרטוני וידיאו (קצרים) המדגימים כיצד להשתמש באתר pancher.org)

רקע – אושהידי בעולם

סרטון הסבר קצר של 2 דקות:

 אושהידי היא מערכת להקמת אתרים אשר כתובה בקוד פתוח, כמו וורדפרס או דרופל, המתמחה באתרים שבנויים לדיווח חי מאיזור גיאוגרפי כלשהו. המערכת מאפשרת איסוף ותיעוד דיווחים שהתקבלו באמצעות הודעות טקסט ותמונה (אשר מגיעות דרך האתר, דרך מכשיר סלולרי חכם, או דרך SMS, טוויטר, דואר אלקטרוני ועוד), והצגתם על גבי מפה באינטרנט שכולם יכולים לראות. אושהידי (משמעות המילה היא “עדות” בסוואילית), סייע בניהול ודיווח על אירועים ברחבי העולם – כמו דיווחים ממערכות בחירות (בהודו, בלבנון), דיווחים על מחסור בתרופות (באפריקה) דיווחים מזירות אסון (האיטי), דיווח על התקפות כנגד אנשים בסוריה, עזרה לאנשים ביפן בעקבות אסון רעידת האדמה, התקדמות פינוי השלג ומפת פשיעה (בארצות הברית), שימוש לצורך איסוף מידע מסקרים ועוד ועוד. רשימה ארוכה של פריסות אושהידי בעולם אפשר לראות כאן.

מבחינה טכנולוגית, אושהידי נמצאת היום בערך איפה שוורדפרס הייתה לפני כ- 5 שנים: מלהיבה, וזקוקה להרבה שעות קוד שעוד לא התרחשו. ועדיין, המערכת מציאה אינספור הזדמנויות למפתחים, יזמים, ופעילים חברתיים.

אושהידי בעברית

לפני כשנה זכיתי לקבל מלגה מאיגוד האינטרנט הישראלי עבור התאמה לעברית (“לוקליזציה”) למערכת האושהידי. הפרויקט כלל תרגום מחרוזות רלוונטיות מאנגלית לעברית, התאמת העיצוב לימין-שמאל , כתיבת מדריכים לקהל הרחב לשימוש במערכת והקמת אתר דוגמא.

פאנצ’ר – הדגמה לאתר אושהידי בעברית

המניע הגדול שלי לתירגום אושהידי לעברית הייתה טובת מדינת ישראל. מדינתנו הקטנה רוויה הזדמנויות לאסונות, החל משריפות ענק וכלה במלחמות. במצבים כאלה, היינו רוצים שתהיה לנו מערכת שתאפשר בזמן חירום לדווח ולאפשר לרשויות והחוק לפעול בצורה טובה. הבעיה היא שבזמן חירום אין לאף אחד זמן לתרגם מערכת לעברית, לכן העדפתי לעשות זאת לפני שהאסון הבא יגיע.
אבל מלבד לתרגם לעברית, מה שעוד הייתי רוצה זה למצוא קבוצת אנשים (אולי אפילו קהילה), שתוכל להשתמש באושהידי בימים רגילים, במטרה להפיץ בישראל את הרעיון לדיווחים מבוססי מיקום. בשביל זה הקמתי את האתר פנצ’ר.

פנצ’ר הוא אתר שמבקש לעזור לאנשים שרוצים לדווח (עם מיקום גיאוגרפי) על דברים. הנה מספר דברים שהאתר מאפשר לדווח עליהם:

• בעלי חיים – דיווח על חיות שהלכו לאיבוד, דיווח על חיות שנמצאו, ודיווח על מקום שהשארתם צלוחיות מים בשביל שחיות רחוב יוכלו לשתות
• בעייה ברחוב – כאן תוכלו לדווח על מדרכה או כביש שבורים, ודברים דומים
• הזדמנויות ברחוב – דיווחים על חפצים נטושים שאפשר לאסוף (כמו האתר “אגורה” רק עבור מידע גיאוגרפי), או נקודות חמות של אינטרנט חינם
• פשיעה ברחוב – דיווח על גניבת אופניים, ארנק ודברים דומים (שכנראה לא הייתם טורחים לדווח עליהם במשטרה, אבל למה שלא לדווח כדי שאחרים ידעו?)
• שריפה! – הלוואי והיה לנו מערכת כזו לפני שריפת הכרמל
• תל אופן – דיווח על תקלות ובעיות במערכת התל אופן של תל אביב. יש כבר אפליקצית אייפון בשם telobike שכבר עושה את זה די טוב.

האתר מאד פשוט לשימוש, הנה הדברים העיקריים שאתם יכולים לעשות עם האתר:

• צפיה בדיווחים שאחרים העלו (אפשר גם להסתכל על הדיווחים כרשימה)
• שליחת דיווח חדש (אפשר גם באמצעות אפליקציית אייפון ואנדרואיד)
• קבלת התראות באימייל – זה אומר שתוכלו להגדיר איזור שמעניין אותכם (נגיד, ליד הבית שלכם), ולקבל את הדיווחים שאנשים ישלחו לאיזור הזה. זה אחד היכולות הכי מרשימות של האתר לדעתי…

העתיד של פנצ’ר תלוי בכם: אם תחליטו על משהו שאתם רוצים לדווח, ולהפיץ את האתר לחבריכם, יש לאתר עתיד. עם הזמן אני אוסיף והוריד אפשרויות דיווח באתר, לפי השימוש שאנשים יעשו באתר.

אם יש לכם רעיונות, הצעות לשיתופי פעולה (חברתיים או עיסקיים), שאלות, בקשות, אתם מוזמנים להשאיר תגובה לפוסט הזה או ליצור איתי קשר באימייל.

חשוב לי לחלוק קרדיט לכמה אנשים יקרים שהיו חלק חשוב בהשקעה שלי בפרוייקט הזה (כל אחד מהם יודע את תרומתו), ביניהם: נדב מנסדורף, אייל סלע, אלעד זלומונס, שוקי גלילי , נהורא דגן, איגוד האינטרנט הישראלי (ואם שכחתי מישהו מכם, אנא הזכירו לי ).

יצאתי ל(כמעט) כל ההפגנות שהיו בקיץ הקודם, ובחודשים האחרונים.
בעיני, זה שמעלים לבמה אמנים לצורך של “בידור” היה מיותר ואף יהיו שיאמרו פתטי (לדוגמא אני).
ומדוע? כי אנחנו לא יוצאים לרחובות בגלל שאנחנו מחפשים בידור, את זה נותנים לנו מספיק. אנחנו יוצאים מסיבות אחרות.
והמטרה של האמנים (לדעתי) איננה לבדר אותנו, אלא לחבר אותנו סביב מכנה משותף.

אז הנה כמה דוגמאות לאמנים שעשו זאת כמו שצריך:
(ואני אציין לטובה את קרולינה, אני חושב שזו הייתה היא, אשר באחת ההפגנות שרה את talking about a revolution באופן מופתי)

שיר נפלא לשיר לביבי:

ושיר המהפכה המוכר:

יש לכם עוד קליפים שפיספסתי – אנא ציינו זאת בתגובות…

אחייני <הכנס-סופרלטיבים-פה> אוריאל שכטר, היה בין האחראיים (בימוי, כתיבה, הפקה, עריכה וכל מה שעוד אפשר לחשוב) לסרט בשם “ואני הייתי צוחק”. כאשר אני הייתי בין השחקנים הראשיים בסרט (הדמות הראשית, יוסף, משוחקת על ידי כשהוא אדם בוגר. ומשוחקת על ידי אחייני <הכניסו-עוד-סופרלטיבים-פה> יונתן)

כמה הערות לפני שתצפו בסרט:

1. הסרט הזה הוא לא סרט הומוריסטי או כייפי, בניגוד לסרטים כמו (לדוגמא) היחידה לחקירות החומוס (בכיכובו של, בין השאר אחי האהוב שוקי).
2. הסרט זכה בפרס השופטים בתחרות היצירה הצעירה של החינוך הממלכתי-דתי לשנת תשע”ב (2012).
3. הסרט עוסק בכאב, התעללות של נערים בחלשים מהם, ועם ההשלמה שלנו כאנשים בוגרים עם שדי העבר שלנו. אלה לא נושאים מבדרים במיוחד, אבל כפי שאישתי הסבירה לי פעם – אומנות איננה קיימת בשביל לבדר (ולמרות שהיא יכולה לשמש לשם כך, הרי שזה לא המקרה).
4. הערך הבידורי של הסרט הוא שתזכו לראות אותי (אתאיסט שכמותי) מעמיד פנים שאני דתי…

טקסט הטיזר לסרט הוא הבא:
“יוסף עומד להתחתן הלילה עם יעל. אבל לפני כן, הוא חוזר לביה”ס היסודי בו למד, כדי להפגש עם מה שעבר שם; אולי להפגש גם עם עצמו.”

צפייה נעימה (ואם לא נעימה, אז לפחות “נוגעת בלב”). תגובותיכם תמיד (המממ, לרוב) נקראות בהנאה:

פורסם במקור בבלוגה של שומרת הסף, קרין נהון.

תחום היזמות חברתית עלה בצורה חזקה לסדר היום בשנה האחרונה בחברה הישראלית. מהי יזמות חברתית? זוהי יזמות, אשר מטרתה ליישם פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות וסביבתיות, להעצים קהילות שונות ולהביא לשינוי חברתי. בכובעי כראש מרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית החלטתי להרים את הכפפה ולקיים כנס שיתמקד בקשר שבין יזמות חברתית לטכנולוגיה. בכנס זה אנו מבקשים לבחון את הקשר בין יזמות חברתית לטכנולוגיה, ובפרט, כיצד הטכנולוגיה נרתמת או מאתגרת את השגת אותו שינוי חברתי. יום העיון הוא הזדמנות ייחודית למפגש בין הקהילה העסקית לבין החברה האזרחית. במהלך יום העיון נשמע על פיתוחים, פרוייקטים, רעיונות חדשניים ולקחים נלמדים מפיהם של יזמים חברתיים, חוקרים באקדמיה ומבעלי חברות הון סיכון. יום העיון הוא הזדמנות נהדרת ללבן ולדון בנושאים הללו עם האנשים שנמצאים בחוד החנית של העשיה והמחקר בתחום.

בואו והצטרפו אלינו!

פרטים: הכנס יערך ביום שני ה-4 ליוני, 2012, מהשעה 8:15-14:00 באולם ברונפמן, בניין המנהלה, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.

להרשמה: הכנס והחניה בחינם (ההזמנה הרשמית משמשת כקוד כניסה לחניית מדעי החברה בקמפוס), אך עדיף להירשם מראש ל- bsbogrim@huji.ac.il, או בטלפון 02-5881157

לסדר היום ולהורדת הזמנה רשמית

משתתפים (לפי סדר א-ב):          

מר יובל אדמון, מנכ”ל הסדנא לידע ציבורי

מר מייקל אייזנברג, שותף בכיר Benchmark

פרופ’ דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל  עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

מר בני דאון, מזכ”ל החזית העממית לשחרור ידע ציבורי

גב’ קרן דהן, שותפה במיזם השדרה

ד”ר הרי יוקלה, החוג ליזמות, הפקולטה לניהול, הטכניון

מר נדב מנסדורף, מנכ”ל זפה טכנולוגיות ויזם חברתי

ד”ר אראל מרגלית, מייסד ויו”ר  JVP

פרופ’ קרין נהון, ראש מרכז אספר, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ’ יורם עשת-אלקלעי , ראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה האוני’ הפתוחה

מר עדן פוקס, סמנכ”ל כל זכות

גב’ נורית צור, מנכ”לית פרזנטס ישראל

מר ערן קליין, מנהל התכניות בשת”יל

היחידה לחקירות החומוס הוא סרטון של כ-10 דקות (בלבד), אשר מתאר עולם דיס-אוטופי (דהיינו, עולם מבאס) שבו הוציאו את החומוס מחוץ לחוק.
כמיטב המסורת של המחאה החברתית מהקיץ הקודם, סרטון החומוס נע מעבר לגבולות של ימין ושמאל, ומציע ביקורת חברתית כנגד יחסי ההון-שילטון במדינתנו.

על הסרט כתבו בלוגרים ואתרי חדשות, כולל האתר j14, על בני אדם וגו’, ואף קפטן אינטרנט ועוד.

הדיון (דיבייט), התקיים ב-25 לאפריל (2012), באוניברסיטת אוקספורד, בין אוברי דה-גרי ופרופסור קולין בלקמור.
קולין הוא מדען-מוח, והראש לשעבר של קרן המחקר הגדולה ביותר באנגליה למחקר ביו-רפואי.

הנה ההרצאות, ולאחריהן כמה מחשבות:

ההרצאה:

ה”שאלות תשובות”:

הדיון נסוב סביב שתי סוגיות: האם הארכת רדיקאלית היא אפשרית, והאם היא רצויה. בשתי הסוגיות, הדיון היה חלקי ביותר. לא הייתה התמודדות ראויה עם הסוגיה של ייתכנות מדעית. נראה היה שקולין לא חקר לעומקם את ההצעות של אוברי והדגים את מגבלותיהן. מה שהוא כן עשה, זה להדגיש את המורכבות העצומה של המייזם להתגברות על זיקנה.

בנושא של האם הארכת חיים היא רצויה או לא, קולין טען שלא. הוא הביא טיעונים כמו זה שהארכת חיים משמעותית תיצור עומס על שירותי הבריאות, ביטוח לאומי – ובכלל, שזה ישנה את העולם, ואולי לא לטובה.
היות ועל הנושא המדעי אין לי מה לעשות מלבד להמתין ולראות האם אנחנו, כקהילה אנושית/מדעית, נצליח להתקדם בנושא או לא – אני יכול להגיב רק בנושא של האם הארכת חיים רדיקאלית היא רצויה או לא. לדעתי היא רצויה.
למעשה, מה שמדהים אותי בדיון הוא מדוע מדענים מובילים יכולים להתווכח לגבי האם הארכת חיים רדיקלית היא רצויה או לא. כלומר, אם היינו מדברים על אורך חיים למול איכות חיים, עוד הייתי אומר שיש מקום לדיון. אבל מרגע שאנחנו מניחים (ועל זה אוברי דה-גרי מדבר), שאנחנו מתכוונים להארכת תוחלת החיים תוך שמירה על איכות חיים מתמשכת, מהו המקום לדיון? זה לא באמת ברור לי…

(נתקלתי בקישור הזה במקור דרך מישהו בפייסבוק, סליחה שאני לא זוכר מי, ששלח אותי לכאן)

לפרוטוקול: אני כותב את הפוסט על השולחן-הליכון שלי, תרתי משמע.

הפוסט הזה מיועד לאנשים שיושבים יותר משעה ביום מול המחשב, ומרגישים שזה לא בריא לגוף שלהם.
הרעיון שאני מציג בפוסט הזה הוא (לדעתי) אחד מהמהפכניים שבהם נתקלתי: אהבתם את הפוסט? אנא הפיצו אותו הלאה!

בפוסט הזה אני אתאר את הבעיה של חוסר-התנועה המודרנית, את הפתרון בו נתקלתי (שולחן הליכון), סרטוני הדגמה, קישורים רבים (למאמרים פופלאריים ואקדמיים), המלצות שימוש, והזמנה לשיתוף פעולה. ונתחיל:

הבעיה: אנחנו לא זזים!

בוא נסתכל לרגע במציאות הקשה בפנים: אנחנו לא זזים מספיק.

בעידן הטלוויזיה, והאינטרנט (הפייסבוק, הצ’טים וכל השאר), התאהבנו במסך המחשב שלנו יותר מידי. וככל שאנחנו מתבגרים, ההשפעות של זה נהיות גרועות יותר ויותר עם הזמן:

• אנחנו מתחילים להרגיש כאבים בכל מיני איזורים בגוף (הצוואר הכתפיים, הגב התחתון, מפרקי הירך, הבירכיים).
• הנשימה שלנו נהפכת להיות שטוחה יותר (מתי בפעם האחרונה לקחת נשימה עמוקה?)
• ואין לנו יותר כושר – כשאנו מנסים לצאת להליכה ארוכה, אנחנו פתאום מגלים שאנחנו צריכים לשבת הרבה יותר מהר ממה שחשבנו שנצטרך.

הפתרון שיכשל: “התעמלות”

ההשפעות המייטיבות של פעילות גופנית הן ידועות (ברמה כזו או אחרת) לכולנו. פעילותו גופנית שומרת על מסת שרירים, צפיפות עצמות, תנועתיות במפרקים, הקטנת סיכון לשלל מחלות, חיזוק המערכת החיסונית ומצב הרוח.

ולמרות כל זאת, אתם לא מתעמלים. וסביר שאתם אפילו קצת מרגישים רע עם עצמכם שאתם לא מתעמלים. ועדיין, רוב הסיכויים שלא תתחילו. וגם אם התחלתם, בואו נהיה כנים: זה לא מספיק. ללכת כמה פעמים בשבוע למכון כושר או לשיעור צ’י קונג (הקישור הוא למורה שלי, אמיר ניסן – מומלץ ביותר) – זה פשוט לא מספיק. אפילו לעשות אימון יומי של חצי שעה, זה כנראה לא מספיק.
למה אני אומר שזה לא מספיק? כי את שאר היום אתם מעבירים בישיבה. לא סתם ישיבה, ישיבה בתנוחה אחת, כמעט בלי תנועה, ולרוב מול מסך מחשב. ואני מתקשה להאמין שזה בריא לנו. אפשר להתווכח עד כמה זה לא בריא לנו (ולהתחיל לראות איזה מחקרים עשו בנושא), אבל אני לא חושב שמישהו מכם יערער על זה שזה לא נשמע בריא.

הפתרון ה”אמיתי” צריך להיות שבמהלך היום, כל יום, אנחנו נפעיל את הגוף. הפעילות יכולה להיות מתונה, רגועה, אבל שתהיה כל יום (ורצוי שזה יהיה יותר מפעם אחת).
והסיבה שזה לא קורה כרגע היא שבשביל לעשות דבר כזה, אנחנו צריכים לבצע שינוי משמעותי באורח החיים הנוכחי שלנו, שינוי אשר יגזול מאיתנו זמן שאנחנו נותנים לדברים שבאמת חשובים לנו (כמו לקרוא על האיום האיראני, או על צדק חברתי, או לראות סרטוני יוטיוב של חתולים חמודים).

עד לכאן אתם איתי? עכשיו הרשו לי לספר לכם משהו חדש…

שולחן-הליכון: פתרון “מוזר” אבל שעובד!

כאשר ניהלתי שיחה על הנושא עם בן-דודי, ינון לרנר (מעסה רפואי, מהטובים שהכרתי בחיי), הוא השיב לי כך: “טל, הפתרון האמיתי הוא שיהיה לך שולחן הליכון. אבל אתה לא תעשה את זה, כי רוב האנשים לא עושים את זה – כי זה מוזר להם מידי”.
טוב, כמו שאישתי (אוהבת הגאגא, לא ליידי גאגא) אמרה לי ביום השני לאחר שהכרנו “אתה אדם מאד אותנטי טל”, ואנשים אותנטים מנסים דברים מוזרים.
אז עכשיו בואו אספר לכם מה זה שולחן הליכון, ונחשוב על זה קצת ביחד.

שולחן-הליכון: מה זה בעצם?

“שולחן-הליכון” הוא פשוט להציב שולחן עבודה מעל מסלול-הליכה (אתם יודעים, מכשיר כושר ביתי כזה).

אדם אשר משתמש בשולחן-הליכון הולך באיטיות על מסלול-ההליכה בעודו ממשיך לבצע את פעילויות העבודה הרגילות שלו.
המטרה של שולחן-ההליכון היא לשלב תנועה ואימון עדין לתוך יום העבודה אשר הוא לרוב נייח.

במהירויות הליכה איטיות, אנשים מסוגלים לרוב לבצע פעילויות שולחניות רגילות כגון הקלדה, כתיבה, שימוש בעכבר ושיחות טלפון (עוד נתונים על זה מאוחר יותר).

הרעיון של שולחן-עבודה+הליכון (Treadmill Desk) הופיע עוד בשנת 1996 על ידי ד”ר סת’ רוברטס אשר תכנן והשתמש בשולחן כזה. מי שהוא כנראה מהאבות הרעיוניים של הקונספט הוא ד”ר ג’יימס לוין. עם זאת, לפי גוגל-תובנות-חיפוש, כנראה שעיקר העניין הציבורי (של דוברי האנגלית) בשולחן כזה התחיל רק במהלך שנת 2007. ומאז, העניין ממשיך לגבור. ראו את גרף החיפוש עבור הצירוף: “Treadmill Desk”

אתה רציני? אנשים עושים את זה?? *אתה* באמת עושה את זה???

אני הכי רציני שיש.
לעדות, הנה תמונות שלי על שולחן ההליכון שלי (בלבוש ביתי משהו, אבל עדיין), הקליקו בשביל תמונה מוגדלת (זה יקח שניה לתמונה להיטען):

יש מאמרים בעברית על השולחן-הליכון?

מצאתי כמה, אבל לא הרבה.

יש מאמר מהאתר של גלובס, מלפני פחות משנה, שבו מראיינים את דני דנקנר (לא קשור לבנק הפועלים) על השולחן הליכון שלו. בעקבות המאמר שוחחתי עם דני בטלפון מספר פעמים, והוא עזר לי רבות בקבלת ההחלטה להתחיל עם הפרוייקט הזה (דני – תודה!)

דני גם כתב מאמר משל עצמו אשר הופיע באתר באופןטיבעי.

והנה מאמר נחמד מהארץ שמסכם ערימה של מחקרים ותוצאות על עד כמה ישיבה רעה לנו.

ומסתבר שמלבד דני, ואני, יש עוד אנשים בעולם שמתעניינים (מאד) בנושא הזה. הנה כמה סרטוני יו-טיוב של אחרים שמדברים ועושים את אותו הדבר:

סרטוני יוטיוב באנגלית

סרטון מכירות – Treadmill Desk Story. מציג את הנושא בצורה יפה למדי (זה אסופה של הרבה סרטוני חדשות בסרטון אחד):

הנה הרצאה מרתקת על הנושא של “איך לתת מוטיבציה לאחרים להיות פעילים גופנית”

האיש הזה כנראה מעורב במחקר מדעי של השולחן הליכון (לינק להודעה על התכנון למחקר)

ויש כל מיני סרטונים שמדגימים איך אנשים בנו את שולחני-ההליכון שלהם.

דוגמא לרעיון למבנה של שולחן-הליכון (הלכתי על משהו דומה, אבל שונה)

דוגמא לבחורה שמגימה איך לדעתי עדיף שלא לעשות שולחן הליכון:

זו דוגמא לא טובה מכמה סיבות –
1) היא מנסה להצליח “ללכת כמה שאפשר יותר מהר”. שזה הפוך מהמטרה שלנו. המטרה היא לא לשרוף קלוריות במהירות. המטרה היא (לדעתי הצנועה) ללכת כמה שיותר שעות, כמה שיותר ימים, כמה שיותר שנים. והגישה שלה לא נראית לי הדרך לעשות זאת. אבל אולי זה יעבוד לאנשים אחרים ממני…
2) המיקום של המקלדת והעכבר שלה לא נראים נוחים.
3) המיקום של המסך ממש לא מוצלח. המסך רחוק, ונמוך מגובה העיניים.

סרטון לעוד דרך להכין את המכשיר, למרות שהמכשיר יפה, לא אהבתי את הפתרון: (בגלל הצורך במסור)

בחור עם דוגמא שונה (שימוש בקצף כזה)

ומה המחקרים המדעיים אומרים על הרעיון?

לפני שהחלטתי להשיג לעצמי שולחן הליכון, בדקתי בגוגל-אקדמאי איזה מחקרים בוצעו על זה. מילות מפתח שימושיות בשביל חיפוש בנושא הן:

• Treadmill Desk
• “walk-and-work” desk

עד כה מצאתי שני מאמרים בנושא:
http://www.msscentershop.info/content/42/3/225.abstract
http://www.msscentershop.info/content/41/9/558.abstract

מבחינת ייתרון למשקל: שניהם מדברים על הורדת משקל של כ- 100 קלוריות ליום. עבור אנשים בעלי עודף משקל, הצפי הוא להורדת משקל של 20-30 קילו בשנה, אם הם ימירו שעתיים עד שלוש שעות ביום של ישיבה לשעות הליכה (אנחנו מדברים על הליכה מתונה ורגועה).

מה לגבי מידת יעילות העבודה שעל המכשיר? יש עדויות במאמר הזה: http://hfs.sagepub.com/content/51/6/831.short שפעילות במצב של עמידה היא זהה לחלוטין לפעילות בזמן ישיבה. פעילות בזמן הליכה כן פוגמת בקצב ההקלדה וביעילות השימוש בעכבר (אבל רק בקצת). במחקר אחר (קישור) מצאו ירידה של כ- 16% במהירות ההקלדה כאשר הולכים (ללא ירידה במידת הדיוק של ההקלדה).

יש גם את המאמר הזה, שמציג סקירה של מה אנחנו לא יודעים ממחקרים קודמים על היעילות של הליכה איטית.

לאחר שאני השתמשתי במערכת כבר כמה זמן, אני מגלה שזה מאד משנה איך השולחן ממוקם ביחס לידיים. באופן שבו אני משתמש בשולחן-הליכון, אני לא שם לב לשום הבדל ביעילות העבודה שלי (אם כבר, זה מרגיש לי שאני יותר עירני בזכות הפעילות הגופנית).

אוקי: איך בונים אחד כזה?

דבר ראשון צריך הליכון. בימינו, בגלל שכל מיני אנשים קונים הליכון ומפסיקים להשתמש בו אחרי שנה – אפשר כנראה להשיג הליכונים יד-שניה במחיר סביר (בין 500 ל- 2500 ש”ח, אני משער).
תקחו בחשבון שאחד מכאבי הראש העיקריים ברכישת השולחן הליכון הוא בהכנסה שלו לתוך הדירה, תוודאו מראש שאתם יודעים איך לפרק את המסלול-הליכון ככה שאפשר יהיה להכניס אותו דרך דלת הכניסה שלכם אל תוך הבית.

אחרי שיש לכם הליכון, אתם צריכים לראות איך אתם מארגנים סביבו שולחן עבודה.

הגובה של השולחן צריך להיות ממש טיפה (כמה סנטימטרים) יותר נמוך מהמרפקים שלכם (כאשר אתם על המסלול). זה הגובה האידיאלי (לדעתי) כדאי להציב את המקלדת והעכבר. הגובה של השולחן הוא קריטי. בשביל להקליד, המקלדתי יכולה להיות נמוך יותר מהמרפקים, ולא תהיה בעיה. לעומת זאת, בשביל להשתמש בעכבר באופן יעיל – הדרך היחידה (שאני מצאתי) היא שמפרק היד תישען על השולחן. אם היד שלי “מרחפת” מעל השולחן, אין שום דרך לשמור על יציבות העכבר בזמן השימוש (במקרה כזה, יעילות העבודה עם העכבר כן תיפגע באופן משמעותי).

הגובה של (אמצע) המסך צריך להיות בגובה העיניים. זה אומר שצריך להגביה את המסך (לדוגמא, התמונה שלקחתי של עצמי למעלה, היא לפני שהצבתי כמה ספרים מתחת למסך כדי להגביה אותו יותר לגובה סביר).

במקרה שלי, לשולחן ההליכון שהשגתי יש ידיות מתחת מאד חזקות משני הצדדים. מה שעשיתי היה למצוא שיש בורג שמחזיק את פאנל הבקרה של המכשיר, ולשחרר אותו. זה מאפשר לקפל את פאנל הבקרה של המכשיר כך שיפנה לכיוון הריצפה. ואז נשאר הרבה מקום מעל המכשיר כדי להציב את השולחן (אומנם צריך להתכופף כדי להפעיל את המכשיר, אבל זה לא מחיר כזה נורא).
קניתי אצל נגר קרש עץ וביקשתי ממנו לחתוך את הקרש ל-4 חלקים. את החלקים היברגתי האחד לשני באמצעות מוטות מתחת בצורת L, בכל אחת מ- 4 הפינות של המלבן-שולחן (מלפנים ומאחור). התוצאה היא מלבן חלול, מאד יציב, שעליו אני מניח את המקלדת, העכבר והמסך. את המלבן הזה הנחתי על גבי ידיות המתכת של מכשיר ההליכון שלי (הברגתי ארבע מוטות מתכת בצורת L לתחתית של המלבן עץ החלול, וככה הם מונחים על גבי הידיות של מכשיר ההליכון). את שאר הציוד אפשר להשיג בכל חנות של כלי בית.
המחיר של כלל האביזרים עומד על כמה מאות שקלים, במקרה הקיצוני (ועוד הזמן של למצוא את החנויות, להגיע, להרכיב, וכן הלאה).

וזהו, יש לי שולחן הליכון

המלצות (ומגבלות) לשימוש בשולחן-הליכון

יש פה סוגיות טכניות ופיזיות. נתחיל בפיזיות.

הפיתוי הוא שמרגע שיש שולחן הליכון להתחיל בללכת עליו כל הזמן – זו טעות. מה שעדיף בהרבה הוא לארגן שיהיה סביבת עבודה על השולחן הליכון, וסביבת עבודה בישיבה, ולהחליף ביניהם.
ביום הראשון, לא הצלחתי לעשות יותר מרבע שעה על שולחן ההליכון לפני שהגוף שלי התחיל לכאוב והייתי מוכרח לשבת.
הדרגתיות היא המפתח, תחשבו שככה תעבדו במשך שנים מהחיים שלכם (זה לא מרגש? אותי כן!), אז תעלו את העומס שלכם בהדרגה.
מה שכן, רצוי לבצע מעקב אחר כמה זמן אתם עושים ביום. הפתרון הכי פשוט שמצאתי בשביל זה הוא לפתוח גוגל-גליון-נתונים (google spreadsheet), ושם להשתמש במקשי הקיצור ctrl+; כדי אוטומאטית למלא תא בתאריך של היום, ולהשתמש במקש הקיצור ctrl+SHIFT+; כדי אוטומאטית למלא תא בשעה הנוכחית. פשוט תצרו גליון עם יום, שעת התחלה, שעת סיום, ובעמודה האחרונה תבצעו את החישוב של האחד פחות השני – כדי לראות כמה זמן הייתם על השולחן הליכון כל יום.
מדידה היא מאד שימושית בשביל מוטיבציה, ובשביל לוודא שאתם באמת משתפרים (יש גם אלמנט מנצ’קיני משהו, ברצון תמיד לעשות וכמות מינימלית של שעות על המכשיר).

אם אתם מתכננים ללכת על המכשיר יותר מכמה דקות, זה יכול להיות רעיון טוב ללבוש נעלי הליכה טובים על המכשיר (זה שומר על הבירכיים מזעזועים).

אם יש לכם בעיית שיווי משקל (מה שעשוי לקרות אצל אנשים מבוגרים), ייתכן והפתרון הזה לא בשבילכם. הפתרון הוא באחריותכם…

בהיבט הטכני של המחשב: כדי לאפשר לכם לנוח, אתם צריכים שהמעבר שלכם בין סביבת העבודה בהליכה וזו שבישיבה צריך להיות הכי קל שרק אפשר. פתרון אחד הוא לוודא שיש לכם מקלדת ועכבר ניידים (שתוכלו בקלות להזיז אותם מהסביבה הנייחת, לסביבה ההולכת). ורצוי שיהיו לכם שני מסכים מחוברים לאותו המחשב, כדי שלא תצטרכו להזיז את המסך כל פעם שאתם עוברים בין סביבת עבודה אחת לשניה. אני, לדוגמא, משתמש בלפטופ בשביל העבודה בישיבה, ובעבודת ההליכה שלי הלפטופ מחובר למסך מחשב נוסף (ואז כל מה שאני צריך לעשות זה להזיז את העכבר והמקלדת למסלול ההליכה, ואני יכול ללכת).
אם יש לכם מחשב שולחני, אז בזמנו (2008, וואו) כתבתי פוסט על כיצד לחבר שני מסכים לאותו מחשב, הוא עדיין די רלוונטי.

בהיבט הטכני של מכשיר ההליכון: שימוש בהליכון-חשמלי לצורך הליכה איטית יכול להעמיס מאד על המכשיר (גם בגלל האיטיות, וגם בגלל כמות בשעות השימוש שאתם עלולים להגיע אליהם אחרי כמה זמן של התחזקות גופנית). המנוע של המכשיר יכול להתחמם בקלות, ולעבוד פחות טוב (עד שהוא בקושי עובד בכלל). הפתרון הוא להקפיד להשתמש בספרי-סיליקון כדי שהגומיה של ההליכון תהיה “משומנת” היטב, ותנוע בקלות (ההמלצה היא לרסס לפחות פעם בשבועיים, וייתכן ותצטרכו יותר). אפשר גם להעלות את המהירות של המכשיר, מה שמקל עליו במעט. במקרים קיצוניים אפשר גם לבקש מטכנאי שיתקין איוורור נוסף במכשיר, ומידי פעם לנקות את האבק מעל למנוע (למרות שאת שני הפתרונות האחרונים רק קראתי/שמעתי, ועוד לא ניסיתי). אם שום דבר לא עובד, בשלב מסויים תצטרכו הליכון אחר…

לסיום: רוצים להישאר בקשר?

אתם כמובן מוזמנים להשאיר תגובות (מעניינות, טובות או נהדרות), ולהפיץ את הפוסט לכל חבריכם (גם לחבריכם הרזים – מדובר בבריאות מעבר לנושא של השמנה).

אבל מעבר לזה – אני מתכנן להישאר בקטע הזה הרבה שנים, ואני צריך “חברים לדרך”.
אם יש לך רצון להתחיל משהו דומה, אנא מלא/י את פרטיך בטופס למטה כדי שאוכל ליצור קשר בעתיד בשביל הנחות קבוצתיות, או התחלת תנועה חברתית שתפיץ את זה בבתי ספר, או במקומות עבודה, או משהו כזה. העתיד לפנינו…

שלכם,
טל

החדשות: האפליקציה באוויר (ובעברית)!

לפני כשבוע העליתי פוסט שבו ביקשתי מכם לבוא ולעזור לי לתרגם את אפליקציית הרשת “סקאלת היקום 2″. מדובר באפליקציה שמאפשרת לסייר בין חפצים בגדלים שונים, החל מאטום ועד גלקסיות, ובדרך אמבות ומגדל אייפל.

האפליקציה עלתה לאוויר וניתן לראות אותה כעת בקישור כאן.

אפשר גם להטמיע אותה בפוסט אצלכם בבלוג (הנה הטקסט שצריך בשביל להכניס את הסרטון לבלוג שלכם), וככה זה נראה (פשוט לחצו על “עברית” כדי לראות את הגירסה העברית):

אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).

הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה “באמת קורה”. המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא

הזמנה לשיתופי פעולה נוספים

אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים

הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:

מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):

הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)

אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום

על למה הפרוייקט “הצליח”

לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).

והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): “נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!”

על “ביזור תירגומים”, או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!

כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי “אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?”
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.

התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):

מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול (“המונים”).
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ’ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.

האיש שהמציא את ר’-קאפצ’ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:

מיקור המונים לעומת מיקור חברים

הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש”תוכנות מדף” (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.

המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של “סדרי גודל ביקום 2″ לא היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור המונים”.
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור חברים”. הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.

מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת “תביאו את האוכל של עצמכם”. זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.

התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של “מנהיגי שבט” קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.

מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)

מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)

אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט “בינוני”, אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.

אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.

העתיד כבר כאן, להתראות בעתיד…

עידכון משמח: הפרוייקט הוכתר כהצלחה. האפליקציה עלתה לאוויר ובתירגום שלנו לעברית. בקישור הבא תוכלו לראות את האפליקציה בעברית של סקאלת היקום (וגם דיון על מיקור-חברים).

שלום חברי האינטרנטיים, יש לי בשבילכם משימה! (ואחריה ההסבר של למה)

אני רוצה שתכנסו למסמך הזה כאן: מסמך תירגום. ובכל מקום שמופיע משפט (או מילה באנגלית) תתרגמו אותו לעברית. אל תשנו בשום צורה את הרווחים או הפסיקים. זה מסמך שצריך יהיה אחר כך להעביר לקובץ פלאש, אז הכרחי לשמור על המבנה שלו כמו שהוא. חלק מהדברים במסמך הם קלים לתירגום, וחלק צריכים מומחים ללשון-מדעית/פיזיקאלית…

עכשיו הנה ההסבר למה:

רקע: לפני כמה ימים חבר מהלימודים (הידוע בתור ליעד המחונן) שלח אלי קישור למשחק פלאש חינוכי בשם “The scale of the universe“.
מדובר במשחק שמאפשר לנו להזיז בר-ניווט כדי לזוז בין רזולוציות שונות של היקום המוכר. בכל רזולוציה, אפשר לראות אובייקטים שונים באותו הגודל (החל ממיתר קוואנטי ועד הגודל המקסימאלי של היקום המוכר. ובדרך יש גם את העולם של world of warcraft, לאנשים שיצרו את זה יש חוש הומור). ניתן ללחוץ על כל אובייקט בדרך כדי לקבל עליו מידע (מה הגודל שלו, וקצת פרטים כלליים).

מדובר במשחק שממחיש באופן נפלא עד כמה העולם לפי הראיה במדעית (גם מבלי שנידרש לפסאבדו מדע ודרקונים קסומים), הוא מ-מ-ש מגניב.

אחרי שראיתי את הסרטון, יצרתי קשר באימייל עם מי שבנה את הסרטון ושאלתי אם הוא יסכים לתת לי (לנו ) לתרגם את המסמך לעברית. הוא אמר שכן, ושאז אפשר יהיה להטמיע אותו באתרים אחרים. האם זה לא יוזמה מגניבה לחלוטין לילדי ישראל הקטנים (שעוד לא למדו איך לקרוא אנגלית מדעית?)

הנה פרומו של משחק הפלאש דרך סרטון יוטיוב:

להתראות במסמך

נ.ב: אני מתנצל לקוראי הנאמנים על שהם קיבלו אימיילים עם פוסטים ישנים ביומיים האחרונים – זה בגלל קריסה לא מתוכננת של האתר, ויוזמת חילוץ שדרשה כמה פליק פלאקים. אולי אני אכתוב על זה פוסט בקורס. נראה.
נ.נ.ב: אין לי שום בעיה עם דרקונים קסומים, אני לחלוטין בעדם.

ב- 21 בפברואר, 2012, בנייני האומה, ירושלים, צפוי להתקיים הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. אני צפוי להיות שם, בשביל ההרצאות ובשביל האנשים. וזכיתי להשיג עבורכם הנחה של 20% להרשמה.

ההרשמה תעלה 272 ש"ח (במקום 340) למי שאינו חבר איגוד (או רק 160 ש"ח, במקום 200, לחברי איגוד האינטרנט).
לקבלת ההנחה יש להתקשר למרכז הרישום בטלפון 03-9727406 ולציין את קוד ההנחה 526900.

*** ההנחה בתוקף לנרשמים עד ל-14 בפברואר.

לתוכניית הכינוס: www.isoc.org.il/conf2012

הנה פרטים נוספים:

הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי, ידון בסוגיות הבוערות בתחום האינטרנט בישראל ובעולם

• · בין הנושאים שיעלו: טכנולוגיית הרשת עשר שנים מהיום, צרכני דור ה- Y ומסחר באינטרנט, סייבר- הגנה והיערכות וכן מסלול הרצאות מיוחד בנושא מימדים ברשת

• · בין המשתתפים: Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל, Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי מחבר רבי מכר, David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ב- IBM, פרופ’ יצחק בן ישראל ראש מטה הסייבר הלאומי, תא"ל במיל’ ניצן נוריאל ראש המטה ללוחמה בטרור, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ועוד

הכנס יערך ב-21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים

הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נערך זו השנה ה-16 ברציפות, במקביל למאורעות משמעותיים חובקי עולם בתחום האינטרנט והפרטיות. בכנס, שייערך ב-4 מסלולים מקבילים, יידונו הנושאים הבוערים כיום בעולם האינטרנט הישראלי והעולמי, בהשתתפות מומחים בכירים מחו"ל, מנכ"לים ואנשי אקדמיה, שיציגו את המגמות החדשות והעתידיות באינטרנט בישראל. הכנס יתקיים ב- 21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים.

את הכנס יפתחו ד"ר ישע סיון, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי וניר בקרת, ראש עיריית ירושלים. לאחריהם יעלו שני מרצים מובילים מחו"ל; Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל העולמית שידבר על מסחר אלקטרוני בישראל, ו-Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי שידבר על השינוי שחל בעולם בעקבות האינטרנט הסלולרי ועל הצפוי לנו בתחום בשנים הקרובות.

לאחר מכן תתפצל המליאה לארבעה מסלולים מקבילים: מסלול ה- "Cyber, המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה" אשר יעסוק בטכנולוגיות וכלים להגנה מפני איומים על ארגונים וחברות בעולם המסחר המקוון ובחזית הסייבר הממשלתית. מסלול "טכנולוגיות האינטרנט – עשר שנים קדימה", שיעסוק בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ברשת האינטרנט – לשיפור התקשורת ברמת התשתית, האביזרים והיישומים הנמצאים ברשת ובסביבה – כגון: NFC, רשתות mash, זיהוי מקוון של מחלות, LTE ובינה מלאכותית. מסלול נוסף ידון ב"צרכני דור ה-Y" ויעלה לדיון את נושא המסחר האלקטרוני בישראל, המחאות החברתיות והאינטרנט בתנועה (בכף היד, ברכב ובכל מקום).

המסלול הרביעי הינו מסלול ייחודי – "מימדים – רואים את האינטרנט אחרת" (Web Dimensions), אשר יביא הרצאות מיוחדות בנושאים הנושקים לאינטרנט כגון: "החיים במדינת eBay", "מקהיר העתיקה לרשת האינטרנט", "קץ עידן הפרטיות – האמנם?", "הלא-מודע האינטרנטי וההיפנוזה – שליטה בזמן אמת על ישות בעזרת מחשבה ע"י שימוש ב-fMRI" ועוד.

היום ייחתם בהצגת תכלית המכונה החושבת (בהשתתפות קהל) שתתבצע ע"י David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ביבמ העולמית.

בין המשתתפים בפאנלים ובהרצאות: פרופ’ יצחק בן ישראל – ראש מטה הסייבר הלאומי ויו"ר המולמו"פ במשרד המדע, יאיר כהן ראש מנהל מודיעין וסייבר באלביט מערכות, תא"ל במיל’ ניצן אוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור, ברוך אלפיה – יועץ לניהול סיכונים באמצעי תשלום ולשעבר יועץ בכיר ל’ויזה’ הבינ"ל, רמי לוי, מנכ"ל ובעלי שיווק השקמה, יוסי אלבז מנכ"ל דומינוס פיצה, רון רוטשטיין מנהל קבוצת מחקר לתקשורת אלחוטית בג’נרל מוטורס, ערן מנגד, מנהל תחום פתרונות רדיו, אריקסון ישראל, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ישראל, ד"ר אהרון האופטמן, חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד מרצים מובילים מהארץ ומהעולם.

לו"ז הכנס המלא: www.isoc.org.il/conf2012

הבלוג המגניב ספק סביר פירסם סרטון מושקע אשר מתמודד עם הסוגיה של האם זה בריא או לא לשתות חלב. הסרט מדגים פירוק שיטתי של טיעונים אשר הופיעו בסרטון שפורסם לאחרונה בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטרואס ותנובה" (זהו סרטון אנטי חלב).

מומלץ לצפות ולהפיץ הלאה (לא בהכרח בסדר זה):

בויקיפדיה העברית ובאנגלית , מציגים שורה של מאמרים שעוסקים בעד כמה חלב זה דבר נפלא ובריא, ואז לצידם רשימה (קטנה יותר, כנראה, מבחינת כמות ואיכות – אבל לא עברתי על כולם). של מאמרים שטוענים שחלב זה רע.

מהסתכלות רק על החלק בויקיפדיה העברית שמתייחס לזה שחלב זה "רע", התעניינתי לדעת איזה מחקרים מתוארים בחלק הזה. המאמר הראשון שמצוטט מתייחס ל"קשר" בין שתיית חלב לבין אקנה. הבעיה היא שהמחקר הזה הוא מחקר תצפיתי אשר נתון לבעיות מחקריות אשר אינן מאפשרות בהכרח להסיק שיש סיבתיות בין חלק לאקנה (באותה מידה שאין קשר בין התאורה בחדר השינה וסרטן השד). הנה תיאור מהכתבה על המחקר, שמסביר מה בוצע בו:

במחקר ראשון מסוגו שביצע ארגון הבריאות העולמי השתתפו 112 אלף נשים, אחיות במקצוען, בגילאים 25-42, שהתבקשו לתאר את הרגלי צריכת החלב שלהן בהיותן תלמידות תיכון ואת חומרת האקנה ממנה סבלו באותן שנים.

מעיבוד הנתונים הסתמן בבירור קשר בין אקנה והחמרתה לבין צריכת מוצרי חלב.

אז מצד אחד אפשר להחמיא לחוקרים על גודל המדגם המרשים שהם השיגו בשביל המחקר (אמרתי את זה בציניות, כי גודל המדגם זה כנראה לא הסוגיה במחקר הנוכחי), אך מצד שני הם מבקשים מאנשים מטלה מאד קשה. אם עכשיו אני אשאל אותכם מה הייתה מידת הצריכה שלכם של חלב כשהייתם מתבגרים, אתם תזכרו? ומה לגבי כמות פצעי הפנים שהיו לכם? אני לא יודע מה איתכם, אבל לי אין מושגר כמה חלב שתיתי, ובטח שלא כשמכניסים לזה מקורות שונים לחלב (שוקולד, עוגיות, ומה לא). וגם אין לי מושג כמה פצעים היו לי על הפנים (היו לי כל מיני, אבל אין לי מושג איך לכמת את זה באופן שיהיה עיקבי עם הדיווח של אנשים אחרים). בקיצור, המחקר הזה נותן ממצא שאולי מעניין לנסות להבין מה המקור שלו (החלב, או אולי התפיסה של אנשים שהיה להם פצעים על הפנים, שהם שתו יותר חלב), אבל בפירוש לא הוכחה לפי סטנדרטים מדעיים לקשר סיבתי בין חלב לאקנה.

לסיכום: אני לא רופא. אני לא תזונאי. לא חקרתי את הנושא לעומק על כל היבטיו. עם זאת, יש מחקרים שמראים שלחלב בבירור יש ערך תזונתי רב. לעומת זאת, לא נתקלתי במחקר מדעי שמראה שחלב הוא דבר נוראי שצריך להתרחק ממנו (למרות שבהחלט יכול להיות שיש לו גם נזקים בריאותיים, לחלק מהאנשים או כולם – אבל לא על בסיס הספרות שאני נחשפתי אליה עד כה). אם אתם נתקלתם במחקרים מדעיים שהוכיחו לדעתכם שאסור לשתות חלב – אדרבה תספרו לי עליהם.

מה שכן, ברור לי שלחברות החלב יש אינטרס שיחשבו שחלב זה בריא. ובמקביל, שלאנשי ה"רפואה הטיבעית" יש נטייה (נוחה מידי לטעמי) לפנות לתאוריות קונספירציה לפיהן החלב הורג את כולנו ולא מספרים לנו (מה שבאמת יכול לקרות, באותה מידה שמגדלי התאומים הופלו בעקבות קנוניה יהודית. ועם זאת – אני רוצה הוכחות טובות שיצליחו להעפיל על ברירת המחדל שלי שאומרת שנדיר להתקל בהתארגנות מתוחכמת, ומוצלחת, שמטרתה להונות את כל האוכלוסיה בערך…)

דעות (מגובות בקישורים רלוונטיים!), יתקבלו בברכה

(נ.ב: לינק טיפ מגיע לירון אסא על העלאת הקישור אצלו בפייסבוק)